îàú הרב צבי יוסף רייכמןú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 53 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב צבי יוסף רייכמןú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 56 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: מהי הקדושה? | האמונה מתאימה לכולם | מתוך כך ש'כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא' מגיע עניין המידות | שתי הסתכלויות על מטרת האדם בעולמו | זהירות: לפתח שליטה עצמית, זריזות: בקום עשה, נקיות: הרחבה של הזהירות, פרישות: לא להימשך אחרי תאוות, טהרה: שהרצון יהיה לשם שמיים, חסידות: לעשות נחת רוח לקב"ה, שאיפה לגאולת ישראלìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 42 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: בגאולה האחרונה כנסת ישראל לא תקום לבד אלא הקב"ה יקים אותה עם פמליא דיליה | שכחנו את הצדדים החומריים שלנו שגם בהם יש קודש, וכל זה בגלל שהתרחקנו מהארץ שהיא קדושה אך גם גשמיתìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 42 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 3 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 13 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 4 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 7 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: בירור מעמיק על תקנת קיום שטרות | טענת זיוף מול כוחו המשפטי של שטר לא מקויים | ההבדלים בין דיני ממון לדיני גיטין, ומעמדה של תקנת בפ"נ ובפ"נ במערכת ההלכתית.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 45 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב אליהו בריןú÷öéø: ההבדל בין א"י לבין חו"ל | מהו הקודש הנכון שצריך להבנות בא"י | החול והקודש צריכים להכיר כ"א את מקומו ולא לטשטש את הגבולותìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 41 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמואל אליהוú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 61 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב עידו יעקוביú÷öéø: המלכת יואש בבהמ"ק והריגת עתליה בבית המלך | הקשר בין המלכות לכהונה | הקשר בין הריגת נוב עיר הכוהנים להמלכת יואש | מלכות יואש וציוויו לכוהניםìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 41 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב אריאל כהן סקליú÷öéø: הגדרות מלאכת צובע וכותב, וההבדל ביניהן | כתב ומכתב | צביעה וכתיבה באוכלים |בדיקות קורונה בשבתìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 53 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב ש. יוסף וייצןú÷öéø: השפה מבטאת את האומה. עם ישראל רואה את כל המציאות כקודש, כמחוברת למקור האלוקי, והשפה היא הביטוי לכך. אותם אנשים שמחיים את השפה בלי חיבור לקודש לא יחזיקו מעמד, כי הם מנותקים ממהותה של שפת הקודש.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 44 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב אלי סטפנסקיú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 51 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 24 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב ש. יוסף וייצןú÷öéø: לשון הקודש היא רוח האומה ולא משהו טכני, ולכן האנשים העוסקים בה צריכים להיות אנשים רמי מעלהìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 41 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה בר ציוןú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 49 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב אלי סטפנסקיú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 54 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב ישי בוכריסú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 30 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב נחשון רבינשטייןú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 32 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú רבנים שוניםú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 14 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב אליהו בריןú÷öéø: הפרשה היא חלק מביאור הקדושות שבישראל, מקדושת הכהנים, דרך מצות קידוש ה' למצות קדושת הזמנים. בפרשיית המועדים ישנו בירור מיוחד בספירת העומר. אל ימים מיוחדים אלו קשורים שני התנאים ר"ע ורשב"י.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 37 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב מיכאל אדרעיú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 32 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יוסף כרמלú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 26 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 13 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יאיר וסרטילú÷öéø: מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו. ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 5 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו. ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 45 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב ש. יוסף וייצןú÷öéø: הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים". ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 47 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יאיר וסרטילú÷öéø: מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 5 ã÷åú (ישיבת בית אל)