îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום, השאלה היא שהמקור בתורה שהעתקתי אומר שביאה עושה את האישה לאישתו. אני אפילו מתחרט שהשתמשתי במילה קונה או מקנה כי זה לא מופיע בתורה ובמשנה. ולא משנה אם זה פנוי ופנויה שעשו מעשה חד פעמי או שזה איש ואישה שחיים ביחד שבזה ודאי כבר כוונה לאישות שהרי הם חיים ביחד וזה השאלה הבאה, לגבי כוונה בביאה, גם בתורה וגם במשנה הראשונה בקידושין לא כתוב ביאה בכוונה שהיא תהיה אשתו אלא כתוב רק ביאה. או כסף או שטר או ביאה. ודרך אגב גם מקור מהתורה לכסף ושטר לא מצאתי. שהרי יש מחלוקת פוסקים על זוג ידועה בציבור שחלק מהפוסקים לא מצריכים גט לזוג כזה שמתגרש ואפילו כשהיתה חתונה בנימוסיהם של חילונים מסברא שהם לא דתיים ולא כיוונו למצוות פרו ורבו או לעשיית מצוות התורה של הקמת משפחה שגם לא קיימת בתורה, פשוט קיים איסור אשת איש וכך נוצרת משפחה. או שהכווונה של אותם פוסקים היא לכוונה לקיים מצוות השם, לא זוכר בדיוק, אך כל זה אותו עניין והתורה והמשנה לא דורשים כוונות כאלו. ואם אפילו נניח שצריך כוונה בביאה, הרי פשוט שיש פה כוונה בזוג ידועה ונישואים בנימוסיהם שהרי ייחד אותה לו, וגם אם הם ביחסים פתוחים רח"ל מה שנקרא, שהולכים עם אחרים על הצד בהסכמה הדדית, עכ"פ ייחדה לו ואשת איש, וזה אם צריך כוונה אבל כפי שכתבתי לא ברור מאיפה צריך כוונה מהתורה. ואם הרב יגיד שכוונה צריך מדרבנן, הרי בכל זאת מהתורה היא אשת איש כי כתוב רק "ביאה" (משנה)/ "ובעלה" (תורה) כנ"ל. אולי יש עוד פסוקים.. ורבנן לא יכולים לסתור את התורה ולהגיד שהיא לא אשת איש בלי כוונה, שלא קיים בתורה ואפילו במשנה, לפחות אני לא מצאתי, לזה אפילו זכר. זה שכתוב "אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זימה" (ויקרא יט, כט) או "לא תהיה קדשה.." (דברים כג, יח) זה לא אומר שאם זנו לא הופכות לאשת איש. אדרבה, הפסוקים האלו מדגישים שביאה עושה את האישה לאשת איש ואין אפשרות לחיי הפקרות בשביל הנאה או כסף. וממש לא מוכרח שרומז לכך שצריך כוונה לאישות שאם לא כיוון לאישות נחשב לזנות. לכן מוכרח להיות פסוק ברור שביאה צריכה כוונה. ולכן השאלה הנוספת, זה הפנויות החוזרות בתשובה (גם חרדיות מבית) אחרי שנבעלו חד פעמי או כמה פעמים או חיו ביחד או אפילו היו ידועות בציבור יש להם זוג (טבע הוא שמייחדים זה את זו לעצמם ואישות הוא ואף אחד לא יודע לאיזה זמן ומן הסתם שרוצים שיצליח לתמיד גם חילונים וגם גוי וגויה ואפילו חבר וחברה בבית-ספר) ואומרים להם שלא צריכות גט, לא אלו ולא אלו ולא אלו ויוצאות לשידוכים ומתחתנות כשע"פ התורה והמשנה הן כבר אשת איש וצריכות גט. וגם אם צריך כוונה, אי אפשר לדעת מה היה אצלם, אם היתה כוונה או לא, זה בלתי אפשרי וזה אפשר להאריך הרבה מאוד, כל המקרים האפשריים. בפשטות מייחדים זה את זו לעצמם כנ"ל. לכן אשמח מאוד אם זה לא ככה ויש מקור לפטור מגט במקרים הנ"ל שכנ"ל גם אם צריך כוונה אי אפשר לדעת בוודאות ורוב שכיוונו לאישות - להיות ביחד ואולי להביא ילדים ולהקים משפחה כי ככה עושים וודאי זה נמצא בכוונתם. מקור מהתורה, מקור ששווה בתקפותו למקור שביאה עושה את האישה לאשת איש. איפה כתוב בתורה, איך דרשו חז"ל - תלמוד. תודה רבה ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות בתנ"ך (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום הרב, רציתי לשאול בן אדם שנרצח באמצע חייו האם זה הגורל שלו מהיום שהוא נולד, היה רשום לו למעלה שהוא יירצח או שרצח זה לא גורל ומישהו קוטע לך את החיים?. למה חייל צה"ל נרצח אם הוא מגן על המדינה?.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áיסודות האמונה (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום לכבוד הרב, אני מעוניין לשאול בעניין מצוות תפילין , מדוע הרמבם מסדר בספר המצוות את מצוות תפילין בהתחלה (מצווה יב,יג) בעוד החינוך מסדר את המצווה בחומש דברים (מצווה תכא,תכב). נראה שהגיוני שהמצווה תופיעה בפרשת בא. האם זה עניין של שוני השקפתי בין הרמבם לחינוך?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב פרופ' נריה גוטלùàìä:שלום, האם יש על פי ההלכה אפשרות שהמדינה תיקח ילדים מהוריהם כדי לשמור על שלום הילדים בניגוד לרצון ההורים? האם יש למדינה – על פי ההלכה – את הסמכות למסור ילדים לאימוץ בניגוד רצונם של ההורים הביולוגיים?.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב פרופ' נריה גוטלùàìä:מהי הסיבה שאת סוכות חוגגים בתשרי ולא בניסן, שאז יצאנו ממצרים? הטור (רבי יעקב בן רבינו אשר) מסביר שאם היינו בונים סוכות באביב לא היה ניכר שהן לשם מצווה, שהרי מקובל לשבת בסוכות בעונה הזו של השנה. לכן יושבים בסוכות בראשית החורף שיהיה ברור שהישיבה לשם מצווה. עכשיו שאלתי היא למה חוגגים את פסח בתאריך הזה, הרי הרבה אנשים מנקים את הבית אחרי החורף ולא רק יהודים איך יהיה ברור שהניקיון הוא לשם מצווה?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú מכון התורה והארץùàìä:האם פולי קקאו נאים (RAW), ללא כל תוספות, כשרים לפסח גם למנהג אשכנזים שאינם אוכלים קטניות?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמוצרים שונים (ישיבת בית אל)

îàú מכון התורה והארץùàìä:יש לי עץ פרי לימון. לאחר כמה שנים, נתן פרי ראשון. באותה השנה ירד שלג חזק (לפני שנתיים) והעץ נשבר ורק הגזע נשאר לעמוד ללא עלים. המשכתי לטפל בו וכיום, לאחר שנתיים החל לתת פרי. האם סופרים את השנתיים האחרונות בהם לא נתן פרי בספירת השנים בהם יש איסור ערלה ?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áערלה ונטע רבעי (ישיבת בית אל)

îàú הרב נועם דביר מייזלסùàìä:‏שלום, ‏כבוד הרב יש לי בעיות שינה אז לרוב אני ‏לא ישן כל הלילה עושה ‏תפילת שחרית ונשאר ער אבל לפעמים אני נרדם בבוקר וקם אחרי חצות היום האם אני יכול לעשות תפילת ‏תשלומין ‏או שלא ‏כי אני נרדם ‏אחרי נץ החמה. ‏תודה רבה ‏על זמנך כבוד הרב ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áזמני התפילה והיום (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמואל אריאלùàìä:שלום רב, אני שם תכלת בציצית אך לא סגור על כמה פתילות לשים האם חצי כדעת הרמבם או ראבד אני רוצה לעשות את הקשירה לדעת מרן הרב עובדיה וכן הבן איש חי, כלומר 7,8,11,13 אך לא יודע כמה פתילי תכלת לשים אשמח מאוד לתשובה תודה רבה!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתכלת (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:יש לי פשמינה שהיא 1.90 מ על 90 ס"מ. האם אני יכול להפוך אותה לטלית גדול ולהתעטף איתה בשחרית? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áסוגי בגדים (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום הרב, הרב קוק בשמונה קבצים (קובץ ה אות נ"ו) כותב בזה"ל: "עבודה זרה אין די לשנא אותה, לשקצה ולתעבה, לדרוש כליונה אבודה והכחדה, אלא צריכים לכפור בה, להאמין באפסיותה בריקנותה בביטולה ושלילותה המוחלטה, בעומק ההעדר, שרק בהתפרצותה להראות כדבר מצוי ואיזה יש, היא מתגלה בנבלותה, כיעורה, זוהמתה וסרחונה, וכל מום רע וכל שם רע ושם גנאי שלה. עומק היהדות האמיתית, נעוצה היא בכפירה של עבודה זרה, העולה הרבה יותר למעלה, ומעמקת יותר את החטיבות של קדושת היהדות, משנאתה. ושיקוצה, וכל ריחוק תיעוב ושיקוץ שלה, כל הזריות, תזרם כמו דוה צא תאמר לו, הכל תלוי בעומק הכפירה של עבודה זרה. כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי." רבות חשבתי על דברי הראי"ה האלו ועוד לא חושב שהבנתי את הדברים לעומקם. אני מבין כי הכרה עמוקה בהקב"ה קשורה בכפירה מוחלטת בעבו"ז, אולם מדברי הרב משמע לכאורה שהכיוון הפוך, שמכפירה מוחלטת בעבודה זרה אפשר לבוא להבנת עומק קדושת היהדות. ע"ז אני שואל, איך? כולנו מכירים איתאיסטים שכופרים - לכאורה - בעבודה זרה. אולי שהראי"ה היה משיב לנו כי האיתאיסטים רק בוחרים באלילים אחרים, אולם לא חושב שאני מבין את הדברים עד הסוף. מבקש סליחה אם הארכתי קצת, אבל אם הרב תוכל לעזור לי בהבנת הדברים אשמח מאד. תודה רבהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום רב. אני מתחזק כבר שנתיים פלוס לומד הרבה ומאוד מתחבר לחכמה מאוד מתחבר לתפלה מאוהב בספר תורה ובאמת שבוערת בי אש , בזמן האחרון אני מתוודה לכתבים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ואני בעננים . אבל יש לי בעיה אדירה ,אני לא מצליח לקבל ולאמין במעשיות שנשמעות ממש ממש שטותיות בגמרא או מחכמים כאלו ואחרים . לא רק שהם שטותיות הם גם לא מתישבות מדעית בשום דרך או צורה. מאוד קשה לי לקבל את האימרה של האנשים סביבי "כל מה שכתוב אמת וזהו" אני חושב שכותבי הגמרא היו פשוט אנשים שחלקם חכמים יותר וחלקם פחות כמו מאז ולתמיד . לחלקם היו השערות כאלו שהם לא מציאותיות וחלקם לא התעסקו במה שהם לא ידעו. כשאני לומד גמרא אני לא מרגיש שאני לומד משהו יוצא דופן. השאלה שלי האם זה שם אותי במקום רע? או במקום של כפירה? האם זה פוסל אותי? לצערי כמה שמנסים לא מצליחים לשכנע אותי. ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áלימוד אמונה וחיזוקה (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום הרב, אני תלמיד בשיעור א בישיבה השאלה הזאת העסיקה אותי רבות, חשבתי עליה ויש לי תשובה אני אשמח אם תוכל לענות לי אם אני בכיוון וצודק. ואם לא אשמח שהרב יסביר לי מהי התשובה. תודה! שאלה: למה בישיבה אנו לומדים משמעותית יותר גמרא מאמונה? הרי לאמונה אנו בדרך כלל יותר מתחברים מכיוון שלימוד האמונה הוא פרקטי, נוגע לחיינו, אחרי הלימוד בד"כ אתה מרגיש קומה נוספת שנבנית בך, ועוד. תשובה: ( אשמח אם הרב יגיד לי אם אני צודק או לא) : אלו מסקנותיי עד עכשיו-(בתקווה שמכוון אני לנכון): כשאדם עוסק בתורה הוא מרים את כלל עם ישראל ועוזר באחזקת עם ישראל אך כאשר אנו לומדים אמונה זה משפיע יותר על הפרט (הלומד) וזה משפיע יותר על בניין האמונה העצמית אצלנו אך פחות משפיע על הכלל המטרה העיקרית שלשמה יש ישיבות או שלשמה אנו לומדים זה ללמוד להצלחת ולטובת עם ישראל. ופחות לעצמנו. ולכן רובו הגדול של הלימוד אנו מקדישים ללימוד הגמרא. (אך ברור שאנו לא שאני לא ממעט מלימוד האמונה שיש לו ערך עצום וגדול בפני עצמו) אז נשאלת השאלה למה אנו לומדים דווקא גמרא? ולא תנך משניות וכדו שגם אלו זה בעיקר לטובת עמ"י... כמה סיבות: סיבה ראשונה- הגמרא מלמדת אותנו איך חולקים, איך מגיעים למסקנות, איך מכריעים הלכה ועוד. לכן בנוסף לערך המרכזי, אנו מקבלים" בונוס" מלימוד הגמרא. סיבה שנייה- לימוד הגמרא מחכים ומעשיר את המוח ואת יכול החשיבה שלנו. סיבה שלישית- בגמרא יש גם משניות, פסוקים מהתנך, אגדתות ועוד... והגמרא בעצם נוגעת בכל חלקי התורה תודה רבה וערב טוב!! ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áדרכי לימוד (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:יום טוב , האם מביאים עשרה בנין אישי...?, ואם לא מחל בעשרה האם גם פה אומרים ש...אכזריות?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:אבל למה הוא יורש גהנום?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףùàìä:הוצאתי רישיון לנשק ועל פי החוק צריך ללכת עם הרישיון כל זמן שהנשק עלי. האם בשבת יש בעיה לשאת איתי את התעודה בין אם זה דף מנייר (אישור זמני) או כרטיס מפלסטיק ? אם אכן יש בעיה לקחת את האישור /הכרטיס איתי .באיזה דרך יהיה מותר לקחת את האישור איתי ? על פי החוק מי שיש לו נשק ואין עליו תעודה נחשב שאני מחזיק נשק בלי רישיון.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áביטחון ופיקוח נפש (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה מאיר אבינרùàìä:שלום הרב האם יש בעיה במסחר במינוף במטח (forex) אם זה רק לאותו יום זה ללא ריבית\עמלה ואם זה ליומיים ויותר זה עם ריבית\עמלה 1. השאלה אם אפשר לסחור (לכמה ימים) בחברה מחוץ לארץ ולהניח שה "מלווים" הם גויים (ללא ידיעה ברורה אלא על פי רוב) ואז בכל מקרה אין ריבית? 2. האם אפשר לסחור רק ליום ואז זה ללא תשלום נוסף דהיינו ללא ריבית? (וכמה יש להיזהר בזה שיהיה דווקא יום אחד למקרה של שכחה וכדו ) 3. האם יש חששות נוספות לאסור? 4. שמעתי שיש אפשרות לעשות היתר עיסקא חד צדדי האם זה אפשרי והאם זה יועיל במקרה הזה *ישנם פרטים נוספים על מסחר במינוף אני מפנה את השאלה בהנחה שהרב מבין את הנושא תודה ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áריבית, השקעות ובנקים (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףùàìä:בשעה טובה נולדה לנו בת בתאריך ה27.3.24 י״ח אדר ב׳ אני האמא ובחלום חלמתי שקוראים לה נועם, אנחנו מתלבטים בין השמות נועם וטליה כי אהבנו את השם טליה. בחרנו לה שם שני גיל על שם סבתא של אבא שלה. אשמח לשמוע איזה שם ראשון עדיף לקרוא לה? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áקריאת שמות ושינויים (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףùàìä:כוונתי היתה על זמני התפילות ואזכרה בבית הכנסת ולא לעליה לבית העלמין. ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áיארצייט ואזכרה (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:א. האם מותר לילד בן ארבע לרכב על אופני איזון? מדובר על אופניים ללא פדלים, שני גלגלים בצבע שחור, ונראים כגלגלי אופניים, אבל באמת הכל גומי. ב. האם מותר לילד לרכב על קורקינט בשבת?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áחפצים שונים (ישיבת בית אל)

îàú הרב חגי לררùàìä:שלום כבוד הרב, אני מתגוררת לבד ותכננתי שחמץ לא יישאר בביתי אפילו כמה ימים לפני פסח כדי שלא ייזרק סתם,האם צריך לקנות במיוחד חמץ לפתיתים בבדיקת חמץ? ואם כן, אני לא יודעת על מקום ליד ביתי שבו אפשר להבעיר את החמץ והאמת שאני מעדיפה לא להסתכן בלהבעיר מדורות כי אני באמת לא יודעת, באילו עוד דרכים ניתן לבער חמץ בערב פסח? שמעתי שאפשר לפורר לאסלה אבל מכיוון שאני בדירה שכורה וחוששת לעשות נזק הייתי שמחה לפירוט כל הדרכים. תודה רבה מראש,חג שמח וגאולה שלימה!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áניקיון בדיקת וביעור חמץ (ישיבת בית אל)

îàú הרבנות הראשית לישראלùàìä:היי רציתי לשאול האם בשר שבושל בכלי חלבי שאינו בן יומו כשר? ואם רק הורתחו בו מים הוא בן יומו?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמגע ותערובת בין בשרי לחלבי (ישיבת בית אל)

îàú הרב בנימין במברגרùàìä:בבבא קמא דף נ סופר על הצלתה של ביתו של נחוניא חופר שיחין ולאחר מכן על מותו של בנו. האם המות של הבן לא היה אמור להיות כואב יותר לרבי נחוניא? ומה בא סיפור זה ללמדנו, שאין אדם נענש על מעשה חסד? האם לא קרו מקרים שאדם עשה חסד בנושא מסוים ודוקא שם נענש? ואם הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה מדוע דוקא העונש עבר מהבת של נחוניא חופר שיחין לבנו? והאם זכויותיהם לא עמדו להם? ויתרה, נחוניא חופר שיחין היה עוסק במתן מים לעולי הרגל ובנו מת בצמא, האם זה לא מעין מה שעסק בחסד ומדוע במקרה הנדון בנו לא ניצל? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

îàú הרבנות הראשית לישראלùàìä:שלום רב השאלה שלי כזו אישה עברה גיור כהלכה ועל הדרך הוריה התגיירו האישה נישאה ליהודי כדת משה ילדה תינוקת ולאחר זמן קצר ההורים מתגרשים הילדה גודלת חילונית/דתיה מנסה לשמור על מה שהיא זוכרת מהבית במיוחד צניעות עוזבת את הבית של אמה בגלל מריבות חוסר תקשורת עם הוריה הביולוגיים מה דינה של הילדה יהודיה??? לפי מה שהבנתי האמא התגיירה ללא שום קשר לגרוש שלה מה קורה עם הבחורה שהיום היא בת 20 האם היא יהודיה???ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áגיור וגרים (ישיבת בית אל)

îàú הרבנות הראשית לישראלùàìä:שלום רציתי לדעת האם מותר לשיר שירי נשמה בבית הכיסא או שזה נחשב כדברי תורה ואסור תודה רבה!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרבנות הראשית לישראלùàìä:שלום הרב, לפני כמה חודשים הייתי ביריד והסתכלתי באחד מדוכני התכשיטים בטבעות, המוכר בדוכן (שאני לא יודעת אם היה הבעלים) בא לצידי וכדי לעזור לי לבחור טבעת העביר לי טבעות מיד ליד. האם יש בכך חשש קידושין?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áנישואין (ישיבת בית אל)

îàú רבנים שוניםùàìä:האם זה מסוכן להשתמש בדורדוראנט עם אלומיניום? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

îàú הרבנות הראשית לישראלùàìä:שלום, האם בסופרמרקטים (בעלי תעודת כשרות על מחלקת הירקות) בהכרח הופרשו תרומות ומעשרות על הירקות שנמכרים באריזות סגורות ע"י החקלאי (כגון עגבניות שרי שמופיע עליהם הלוגו של המשק)? השאלה נשאלת כי לעיתים מצוין מפורשות על האריזות כי הופרשו תרומות ומעשרות ולעיתים לא. תודה רבה מראש. ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרבנות הראשית לישראלùàìä:שלום וברכה, אני מתפלל הרבה בבית כנסת קטן בימי חול. איך יש בעיה שיש מולי מרחוק חלון, ואפילו שאני מרחוק אם אין מישהו בקו ישר ממני לחלון אני רואה את עצמי אם אסתכל (וזה קורה הרבה בימות חול שלא מגיעים הרבה לבית הכנסת). שאלתי היא מה לעשות? אולי אני יכול להשאר במקום הקבוע שלי ובשמונה עשרה אפנה לכיוון הארון הקודש (שלא בדיוק ישר ממני, אז זה לא יהיה לירושלים) ואז לא אראה את ההשתקפות. או שזה בסדר כי זה רחוק ואני רואה רק אם אני מסתכל. או שיש עוד מקום לידי של אבא שלי שבדרך כלל בימות החול מתפלל בבית כנסת אחר אז אשב במקומו ומשם אני לא מול חלון (או שזה לא מכבד את האב, למרות שהוא לא שם ולדעתי לא אכפת לו). או ללכת למקום שהוא לא שלי שהוא לא מול החלון (אבל אז אני לא מרגיש כל כך בנח בתפילה לשבת במקום של מישהו אחר ובמיוחד אם הוא פתאום יבוא...) (או ששום דבר ממה שאמרתי זה לא מה שאני צריך לעשות) סליחה שזה די ארוך, תודה רבה!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמקום התפילה (ישיבת בית אל)

îàú הרב נועם דביר מייזלסùàìä:שלום. יש לי תינוק בן 5 חודשים נתנו לו 2 שמות. כמעט כולם קוראים לו בשם השני.. גם אני.. יותר מתאים לו.. (כמובן מידי פעם קוראים לו ב2 השמות).. מקובל אם נחליף לו בתעודת זהות את סדר השמות? או עדיף להשאיר ככה ולקרוא לו בשם השני? תודהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áקריאת שמות ושינויים (ישיבת בית אל)