îàú הרב מאיר גולדויכטú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 4 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב אלי סטפנסקיú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 31 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב דוד ניסים זאגאú÷öéø: על הרחבת המצוות של פורים, וביאור המימרא של רבא, 'מחייב איניש לבסומי בפוריא'. המשגה של מושגים מארמית לעברית ולהיפך, וביניהם המושג 'בין ארור המן לברוך מרדכי' שמקורו באימרה עתיקה. ומשמעות המושג - שכרותו של לוט, כמו 'לא ידע בשכבה ובקומה'. ומאחר ששיכור כלוט פטור ממצוות, המצווה חלה עד שיעור זה על כל כוס וכוס, אבל - 'השתייה כדת אין אונס'. ועל הקשר לפורים בנושאים של מסכת מגילה שהובאו 'בדרך אגב'. ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 44 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: ההסתכלות הרוחנית העליונה מחוללת תיקון חברתי ומעשי; היא יורדת אל גבולות המציאות כדי לרוממם, בעוד שתיקון עולם אמיתי מחייב שילוב בלתי נפרד בין סדרי חיים חומריים ומוסריים לבין שאיפת נצח אלוקית.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 40 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים בן שושןú÷öéø: השיעור מעמיק בדרשות האמוראים ממסכת מגילה, דרכן נחשפים רבדים שונים של חג הפורים: מהתחזקות רוחנית בתורה ומצוות ועד להכרה בצדק האלוקי ובנקמה ברשעים. הרב מדגיש כיצד מבעד להסתר הפנים של המגילה, מתגלים חסדי השם, סגולת ישראל וקידוש השם, הקוראים לנו לראות את יד ההשגחה בכל דור ודור.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 39 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב אלי סטפנסקיú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 30 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 37 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 40 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 24 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 33 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמואל אליהוú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 64 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 40 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יהושע מגנסú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 40 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק חי זאגאú÷öéø: מהו סודה של אבן שבו שהיתה בחושן הכהן הגדול ועליה חקוק שמו של נפתלי? איך קשורה האבן הזו למלכת שבא וגם לפורים? ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 48 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב הראל כהןú÷öéø: הרב מרחיב לבאר שהתשובה מחייה את כל המציאות ולא רק תשובה מחטא.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 31 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב בן ציון אוריאלú÷öéø: למדנו על יסוד נצחיות התורה מדברי רס''ג, הרמב''ם, העיקרים והמהר''ל. פתחנו בביאור העיקר לרס''ג המסורת, ראיות מהכתובים ומסברתו שלא שייך שה' יינחם ויחליף דבריו. המשכנו בדברי הרמב''ם שהרחיב על מעלת נבואת משה, ועל חוזק אימותה ובירורה, וכן בשלמותה של התורה שלא מאפשרת את החלפתה. אחר, לימדנו בתמציתיות את שיטתו המיוחדת של ר' יוסף אלבו בספר העיקרים בעניין. לבסוף למדנו בקצרה גם את עיקרי שיטת המהר''ל בסוגיה, על ביקורתו על דרך העיקרים, ועל הדגשתו את שלימות התורה ואת מעלתה הרוחנית העליונה המחייבת את נצחיותה.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 53 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב ש. יוסף וייצןú÷öéø: בירור המקום של מידת הגבורה בבריאה וההכרחיות שלה על מנת להוסיף חיים.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 41 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב ש. יוסף וייצןú÷öéø: רוח הקודש היא הופעת חיות באדם ובאומה שמעבר למגבלות האנושיות. דבר זה הוא המיוחד בין ישראל לאומות וזה מתוך שתפקידם לחבר שמיים וארץ.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 41 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: הרב עוסק במתח שבין עשייה מתוך חובה לבין עשייה מתוך נדבה, דרך בחינת תרומות המשכן והמחלוקת על מקור מצוות התפילה. הרב מסביר כיצד השילוב בין השניים יוצר עבודת השם שלמה, המשלבת את הביטול העצמי לחוק האלוקי יחד עם ההתלהבות והחידוש האישי של האדם. ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 33 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: השיעור עוסק במעלתה הסגולית והרוחנית של ארץ ישראל לפי משנת הראי"ה קוק, תוך דגש על כך שקיום מצוות בארץ שונה איכותית ומהותית מהגולה ומהווה חיבור אורגני בין עם ישראל לתורתו. הדובר מסביר כי האווירה המיוחדת של הארץ מאפשרת "לימוד זכות" רחב על הציבור ומעניקה לתורה וללומדיה חיוניות ועומק שאינם נמצאים מחוץ לארץ.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 46 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה בר ציוןú÷öéø: פרשת זכור, תענית אסתר, זכר למחצית השקל, אכילה לפני מגילהìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 48 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב עידו יעקוביú÷öéø: הרב עוסק במחלוקת המהותית בין הרמב"ם לרמב"ן סביב הגדרת המשכן – האם עיקרו הוא המבנה המשרה שכינה בתוך ישראל, או שמא הכלים ועבודת הקורבנות הם המגדירים אותו. דרך תורת הרב קוק, הרב מעמיק במתח שבין "עבודת האבות" המבוססת על אהבה, פנימיות ונדבה, לבין "עבודת הבנים" המבוססת על חובה, קביעות ומעשיות. לסיום, השיעור מחבר בין המרכיבים הפיזיים של המשכן לבין השורשים ההיסטוריים של האבות, ומדגיש את חשיבות הצניעות והפנימיות ככוח המאפשר את הופעת השכינה בעולם.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 36 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים כץú÷öéø: הרב עוסק בפרטי בניית כלי המשכן—הארון, השולחן והמנורה—תוך העמקה בפירושי רש"י והאור החיים בנוגע לסדר הנחת העדות בארון וחשיבותה הנצחית. בנוסף, נדונים היבטים מבניים והלכתיים כמו תפקיד הטבעות בשולחן וייחודיות עשיית המנורה כ"מקשה" אחת, כולל האפשרות להכינה ממתכות שונות בהיעדר זהבìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 31 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים כץú÷öéø: הרב עוסק בפרשנות הפסוקים הנוגעים לבניית ארון הברית, ומסביר כי השימוש בלשון רבים "ועשו" מלמד שהתורה שייכת לכלל ישראל. כמו כן, מנותחות ההלכות הנוגעות לבדי הארון והטבעות, תוך דיון במחלוקות הפרשנים לגבי מספר הטבעות והאפשרות להזיז את הבדים בתוכן.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 26 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים בן שושןú÷öéø: הציווי על בניית הארון בלשון רבים, "ועשו ארון", מלמד שהתורה אינה שייכת ליחידים בלבד אלא לכלל ישראל, וגם אדם שאינו יכול להגות בה בעצמו הופך לשותף מלא בקיומה על ידי תמיכה וסיוע ללומדי התורה.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 40 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב אלי סטפנסקיú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 26 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק חי זאגאú÷öéø: מה פשר המילה תרומה? מה מרימים או לאן מתרוממים? למה לא נדבה? ומדוע רש"י פירש דוקא הפרשה ולא הרמה? ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 44 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 7 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 18 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 36 ã÷åú (ישיבת בית אל)