מאת הרב שמואל אריאלשאלה:שלום הרב אנחנו לומדים מסכת סוטה, ועלו לנו ארבע שאלות על דין "זכות תולה לה": 1. כיצד חז"ל יכולים לדרוש דרשה שמשמעותה אינה הלכה אלא קביעת ההשגחה האלהית בעולם, ועוד להשליך מזה מסקנות הלכתיות? 2. משמעות הדרשה - איך דין "זכות תולה לה" מסתדר עם מטרת התורה בפרשת סוטה, שאשה כזו תהיה "לאלה בקרב עמה" אם היא נטמאה, או לטהר את עם ישראל מטומאה (רמב"ן), הרי זה גורם לכך שהבעל יחיה עם אשה טמאה במשך זמן רב! וגם אם נאמר שהיא מתנוונת, עדיין יש מ"ד שהזכות תולה ואינה ניכרת, ואיך שיטה זו מסתדרת עם מטרת התורה? (בעצם, איך שיטה זו תענה לטענות רבי שמעון שחולק על הדין הזה?) 3. אופן הדרשה - דרשות חז"ל מבוססות על הבנה עמוקה של הפרשיה בתורה, אך במקרה שלנו לא הצלחנו להבין איך עולה מהתורה דין זה? מצינו בחז"ל שני מקורות לדרשת דין זה: כתוב בתורה במדבר ה, כח: "ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע." דרשו חז"ל בסוטה ו: - "וטהורה ולא שתלתה לה זכות". הפסוק עצמו בכלל מדבר על מקרה בו האשה "נקתה ונזרעה זרע", ולכאורה גם אם דורשים מהפסוק הזה דרשה, הרי זה רק אומר שאשה כזאת לא תזרע זרע כיון שהיא לא טהורה לגמרי, לכאורה זו לא דרשה שאפשר ללמוד ממנה את עצם הדין שזכות תולה לאשה במים המרים, ואע"פ שכך משמע בפשט הגמרא. וגם אם נאמר שחז"ל חשבו שזה האופן הנכון לדרוש פסוק זה, ובעצם מכאן גם לומדים את דין זכות תולה לה, לכאורה קשה ללמוד לימוד שמשנה לחלוטין את משמעות הפרשיה על בסיס ייתור "ו". הדרשה השניה היא בספרי פרשיה ח: מנחת זכרון – שומעני זכות וחובה? תלמוד לומר: מזכרת עון, כל הזכרונות שבתורה לטובה וזו לפורענות דברי רבי טרפון. רבי עקיבה אומר: אף זו לטובה, שנאמר: ואם לא נטמאה האשה. אין לי אלא מזכרת עון, מזכרת זכות מנין? תלמוד לומר: מנחת זכרון מכל מקום. רבי ישמעאל אומר: מנחת זכרון כלל מזכרת עון פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט, שהיה בדין לבעל הדין לחלוק, וכי אי זו מידה מרובה מידת טובה אי מדת פורענות, הוי אומר מידת הטוב. אם מידת פורענות ממועטת הרי היא מזכרת עון, מידה טובה מרובה דין הוא שתהא מזכרת זכות. זו מידה טובה שבתורה כל כלל ופרט שדרך הדין לוקה בו נתקיימו זה וזה אל תלקה דרך הדין. כיצד נתקיימו זה וזה ואל תלקה דרך הדין גם דרשת רבי עקיבא וגם דרשת רבי ישמעאל קשות. הרי בפשט הכתובים מפורש שזה "מזכרת עוון", ואפילו לולא קושיית רבי ישמעאל על רבי עקיבא ש"כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט", גם אם נלמד לימוד אחר, הרי ודאי ש"מזכרת עוון" ממעט זכות כדברי רבי טרפון. לגבי רבי ישמעאל, הכלל שהוא הביא הוא כלל שלא מצאנו כמותו בשום מקום אחר, ולכאורה היישום שלו כאן קשה מאוד, שהרי מילא להניח במקרים אחרים שחייב להיות דין צדק ולא יכול להיות שייהרג מישהו שאין חובותיו מרובים על זכויותיו, אבל בפרשה זו אין זה דין פרטי של האשה בלבד, אלא זה דין ציבורי שמטרתו לבער את הטומאה מהצבור, ועל כן לכאורה ברור שגם אם יש לה זכויות מרובות, הרי האינטרס הצבורי שהיא תמות למען יראו וייראו גובר על זה. 4. האם יכול להיות שדין "זכות תולה לה" הוא חלק מהמעבר של עם ישראל מהשגחה ניסית להשגחה טבעית? כלומר, שבאמת כשניתנה תורה היו הסוטות מתות מיד, ולקראת סוף בית שני זה היה קורה באופן יותר טבעי. תודה רבה!לחץ לתשובהלשאלות נוספות בשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

מאת הרב יצחק בן יוסףשאלה:האם נעליים של נפטר שלא נעל מעולם מותר להשתמש?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בכל השאלות (ישיבת בית אל)

מאת הרב יצחק בן יוסףשאלה:לרב שלום, מצאנו מי שיאמר קדיש על קרוב משפחה, כמה זמן יאמר קדיש?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בכל השאלות (ישיבת בית אל)

מאת הרב יצחק בן יוסףשאלה:האזכרה של אבי יוצאת באלול ואזכרה של אימי בחוה"מ סוכות האם אפשרי לאחד בין האזכרות אני בת יחידה בשנים האחרונות אין מניין בעליה לקבר האם יש עניין לעלות לקבר ההורים ביום הפטירה ללא מניין והאם מותר בכלל מבחינה הלכתית מה יעשה טוב יותר לעילוי נשמתם אמירת פרקי תהילים בבית או עלייה ללא מניין לקברםלחץ לתשובהלשאלות נוספות בשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

האם והבת נעדרות בווינה מאז יום שישי, והמשטרה המקומית הודיעה כי בשלב זה אין אינדיקציה לכך שנפלו קורבן לעבירה. במקביל נמשכים החיפושים והבירורים בשיתוף גורמים ישראליים (כיפה)

מאת הרה"ג יעקב אריאלשאלה:ואם ההורה מעדיף להיות בבית ולא בבית אבות, ואין עובד סיעודי, איך מקלחים אותו בצורה מכובדת?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

מאת הרה"ג יעקב אריאלשאלה:פטרייה לא גודלת ללא שורש, האומנם שהכול נהוג לפי רוב הפוסקים ולמרות שטעמה מדמה טעם הבשר ולפי לימוד המדעני משפחה (טריבה) נפרדת, וביציאת מצרים אכלנו מן שהיה וישנו פטרייה, עדיין במסתמך לשורש יש לברך פרי האדמה.לחץ לתשובהלשאלות נוספות בשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

מאת הרה"ג יעקב אריאלשאלה:שלום הרב. האם מותר בשבת להניח קוביות קרח בכוס ולשפוך על הקרח משקה כדי לקרר את המשקה?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בשבת (ישיבת בית אל)

מאת הרה"ג יעקב אריאלשאלה:שלום רב, א. ראיתי במהדורה של דרשו שהם הביאו מהרב הסטייפלר ומהרב אלישיב שאם אכל גם פירות מהארץ וגם מחו"ל יחתום במעין שלוש "ועל פירותיה", ומנגד הגרש"ז אוירבך אמר לחתום "ועל הפירות" [ושמעתי שגם הגר"ח קנייבסקי סבר כך אך ביטל דעתו מפני דעת אביו וחותנו]. וראיתי שם בדרשו שהביאו גם את קצות השולחן שיחתום בשניהם - "על פירותיה ועל הפירות". אם כן, כיצד יש לנהוג למעשה? ב. כיצד יש לנהוג במה שמצוי בקידושים, שאוכלים גם מזונות מחו"ל וגם יין מהארץ, בחתימת הברכה? האם לחתום "על המחיה ועל פרי גפנה" או שנחשב כחותם בשתים ולכן יברך פעמיים בנפרד? ראיתי בשו"ת הר צבי סימן ק"ח שנחלקו בזה הראי"ה קוק והרב פרנק לחץ לתשובהלשאלות נוספות בברכה אחרונה (ישיבת בית אל)

מאת הרב יצחק בן יוסףשאלה:שלום הרב יש מספרה גדולה שיש בה גם ספרים וגם ספרית אני רוצה לעשות אצל הספרית החלקה האם אבל בחלל של במספרה יש גם ספרים שעובדים מסביב האם מותר לעשות שם החלקהלחץ לתשובהלשאלות נוספות בבין בעלי מקצוע ללקוחות (ישיבת בית אל)

מאת הרב יצחק בן יוסףשאלה:שלום וברכה כבוד הרב, יש לי שאלה הלכתית: כאשר אדם מוסיף שם לשמו המקורי, האם על פי ההלכה השם המתווסף חייב להפוך לשם העיקרי, או שהשם המקורי יכול להישאר השם הראשי? אשמח לתשובה הלכתית בנושאלחץ לתשובהלשאלות נוספות בקריאת שמות ושינויים (ישיבת בית אל)

מאת הרב שמואל אריאלשאלה:שלום כבוד הרב בהמשך לשאלה זאת שנשאלת בעבר רוצה אני לצרף את השאלות האלו: האם זה חובה לשים גרביים? אם כן אז למה? הרי ההלכה מחייבת לכסות מהירך עד תום הברך וגרביים זה כבר כף רגל. האם נעל סגורה ללא גרביים, שרואים אבל במעט מן איזור החיבור של כף הרגל לרגל, זה בסדר? לחץ לתשובהלשאלות נוספות בצניעות בלבוש (ישיבת בית אל)

מאת הרב חיים שרייברשאלה:לספרדים מותר להשתמש בכלי זכוכית וקורנינג (קורל למשל) גם לבשרי וגם לחלבי, ולהסתפק בשטיפה עם סבון בין אחד לשני. אשכנזים לא נוהגים כך. מה לגבי אשכנזי שמתארח אצל ספרדי שנוהג כך? האם האשכנזי יכול לאכול על כלי הזכוכית של הספרדי ללא חשש? השאלה היא לגבי ימות השנה, אבל אם התשובה שונה לגבי פסח - אשמח לדעת גם.לחץ לתשובהלשאלות נוספות בהפרדת הכלים (ישיבת בית אל)

מאת הרב נועם דביר מייזלסשאלה:שלום לכבוד הרב... אדם שאמר למתווך שהוא מעוניין למכור דירה. לאחר מכן הוא התחרט ורוצה לפנות למתווך אחר, כיון שיש לו עוד שותף שאינו מרוצה בכך. הכל היה בעל פה באירוע משפחתי ממש לפני כמה ימים. לחץ לתשובהלשאלות נוספות בריבית, השקעות ובנקים (ישיבת בית אל)

מאת הרב דניאל קירששאלה:הדין שלבעל ואישה יש היתר לשתף אחד את השני בדברים יותר מאשר סתם ככה כי יש בזה עניין, שייך גם בין בחור לבחורה שיוצאים, בשלב מתקדם של הקשר? אני רוצה לשתף מישהו שאני יוצאת איתו במשהו שקשור להורים שמשפיע עלי מאוד, ומתלבטת אם זה לשון הרע... בפרט שזה אמנם קשור לדברים שהם עשו אבל ברור שאין להם ולא הייתה כוונה רעהלחץ לתשובהלשאלות נוספות בלשון הרע (ישיבת בית אל)

מאת הרב חגי בר גיוראשאלה:אז מה אני עושה, איך אני מטפלת בזה ?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בכשרות תרופות (ישיבת בית אל)

מאת הרב נועם דביר מייזלסשאלה:בני אשכנז שנוהגים להניח תפילין בברית מילה, האם כאשר הברית מתקיימת בראש חודש מיד לאחר התפילה, יש להניח תפילין מחדש לכבוד הברית?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בברית (ישיבת בית אל)

מאת הרב נועם דביר מייזלסשאלה:שלום לרב. אדם שביקש למכור נכס במחיר מסוים, מחמת קושי ברישום הזכויות. המתווך שערך בדיקה מקיפה מצא כי קיים רישום מסוים ברשות המקומית, וכן שישנה אפשרות לבצע הליך מיוחד להסדרת הרישום, דבר שעשוי להעלות את ערך הנכס. האם על המתווך לגלות זאת לבעל הנכס?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בדיני ממונות וצדקה (ישיבת בית אל)

האם מותר לחיילים לשהות עם חיילת ברכב צבאי לאורך זמן, ומה על חייל לעשות כשמכריחים אותו לעבור על פקודת השירות המשותף? הרב שלמה אבינר בפסיקה נחרצת (סרוגים)

מה העדה של הקב"ה? האם מותר לברך על אוכל של חמותך? והאם מותר להתפלל מתוך הטלפון? ערן ישראלי ואריאל תנעמי מגישים גם השנה את שטו"ת סמס - בגרסת פורים תשפ"ו (סרוגים)

הרב גדעון בנימין השיק את סדרת הספרים ההלכתיים "הפקדתי שומרים", העוסקת בדיני נזיקין אקטואליים, בהשתתפות מאות תלמידים ובוגרי שעלבים לדורותיהם (סרוגים)

בפרק השני של תודה על השאלה! אנחנו עוצרים להקשיב לילדים – לשאלות האמיתיות שהם שואלים על שבת, קנאה, אחים, לימודים, מסכים, חברים ואמונה – ומשוחחים עליהן בכנות ובלב פתוח עם הרב יוני לביא (סרוגים)

בכל פרק של “תודה על השאלה!” אנחנו פוגשים שאלות אמיתיות מהחיים – של צעירים, הורים, רווקים ורווקות – ומבקשים להבין מה באמת מטריד, כואב ומבולבל בלב של כולנו; והפעם, אנחנו צוללים לעומק הסוגיות של עולם הרווקות – קנאה, דייטים שלא מצליחים, לבטים על זוגיות עם פערים, והפחד שאולי זה כבר לא יקרה – בשיחה גלויה עם הרב יוני לביא (סרוגים)

בחודשים האחרונים מתרבות האפשרויות ליצור ולהאזין לשירים ומוזיקה שנוצרים במסגרת AI. האם דינה כמוזיקה רגילה לצורך האזנה לה בימי בין המצרים? (סרוגים)