îàú הרב דניאל קירשùàìä:מותר לשמוע שירים לדוגמה של חנן בן ארי שאומרים בהם אלוקים עם ה׳? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום לכבוד הרב, חשבתי לעצמי ביטוח לאומי משלם קצבת הכנסה וכיוצא בזה לאנשים למה התשלום החודשי לביטוח לאומי לא נחשב בחזקת מעשר ? הרי הכסף שאני מפריש להם כל חודש הולך ברובו לאנשים שלא שפר עליהם מזלם אז אפשר להתחשב בחלק של ביטוח לאומי כמעשר ורק להשלים את היתרה ל10 אחוזים ?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמיסים וחוקי המדינה (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמואל אריאלùàìä:שלום לכבוד הרב ותודה רבה. ברצוני לשאול את הרב האם זה בסדר שאני קושר את התכלת בציצית כהראב"ד גם במספר החוטים וגם באופן הקשירה? תודה רבה!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתכלת (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמואל אריאלùàìä:הרי עדיין אף אחד לא הצליח לעשות את הבדיקה שמבדיל בין הקלא אילן לתכלת שמופק מהארגמון, רק יש ספקולציות בענין שאולי עוד נצליח על ידי מינונים שונים וכדומה. והסיבה לזה (שהרי הראדזינער כותב שהוא כן הצליח) הוא שהיום החיזור נעשה באופן מושלם! ואי אפשר לומר שפעם צבעו בחיזור חלש יותר (מחוסר יכולת וכדומה) משום שאם כן אי אפשר לעשות חיזור מושלם בארגמון ואם כן אי אפשר לעשות צביעה עמידה בהחלט כמו היום, וכן לא יהיה אפשר להוציא את הברומו (האדום שבסגול הראשוני) בהחלט. ושאלתי על אף הספקולציה (ובדומה לשאלה שנשאלת ראדזין בענין הצביעה) הרי מדוע שהתכלת תהיה יקרה לגוים, והרי יקרותה ידועה?! (השאלה חשובה לדידי)ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתכלת (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:שלום וברכה. הבנתי מהמהר"ל (באר הגולה באר ג) ועוד אחרונים, שהדרש הוא עומק הפשט - שלימות הפשט, אך לא הפשט עצמו. וכמו כן הבנתי שההלכה נקבעה על פי הדרש ולא על פי הפשט. כמו כן מצאתי במורה הנבוכים (חלק ג פרק מא) שפירש את מצוות עין תחת עין, כפשוטו. כמו כן, הרשב"ם מפרש את "ולטוטפות בין עיניך" בתור אלגוריה - כהוראה המכוונת לזכור את דבר האל. כאן ברצוני לשאול, האם אני רשאי לפרש את מצוות התורה על פי הפשט (כפי שעולה מפשט הכתוב) בידיעה שההלכה נקבעת על פי הדרש אשר הינו עומק הפשט, או שמא יש בדבר משום מרידה בחז"ל?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתורה שבכתב ושבעל פה (ישיבת בית אל)

îàú הרב נועם דביר מייזלס ùàìä:האם בעת הובלת המת יש חשש של הימצאות צדיק אצל רשע כמו קבורה?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áלוויה, קבורה ובית הקברות (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמואל אריאלùàìä:שלום הרב. רציתי לדעת מה הן האפשרויות לבניית סוכה מתחת פרגולת ברזל במרפסת. אשמח לדעת גם אם יש הבדלים בין העדות בפסיקה בנ"ל. תודה רבה ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהסוכה והסכך (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:שלום. כיום ברבנות הראשית לישראל עומדים שני רבנים שחולקים ביניהם את הנהגת הרבנות הראשית. על אף ששניהם רבנים ראשיים, תמיד זוכה הרב הראשי הספרדי ליותר כבוד מאשר הרב הראשי האשכנזי: לרב הספרדי יש בגדים ייחודיים שאף רב אחר לא לובש, ואילו לרב האשכנזי יש בגדים שמאפיינים כל רב ממוצע; בנוסף לרב הספרדי יש תואר שייחודי רק לו: הראשון לציון, ואילו הרב האשכנזי מסתפק רק בתואר הרב הראשי (תואר שקיים גם לרב הספרדי ולכן לא מתייחד בזה הרב האשכנזי). שאלתי היא: האם לא נכון יותר כיום להשוות את כבודם של שני הרבנים, או לדאוג לייחד כבוד אחר גם לרב האשכנזי? מדוע הרב הספרדי נראה בהדרו לעומת הרב האשכנזי שנראה כמו כל הרבנים? אני יודע שתפקיד הראשון לציון התחיל עוד לפני קום הרבנות הראשית אבל תהיתי האם לא כדאי לשנות זאת כדי שלא יהיו הבדלי כבוד בין שני הרבנים הראשיים (שהרי שניהם באותה רמת רבנות).ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמדינה וממשלת ישראל (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:בס"ד שלום לרב, צאת הכוכבים שכתוב בלוח זמני היום שבאתר ישיבה הם ביאים ששיטת הרב זלמן מלמד היא שלפעמים צאת הכוכבים תהיה יותר מאוחר (במיוחד בקיץ) וכן כתוב שם "על פי פסיקת ראש הישיבה, הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א, שזמן צאת הכוכבים בקיץ (כשהיום ארוך יותר מ-12 שעות), הינו 18 דקות זמניות לאחר השקיעה המישורית. בחורף (כשהיום קצר יותר מ-12 שעות), הזמן הוא 18 דקות פשוטות לאחר השקיעה המישורית, כך יוצא שזמן צאת הכוכבים הוא לא פחות מ-18 דקות לאחר השקיעה." שלוש שאלות: האם שיטת הרב זלמן היא למעשה ויש לנהוג כך? אם כן, אם קרתי קריאת שמע בזמן צאת הכוכבים שבשאר הלוחות - האם יצאתי ידי חובה, או שמא עלי לקרות שוב לאחר זמן-צאת-הכוכבים-של-הרב-זלמן? ממתי יש דעה כזאת שמצאנו בפוסקים, מי סובר כך? תודה מראש!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áקריאת שמע וברכותיה (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:היי הרב, רציתי לשאול אם יש היתר לנשים לעשות עגיל בגבה? לא מהיגררות אחרי כולם או בשביל טרנד כלשהו נטו כי זה יפה ואני אוהבת יש איסור כלשהו?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áצניעות בלבוש (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:שלום לרב! ישנה סוגייה שמקשה עליי מאוד, באופן פרקטי ובאופן מהותי. לא מזמן הזדמנה לידי גויאבה (הופרשו תרו"מ). רציתי לבדוק אם ישנה נגיעות כלשהי שעליי לבדוק טרם האכילה. בדקתי באנטרנט, והונחתי לקלף ואז לבדוק כתמים, מסמוס ונקבים. ובכן, קילפתי, והיא הייתה נראית לי סה"כ בסדר, אבל כן היה שינוי צבע קל מקומי. אולי גם מקום מעט יותר רך (אבל היה כתוב שזה יכול לנבוע מהבשלת יתר). בכל אופן נאמר שם גם שיכולות להיות שם רימות קטנות, והן עלולות לחדור עד הזרעים הפנימיים, ומדובר במילימטרים בודדים, וצבען כצבע הפרי וכיו"ב. בכל אופן, לא רציתי לקחת סיכון וזרקתי את הגויאבה (לקחתי חלק מזערי בשביל לברך שהחיינו). לצערי אני מרגיש שזו חוויה שחוזרת על עצמה בעוד פעמים ובעוד פירות, הימנעות מאכילת פרי\ירק או מחלקו על מנת להזהר מחרקים. אני קורא על כנימות או רימות שצריך לזהות בכל מיני אופנים מיוחדים וזה פשוט "מוציא את החשק". וזה קושי פרקטי. אבל מעבר לכך, ישנו קושי מהותי. קשה לי להאמין שלסבים ולסבתות שלנו היה את כל האמצעי זיהוי ובדיקה האלה, מה הם עשו? הם בכלל ידעו על סוגי החרקים האלה? ואבות-אבותיהם? ואם כן? אז הם לא אכלו את כל מה שלא יכלו לגדל או לבדוק באופנים המיוחדים ובטכנולוגיות שמתאפשרות היום? קטונתי מלהבין, אבל התורה לא ציוותה זאת במסגרת יכולת ההבחנה הטבעית של האדם? בתמימות אני שואל את הרב - זה רצון השם? האם הקב"ה לא ברא "אילנות טובים להנות בהם בני אדם" והאם לא ניתן את הדין על "כל אשר ראו עיניי"? תודה מראש לרב היקר.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áפירות וירקות (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:שלום וברכה, אני בעיצומם של טיפולי כימותרפיה והאונקולוגית אמרה לי שאסור לי לצום. רציתי לשאול כיצד עליי לנהוג ביום כיפור.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áחולים, מעוברות ומניקות (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:שלום וברכה, עניין אותי למה הרב לא מניח תפילין במנחה הרי בביאור הלכה מובא ""ועיין בספר א"ר שמוכח מדבריו דמי שיודע שיש לו גוף נקי אין לו לפטור א"ע ממצות תפילין כל היום. ופשוט דכונתו אם יודע שיוכל ליזהר א"ע ג"כ מהיסח הדעת דהיינו עכ"פ משחוק וקלות ראש כמו שכתבנו לעיל בכלל כ"ח עי"ש. ועיין בספר מעשה רב שכתב דאם חושש ליוהרא בפני הבריות מותר בשל יד לבד. ומ"מ טוב לעשות של ראש קטן והרצועות יהיה ג"כ מכוסות מלילך בשל יד לבד עכ"ד ואשרי המקיים כדינו כמשאחז"ל במגילה כ"ח שאלו תלמידיו את ר"א במה הארכת ימים א"ל וכו ולא הלכתי ד"א בלא תורה ובלא תפילין" וכן כך נהגו כמה מגדולי ישראל, וביניהם מרן הראי"ה קוק שהניח תפילין כל היום בצנעה (ליקוטי הראי"ה, עמ 424, שיחות הראי"ה עמ קצח, ראה פסקי מרן עמ 44). והרי מצינו בעוד מקומות שמצווה גדולה להניח גם במנחה, והרי הגרש"ז אוירבעך והרב מרדכי אליהו והרב נבנצל אומרים שאין לחשוש מפני יוהרא, וכן הם אומרים שאם לא היו חוששים מפני יוהרא לא היה חשש יוהרא משום שהרי זה היה יכול להיות כמו בשחרית שהרי רגילים, בתודה מראש, אליהו.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתפילין בזמנים שונים (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:האם ניתן לערבב יין ע"י מקל בתהליך תסיסה בשבת?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:ברכתי על פרי העץ ואחכ שהכל על מים ובסוף בורא נפשות. אם אני שותה מים לאחר כחצי שעה האם לברך שוב שהכל? תודה ויישר כוח!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהאם מברכים במקרים שונים (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:האם ראוי/ מותר לבקש בתפילה בשבת בקשות פרטיות, על פרנסה ורפואה וכדìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתהלים ותפילות אישיות (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףùàìä:אבא קנה לי תפילין בעבר והיה להן גיד שמחבר את היוד לתפילין עקב זה שהתפילין פסולות עכשיו החלפתי לתפילין של חבד. הקשירה שונה כלפי חוץ. והיוד כביכול צמודה לבית השאלה כזאת אם אני שם גומייה ששומרת על פינות התפילין מלהישחק מסובב את היוד כלפי מעלה ומכניס את הקצה בפנים וזה יוצא צמוד לבית (לא כל היוד) זה נחשב? ב. האם חייב להשתמש בגיד בהמה?, מה הבעיה להכניס אזיקון פלסטיק ולהצמיד את היוד, או גומייה פשוטה ולקשור אותה דרך המעברתא של התפילין. ג. אני מצפה למענה על שני השאלות הראשונות ולמה אני מתעקש כל כך, כי חבר'ה מהכולל שאני מתייעץ איתם על ענייני קדושה ותורה אני בן אדם מתחזק. אמרו לי שצריך להצמיד הם ליטאים. והרב שלי שהוא חבדניק אמר לי שאין צורך. אז השאלה שלי בנוסף לשאלות הראשונות מה צריך לעשות במצב כזה שהרב שלך אומר לך משהו שיש עליו ספק לפי המשנה ברורה והשולחן ערוך?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום כבוד הרב, יום הולדתו של בני חל ב י"ח שבט, יום חמישי 5/2 למיניינם. האם ניתן לעשות את העליה לתורה יום שני שלפניו? כלומר ט"ו בשבט 2/2? בני יוכל לברך את ברכות התורה, לקרוא בה ולהניח תפילין? אשמח לתשובה בהקדם. תודה רבה. ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áבר ובת מצוה (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום וברכה ישנה שמועה שיש להקל להיתר לימוד בחזרת הש"ץ למי שהיה בתחילת החזרה עדיין בשמו"ע של לחש, משום שאז אינו נכלל לגמרי כשומע בחזרת הש"ץ שהרי הפסידה מתחילתה ושוב לא נאסר עליו ללמוד בה האם יש דברים בגו ?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áחזרת הש"ץ (ישיבת בית אל)

îàú הרב בניהו שרגאùàìä:שלום כבוד הרב, אני בחור עוד מעט בן 18 עוד בבית ספר, אני דתי ולאחרונה אני מתחזק יותר ואני מרגיש שאני אוהב את הדרך הזו עוד יותר בחודשים האחרונים. אני מכיר בנות שהייתי עובד איתן או מכל מיני מקומות אחרים במהלך השנים ועם חלק אני בקשר די טוב. אני לא שומר נגיעה ממש, ויצא לי שהיה אופציה לצאת ולהיות עם אחת מאלו שהכרתי, העניין הוא שהיא לא דתייה מצד אחד לא מתלבשת הכי צנוע ולא ממש אוכלת כשר (איתי מכבדת לגמרי) אבל מצד שני יש לה ערכים כל כך טובים ויש לנו כימיה טובה. למרות שזה לא ככה אני מרגיש כאילו זה שאני זורק את כל הדת שלי לפח אם אני אצא עם מישהי כזאת או אתנשק ודברים אינטימיים כאלו. אני לא יודע אם זה ככה כי זה "הורמונים של גיל ההתבגרות" אבל אני מרגיש שאני ממש נאבק עם עצמי על מה נכון ומה כדאי לי לעשות, לבטל את הקשר עם כל הבנות שהכרתי אז, אני יכול להיות במצבים אינטימיים עם חברה שלי או שזה אומר שאני רשע או מגיע לי עונש ואני מפר את רצון השם שאני לא אחכה לחתונה, ואני לא רוצה להפר אבל זה כל כך קשה. תודה רבה על העזרה והסבלנות לקורא.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áקשר בגיל צעיר (ישיבת בית אל)

îàú הרב בנימין במברגרùàìä:שלום לכבוד הרבנים. אבקש עצה. אנחנו מבקשים לתרום שעון לבית הכנסת לזכרו של אבינו. יש רצון לכתוב על גבי השעון שנתרם לזכרו. ישנה אי בהירות. האם נכון לכתוב נתרם לזכרו של..... או לעילוי נשמתו של... . לעניות דעתי לעילוי נשמתו של אדם טוב להקדיש לימוד תורה, מעשים טובים ואף חפצי קודש בהם ישתמשו הרבים אולם האם שעון המוצב בבית הכנסת על אף שכולל את שם הפרשה השבועית ומועדי היום, נכון לכתוב עליו לעילוי נשמת...?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

בפרק השני של תודה על השאלה! אנחנו עוצרים להקשיב לילדים – לשאלות האמיתיות שהם שואלים על שבת, קנאה, אחים, לימודים, מסכים, חברים ואמונה – ומשוחחים עליהן בכנות ובלב פתוח עם הרב יוני לביא The post תודה על השאלה: שו"ת בנושא ילדים עם הרב יוני לביא appeared first on חדשות סרוגים. (סרוגים)

בכל פרק של “תודה על השאלה!” אנחנו פוגשים שאלות אמיתיות מהחיים – של צעירים, הורים, רווקים ורווקות – ומבקשים להבין מה באמת מטריד, כואב ומבולבל בלב של כולנו; והפעם, אנחנו צוללים לעומק הסוגיות של עולם הרווקות – קנאה, דייטים שלא מצליחים, לבטים על זוגיות עם פערים, והפחד שאולי זה כבר לא יקרה – בשיחה גלויה עם הרב יוני לביא The post תודה על השאלה: שו"ת על רווקות עם הרב יוני לביא appeared first on חדשות סרוגים. (סרוגים)

בחודשים האחרונים מתרבות האפשרויות ליצור ולהאזין לשירים ומוזיקה שנוצרים במסגרת AI. האם דינה כמוזיקה רגילה לצורך האזנה לה בימי בין המצרים? The post שו"ת: האם מותר לשמוע מוזיקת AI בבין המצרים? appeared first on חדשות סרוגים. (סרוגים)

הרב לוינשטיין: "צריכים להכיר את המציאות באופן אמיתי, מנותק מפופוליזם מאג'נדות. ישנה השפעה מהאידאולוגיה של המסתכל ליחס שלו למציאות" The post האם לשמוע לרבנים בנושאי חול? הרב לווינשטיין משיב appeared first on חדשות סרוגים. (סרוגים)

האם יתכן שבן לדת המוסלמית ייחשב מבחינת ההלכה גר תושב? הרב אורי שרקי מעלה את האפשרות ואומר כי הפתרון מונח לפתחם של חכמי ישראל בדורנו The post האם ייתכן שמוסלמי ייחשב לפי ההלכה גר תושב? appeared first on חדשות סרוגים. (סרוגים)

לוחמים שנמצאים בבתים בעזה, ומוצאים בבית מוצרי מזון, האם מותר להם לאכול ללא כשרות והאם מותר להשתמש בסירים ובשאר הכלים? הרבנות הצבאית עושה סדר The post מצאנו אוכל בבית בעזה, האם מותר לאכול אותו? appeared first on חדשות סרוגים. (סרוגים)