îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 40 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה בר ציוןú÷öéø: כל אדם שמכווין את עצמו גבוה צריך לדייק בכל פרק, וגם בעבודת ה' ניקיון תמידי ודיוק בכל צד בכדי להגיע לקרבת אלוקים.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 58 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים בן שושןú÷öéø: בפרשה אנו פוגשים את עניין התרומה המבטא את הלב והרצון בעבודת ה'. חשיבות הנקודה הזו והקשר הישיר לתורה ולמקדש.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 41 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: חזרה וסיכום של פיסקה יב, ככל שהפרטים יהיו יותר מוסרים בטהרה, כן הציבור יהיה יותר קדוש. הסברו של המהר"ל לשוני בין תפילה בציבור, לתפילה ביחיד. הכלל לעולם יהיה טוב וקדוש, והחטאים הנם רק בפרטים. הסברו של מרן הרב לצורך שהיה בגלות עקב קלקולי העם בא"י היה צורך להפריד בין העם וטבין האארץ, כדי לתקן את העם שיהיה יותר טוב ויותר מתוקן. דברי הר"ן בדרשותיו שכאשר הכלל הנו חיובי, אזי גם אם הפרטים מקולקלים הנם בטלים בטוב הכללי. ההתרוממות הרוחנית מתחלת ושורשה במקור הטוב. ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 40 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים כץú÷öéø: האדם צריך להשתדל בלימוד התורה, מאשר באיסוף אחר הכסף והזהב. לקיחת התורה צריך ל העשות בזריזות ולא בעצלות. ואם אדם מתעצל בעשיית המצווה הנו יענש על כך ח"ו. אדם שהנו זריז בעשיית התורה והמצוות, הנו זריז גם בתיקון מידותיו, ומתקדם ועולה ממדרגה למדרגה, לעומת העצל שאינו עולה ומתקדם, ולא עוד אלא שהולך לאחור. ע"י התורה האדם זוכה אח החיים הנצחיים. ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 28 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמעון קלייןú÷öéø: נושא כלי יונתן מחזק את ידיו, והם יוצאים לבדוק את הרוח הנושבת במצב פלישתים. הסימנים מעודדים להתקפה, ויונתן עם נערו בלבד מכים בפלישתים מכה שמחרידה את כל העם. עמדנו על הלשונות בפסוקים ועל עמדותיהן של הדמויות בכל שלב.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 37 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים כץú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 29 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב אליהו בריןú÷öéø: מהי משמעותם של הברכות שאנו מברכים? מהי הברכה שבירך רבי ישמעאל בן אלישע את הקב"ה? וכיצד התפילה פועלת?ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 40 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 5 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 8 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: חובת הבאת התרומה מוטלת על כל אדם ואדם מישראל, "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" המקד שהוא מקום השראת השכינה, "משנכנס אדר, מרבין בשמחה".ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 43 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמואל אליהוú÷öéø: כמו משה נדרשו גם ישראל להתמודד במשך ארבעים שנה עם הפה הרע שהוא ירושת תרבות פרעה. הם נדרשו לקיים פה סח שהוא שימוש בפה להודאה לה', לטובה, לחינוך הילדים, לחיזוק ולהעצמה וכמובן ללימוד תורה.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 60 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: חשיבות לימוד התורה ביחס לצבא. הציונית התפשטה מהר מאוד , תהליך התחיה הלאומית מוביל לתשובה. הלאומית אינה נפרדת מהדת. מדינת ישראל היא הצלה ליהדות.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 41 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים כץú÷öéø: ויקח את ספר הברית וייקרא באזני העם, מתי זה קרה? מחלוקת רש"י ורמב"ן הסבר נעשה ונשמע מה עניין הברית? קבלת המצוות ע"י עם ישראל, תוקף חיוב המצוות נובע מקבלת עם ישראל.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 43 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב ש. יוסף וייצןú÷öéø: לכל אומה יש את התוכן החיובי שהיא יכולה להוסיף לעולם , האם היא תשתמש בכוחותיה לטובה? תלוי בעמ"י, תורת ישראל היא שגורמת לעמים לזכך את אמונתו.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 41 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב ינון גרוסברגú÷öéø: הקב"ה נתן לנו את התורה ומבקש שניקח אותו יחד איתה. השראת השכינה במשכן מביאה אותנו גם להשראת שכינה ודירה לה' גם בתוך ליבנו על ידי לימוד התורה. הרב עזרא כהן בסיפור ורעיון קצר לפרשת תרומה ב"רגע בפרשה". ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 2 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב ש. יוסף וייצןú÷öéø: כשעם ישראל נכשל, הוא מייחס את זה להתנהגותו המוסרית, לעומת הגויים שמייחסים את כשלונם לכך שלא פעלו במספיק כוח. התנהגות זו משפיעה על העמים, ורואים היום איך מנהיג טוב בהגדרה צריך לבשר טוב, ולא להתגאות בכוחנות שלו.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 41 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יהודה מלמדú÷öéø: בתקופת כתיבת הקונטרס מסתובבת מחשבה בקרב חוגי חב"ד שהתפעלות היא דבר פסול ומבוזה, אם לא אסור. אדמו"ר האמצעי רואה בזה הפיכת אור לחושך, אם כי מתוך דבריו רואים שיש בסיס של אמת בדחיית ההתלהבות החיצונית. כנגד זה מלמד אדמו"ר האמצעי, שלא תמיד התרגשות חיצונית מעידה על תנועה שכולה חיצונית; לפעמים התנועה כל כך עמוקה עד שהיא מופיעה גם בחיצוניות. העניין הזה, מבחינת אדמו"ר האמצעי, הוא המפתח לתחיית עבודת ה' וחסידות חב"ד בכלל, לשיבה אל המגמה הגדולה שהביא אדמו"ר הזקן לעולם.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 48 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים בן שושןú÷öéø: מפרשת משפטים ניתן ללמוד מסדר הפסוקים את השלבים בעבודת ה'.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 40 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה חביבú÷öéø: אחדות אינה אחידות וטשטוש, אלא דווקא שונות ודיוק. סביב מה יוצרים את הביחד? במה דומה האחדות והרפואה? ואיך הכל תורם לעשיית שלום? הרב משה חביב ב"נקודה למחשבה" מבית אתר ישיבה. ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 4 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: שמירה על ממון הזולת מתוך אכפתיות היא חסידות ממש. הלוואה מבטאת את האחדות שבעולם, ועל כן הריבית חמורה עד כדי שדומה לעבודה זרה. האמת אחת ואחדותית, לעומת השקר - שכל עניינו פירוד ופיזור, ואין לו קיום. כששמע עם ישראל כמה שמח הקב"ה בקיום שלהם את המצוות - מיד אמר 'נעשה!'. ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 46 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה בר ציוןú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 52 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים כץú÷öéø: המשך דברי המדרש מאתמול : "התורה דינין מלפניה ודינין מאחריה, בנתינת עשרת הדברות לישראל ניתן להם הכל. בזמן שהדין נעשה למטה אין דין למעלה". "אשר תשים לפניהם" תשים מלשון סם ללמדנו שאם זכה האדם התורה שלמד נהפכת לו לסם חיים ואם לא זכה אז ההפך ח"ו. "כי תקנה עבד עברי" הסברו של רבנו בחיי מדוע התורה פותחת את הדינין דווקא בדינו של עבד עברי. ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 32 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: כאשר האדם מגיע למדרגת הקדושה המדוברת ב"מסילת ישרים" אזי אהבת האדם א"ע הופכת לאהבה יותר גבוהה, אהבה של ההופעה האלוקית המופיעה דרכי. ככל שהאדם יכיר את עצמו ואת מעלותיו, ולא יתכחש לעצמיותו הנו יוכל להופיע יותר טוב ויושר בעולם, ואת העצמיות שלו בעולם. הדמוקרטיה והלאומיות סותרים זה את זה. יכול להיות רק עם קדוש וככל שיגביר העם את ערכו מבפנים ומבחוץ כן יוגבר האור והטוב בעולם. ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 42 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמעון קלייןú÷öéø: בתחילת תיאור המערכה הפסוקים מתארים לנו את המתרחש אצל שאול, דבר הקשור לאופיו של שאול ומסביר את מהלכיו של יונתן. יונתן עושה סימן כדי לדעת האם יצליח במתקפתו. הסברנו שאין כאן ניחוש אלא סיבה הגיונית להצלחת המהלך.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 41 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים כץú÷öéø: הכרת פנים במשפט אינה טובה. שלמה המלך בספר משלי הוסיף ע"ג איסור התורה שמי שנושא פנים במשפט ומעוות את הדין, העם שונא אותו. המשפט מביא שלום לעולם, וכן ת"ח מביאים שלום לעולם ומפאת כך המשפט נמסר לידי החכמים. אדם שהולך לדון בערכאות של גויים, הנו גוזל ומיקר שם ע"ז. הגזל וחילול ד' הנם עבירות יותר חמורות מן רציחה. דברי המדרש שכ"מ שנא' אלה פסל את הראשונים וכ"מ שנא' ואלה מוסיף על הראשונים.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 29 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב ינון גרוסברגú÷öéø: מעבר מהמעמד החד פעמי, הנשגב והרוחני אל המציאות המעשית היומיומית, מהכלל אל הפרט. הרב ינון גרוסברג ברגע בפרשה לפרשת משפטים מבית אתר ישיבה.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 3 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 0 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 4 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 8 ã÷åú (ישיבת בית אל)