îàú הרב פרופ' נריה גוטלùàìä:בס"ד היי כבוד הרב רציתי לשאול שאלה: אימי הייתה כוהנת (לפי מה שהיא אומרת) אבל השם משפחה שלה לא היה כהן, האם זה אפשרי?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב פרופ' נריה גוטלùàìä:כידוע מכמה מפרשים (בניהם המהרש"א קידושין מד.; הרש"ש בהגהותיו לשבת פג:; הפני יהושע כתובות לד.; השו"ת בית דוד סימן א; והרא"ם והרבה מקומות בתורה), דרכו של רש"י לפרש במקום אחד דבר ובמקום אחר לשנות. ועל זה נשאלת השאלה: למה כל כך טרחו המפרשים לתרץ הסתירות הרבות שיש (ולפעמים אפ בתירוצים דחוקים ומסובכים), יש תירוץ פשוט לכל השאלות, כי רש"י לא הקפיד לעמיד שיטה כלל, רק להסביר הפשט שיש במקום! וגם, איך פוסקים הלכה לפעמים כשיטת רש"י? הרי לא מוכרח שזה הפשט הכי מסתבר להבין העניין, ולא שהוא סובר כןìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áיחס לספרים שונים (ישיבת בית אל)

îàú הרב פרופ' נריה גוטלùàìä:בשיר ישמח חתני נאמר ״ישא ברכה מאת אדון..״ לאחר מכן אומרים ״שין דלד יוד ימלא תאות ליבו״ האם כחלק מהשירה מותר להגיד את שם השם?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áפסוקים ושם ה' (ישיבת בית אל)

îàú הרב פרופ' נריה גוטלùàìä:שלום כבוד הרב יש לי שאלה בקשר לדברי הגמרא במסכת סוטה במעשה כיבוש בית אל על ידי שבט אפרים בתקופת השופטים. כתוב היה ר"מ אומר: כופין ללויה ששכר הלויה אין לה שיעור, שנאמר: "ויראו השומרים איש יוצא מן העיר ויאמרו לו הראנו נא את מבוא העיר ועשינו עמך חסד", וכתיב: "ויראם את מבוא העיר", ומה חסד עשו עמו? שכל אותה העיר הרגו לפי חרב, ואותו האיש ומשפחתו שלחו.. והלא דברים קל וחומר: ומה כנעני זה, שלא דיבר בפיו ולא הלך ברגליו גרם הצלה לו ולזרעו עד סוף כל הדורות, מי שעושה לויה ברגליו על אחת כמה וכמה. השאלה שלי היא כפולה הראשון לא מובן לי האימרה שלא דיבר בפיו ולא הלך ברגליו שכן אין יכולת אחרת בה היה יכול להראות להם אותו כנעני היכן נמצאת העיר. דבר שני לא מובן לי מה הקשר בין אדם שמאיימים עליו במוות אם לא ישתף פעולה ויראה איפה נמצאת בית אל לבין מצוות ליווי אדם.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

îàú הרב נועם דביר מייזלס ùàìä:האם יש לגויים גן עדן וגהנום?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:היי, אני מרגישה חוסר שליטה במחשבות שלי, אני יכולה לגמרי לחשוב על דברים אחרים שלא קשורים ואז לפתע לחשוב מחשבה רעה בלי שום כוונה לכך שאפילו לא קשורה אך לפעמים כן, המון פעמים אני חושבת מחשבות רעות על אנשים ואני מנסה לעצור אותן או לשנות למחשבה טובה, אבל זה רק הופך לגרוע יותר ומתדרדר. זה כאילו היצר הרע סתם ככה פתאום דוחף לי את המחשבות האלה והמון זמן שאני מנסה להתמודד איתן ללא הצלחה. זה לא בא מכוונה חלילה, ואני מרגישה. המון פחדים ורגשות אשם על כך ושלא יסלחו לי על המחשבות האלה מה לעשות?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהדרכות בעבודת ה' (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:א. רשי י,כט מציין שזהו המסע הראשון, אותו היו אמורים ליסוע שלושה ימים ולהכניס לארץ - זהו מסע ראשון מאחר יציאת מצרים? מאחר מעמד הר סיני? (בהנחה שאנו בפרשת בהעלותך ועדיין: אין מוקדם ומאוחר בתורה) ומדוע לפי זה אחר שלושה ימים לא באמת נכנסו לארץ? ב. לפי החזקוני שמביא הגמרא - המרגלים יצאו לדרכם בכט סיוון וחזרו בח אב. איך משה שלחם אם באותו זמן הוא היה בהר סיני? כמו כן איך זה מסתדר עם מה שתואר בשאלתי הראשונה? ג. רשי י,לג מביא את השיטה שהיו שתי ארונות: הראשון היה יוצא עימם למלחמות והלך כמתואר בפסוק שלושה ימים לפניהם ואילו הארון השני היה ארון העדות שבמשכן ונסע במרכז המחנות= איך העניין הזה מסתדר עם זה שעם ישראל יוצא למלחמה בפלישתים בימי עלי הכהן, "ארון המלחמות" נשבה ולאחר מספר שנים הוא מוחזר על ידי דוד לירושלים = כל אותו הזמן היה ארון שני בגבעון? מדוע הוא לא נלקח לירושלים מגבעון? ד. שאלת השלמה: הארון היה אצל הפלשיתים כמה חודשים? ואחר כך עשרות שנים בבית שמש/קרית יערים? תודה רבהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áספר במדבר (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום לרב הבנתי שיש היתר להסתפר ביום העצמאות ולקראתו הייתי רוצה לדעת מה תווך הזמנים של לקראתו והאם במקרה של השנה, שיום העצמאות הוקדם, אפשר עדיין להסתפר ולהתגלח?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áימי הזיכרון והעצמאות (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה מאיר אבינרùàìä:יש עצים בחניה של הבניין שנוטים לחניה שצמודה לחניה זה אומר שיש עצים בין חניות צמודות שהעלים והענפים שנשברים ממנו נופלים על רכבים וזה מפריע להם.. האם יש לדיירי הבניין ממול לדרוש מהחניה הסמוכה להוריד את העצים שעושים לכלוך... כמובן שזה עצי סרק ללא פירות ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשכנים ושותפים (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה מאיר אבינרùàìä:שאלתי רכב ועשיתי בו תאונה, הצעתי לבעל הרכב תשלום והוא ויתר לי, כעבור שנים בעל הרכב התחרט ורוצה תשלום עבור הרכב, האם אני חייב לשלם? (אין לי מידע אם קיבל כסף מהביטוח, האם משנה לשאלה?) תודה רבהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áגזל ונזיקין (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה מאיר אבינרùàìä:שלום לכבוד הרב, בתור סטודנטית אני מתנדבת בפרוייקט פרח. כחלק מקבלת המלגה אני אמורה לבצע 120 שעות עם חניכה, ועוד 20 שעות נוספות שמוגדרות כשעות בקהילה. שאלתי היא בנוגע ל20 השעות הנוספות. השעות האלה מבוצעות בנפרד מהחונכות המאפשרות מלגה מוגדלת מטעם המועצה. מי שצריכה לחתום על ביצוע 20 השעות הנוספות היא הרכזת הקהילתית של היישוב שבו אני עושה את ההתנדבות, הרכזת הזו לא קשורה לפר"ח, את הטופס החתום אני מעבירה למועצה שלי והם מעבירים לי כסף בנוסף למלגת פרח. עד עכשיו עשיתי כ9 שעות והיום הרכזת הציעה שהיא יכולה לחתום לי על הטופס למרות שלא הגעתי למכסת 20 השעות. רציתי לשאול האם זה בסדר, ואני יכולה לעשות? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áאמת ושקר (ישיבת בית אל)

הפרשן הפוליטי עמית סגל הציע לדחות את יום העצמאות ביממה אחת, זאת בעקבות שריפות הענק וביטולי אירועי העצמאות ברחבי הארץ: "המדינה תרוויח, המשפחות ירוויחו. למה לא בעצם?" (כיפה)

פרטים נוספים מיד (כיפה)

דו"ח חדש של עמותת "לוקחים אחריות" חושף: רוב ספקיות האינטרנט לא עומדות ברף המינימלי להגנה על ילדים. החוק מחייב, המציאות מאכזבת (כיפה)

הקומיקאי אלי פיניש ביקש מהעוקבים בחשבון האינסטגרם שלו לזכור את הנופלים הגיבורים ולהנציח אותם, על ידי עמוד שמזכיר את חללי המלחמה ומספר את סיפורם (כיפה)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום כבוד הרב. שמעתי שאם לא עונים אמן לברכות החזרה יש חשש שאלו ברכות לבטלה. אבל אני לא מבין למה. אני מבין שמצד זה ששומעים ברכה חייב לענות עליה אמן, אבל למה שאם לא יענו היא תהיה לבטלה? ואני מתכוון ספציפית לחזרת הש"ץ, כי לפי מה שאני יודע חזרת הש"ץ נתקנה עבור מי שלא יודע להתפלל אז בחזרה השליח חוזר בקול על הברכות ומי שלא התפלל בעצמו קורא עם החזן מילה במילה ולא עונה אחריו אמן. אז לדוגמא אם אני מתאר לעצמי מניין בעבר הרחוק של שליח ציבור שיודע לקרוא ונגיד עוד 3 שיודעים לקרוא ועוד 6 שלא יודעים לקרוא, אז יצא שלא יענו עשרה אנשים לברכות של החזרה, האם יש בזה בעיה? כי לפי מה שאני מבין בדיוק בשביל זה זה נתקן. אשמח להסבר למה שאומרים שאם אין עשרה שעונים אמן יש חשש שהברכות לבטלה. תודה רבה. אשמח שהרב ידייק אותי.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áחזרת הש"ץ (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום כבוד הרב רציתי לשאול שמעתי שיעור של רב שאומר על הפסוק כי טובים דודיך מיין ששלמה המלך המשיל את התורה בחמישה חושים השאלה שלי איך זה נכנס בפסוק ? ועוד איפה כתוב שהתורה נמשלה לחמישה חושים ? אשמח שתענו לי ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות בתנ"ך (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום רב לכבוד הרב שאלתי על פירוש רשי מעשר ראשון שניטלה תרומתו,אך לפי רשי שאומר שתרומת מעשר שלו שעל הלוי להפריש אך הוא מצטרף לזמון ,הרי זה תרומת מעשר וזה רק לכהן בתודה רבנ לכבוד הרבìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:מסופר בסנהדרין דף קד על שני יהודים שנשבו ובזכות חכמתם שוחררו (מתחיל בסיפור על הגמלים). בין היתר סופר על בשר שאמרו שטעמו כטעם כלב ויין שטעמו מזכיר מת. כיצד יהודים אכלו בשר ושתו יין אצל גוי? ויתרה מכך, כיצד נתן השובה לשבויו בשר ויין, הרי הם שבויים שלו ובודאי שלא נותנים להם אוכל משובח? מקורות: המשך הסיפור על השבאי והיהודים שזיהו את השינוי בגמלים מופיע בדקדוקי סופרים לסנהדרין דף ק"ד ע"ב: https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=38520#p=330&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= וכן במהדורות החדשות של הש"ס בשולים של הדף.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:ידוע שכבוד מרובה זו מידה מגונה, ולמרות זאת יש כמה מקומות בש"ס שרואים שהאמוראים הקפידו על כבודם לדוגמה: "ר חייא הוה יתיב בי מסחותא וחליף ואזיל רבי שמעון בר רבי ולא קם מקמיה ואיקפד" (קידושין ל"ג, א) וכך בכל מיני מקומות. וגם מצינו שתורתו של אדם כשלומדה אז נעשית תורתו שלו ויכול למחול על כבודו (רש"י קידושין לב: ד"ה ובתותו יהגה). אז למה חכמים הקפידו על כבודם למרות מידת הכבוד שכידוע מידה מגונה היא?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:המשנה כותבת שהכהן אוחז בבגדיה אם נקרעו נקרעו ואם נפרמו נפרמו עד שהוא מגלה את ליבה ולאחר מכן הוא מביא חבל מצרי וקושר למעלה מדדיה. וכפי שהברייתא מבארת כדי שלא ישמטו בגדיה ותהיה ערומה. לא הבנתי שלושה דברים. א) יש הרי לימוד שצריך לגלות את גופה. וכפי שמבואר בגמרא מזה שלא כתוב ופרע את ראשה אלא ופרע את ראש האשה מלמד שגם את האשה צריך לפרוע. את גופה. למה אם כן לא פורעים את גופה לגמרי. וכפי שעושים לנסקלת לדעת רבי יהודה. שיכסו טפח לפניה וטפח לאחריה ובשאר הגוף היא תהיה ערומה, ומהיכי תיתי לקשור את הבגדים ולמנוע מהם ליפול לגמרי? ב) אם יש אכן לימוד כלשהו שלא צריך להפשיט אותה לחלוטין, למה אם כן את החבל קושרים רק אחרי שקרעו את הבגדים? (ומלשון המשנה משמע שגם מביאים רק אז, דבר שלוקח זמן נוסף, ושככל הנראה גם משאירים אותה ככה עד שהחבל מגיע) עד אז הרי הבגדים כבר קרועים ונופלים! ג) אם כבר גילו את ליבה שנמצא מתחת לשדיים מה יעזור כעת לקשור חבל מעל לשדיים! אם כבר היה צריך לקשור מתחת לדדיה מעל הבטן!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

îàú רבנים שוניםùàìä:שלום רב, כשיום עצמאות הוקדם ליום חמישי (ג באייר), מהם הדינים החלים לגבי גילוח ותספורת בימים רביעי, חמישי ושישי לכבוד שבת וה באייר שיחול בשבת?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áימי הזיכרון והעצמאות (ישיבת בית אל)

îàú רבנים שוניםùàìä:מתי מותר להתגלח ביום העצמאות השנה? האם מותר גם ביום שישי?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áימי הזיכרון והעצמאות (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףùàìä:צהריים טובים הרב, אודה לעזרתך בבקשה. אני אדם בסה״כ די עמוס ב״ה (בצה״ל). לעיתים את העבודה אני מסיים גם לאחר התפילות במניין, ועל כן את ספירת העומר אני לא תמיד אומר במניין. בגלל זה, מה שעזר לי להזכר בספירת העומר בכל ערב עד כה, זה בעיקר הודעות / סטטוסים בקבוצות השונות בוואצאפ או איש קשר מסוים, ואכן לא פספסתי עד כה אף אחד מהימים. לצערי קרה מקרה אתמול בלילה ואחד מחבריי העלה בטעות סטטוס עם הברכה על ספירת העומר - אך עם יום אחורה - במקום 17 יום, 16 יום. ואני בתומי בירכתי על 16 יום למרות שבירכתי גם יום לפני כן כך. מה עליי לעשות כעת? האם אני רשאי לברך כעת או עליי להמשיך ללא ברכה? אדגיש כי אני נוהג ע״פ הרב שלום משאשìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהלכות הספירה (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףùàìä:שלום, עברו כמה שנים מאז אבי נפטר מהעולם, תמיד תהיתי האם ביום האזכרה עלי להיום באבלות כל שהיא? כגון האם אסור לשמוע מוזיקה? האם מותר להתקלח, להתגלח? יחסי אישות וכו...ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áיארצייט ואזכרה (ישיבת בית אל)

îàú הרב גדעון ויצמןùàìä:שלום וברכה רציתי לשאול איך לחשב פרישה בעונה בינונית כששלושת הוסתות האחרונים היו: כ"ח שבט, כ"ו אדר, כ"ה ניסן ביום? מחכה לתשובה, בתודה מראשìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áטהרת המשפחה (ישיבת בית אל)

îàú הרב גדעון ויצמןùàìä:הא יש ענין לעשות בדיקת שקיפות עורפית וכן אם אפשר מידע כללי איזה בדיקות לעשות ואיזה לא חשוב להדגיש אני חרדי בן תורה תודהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áבמהלך ההריון (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:בהמשך לשאלה כבוד הרב אני איש קבע מקבל משכורת מדי חודש ברוך השם נשוי ויש לי 2 ילדים יש לי כרטיס נקודות שנטען לי בתחילת שנה בנקודות ששוות כסף ואני יכול לקנות בחנויות שונות איתו בנוסף יש לנו כרטיס ״חבר״ שבד״כ בחגים אני מקבל בו כסף אשמח אם הרב יוכל לתת לי דוגמאות להוצאות שאינן נכללות במעשר כספים כמו מטפלת שרשמת לעיל וכדומה ומה לגבי אותם כספים שנכנסים מה הדין איתם איך אעשה בהם מעשר אם צריךìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמעשר כספים - כללי (ישיבת בית אל)

îàú הרבנות הראשית לישראלùàìä:שלום, פתחתי תנור בשרי דלוק הוצאתי במעט תבנית עם שניצל וריססתי ספריי שמן כשהתבנית עוד בתנור. יום למחרת ריססתי מאותו ספריי על מחבת חלבית חמה ריקה בלי אוכל. מה דין המחבת? תודה רבה ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהפרדת הכלים (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:האם חולצה עם שרול קצר אפשר ללבוש בחוג התעמלות רק עם נשים במקום סגור וכמו כן אם המקום רק לנשים אבל השירים לועזיים אבל אני מגיעה להתאמן נטו. ואין בעיר שלי משהו יותר צנע מזה ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áצניעות בלבוש (ישיבת בית אל)