îàú הרב יהודה אודסרùàìä:שלום וברכה הרב! האם מותר לי להישאר בעבודה על סמך זה שאני הולכת לקבל סכום מסויים ולאחר מיכן לעזוב? או שיש בעיה הילכתית לעשות זאת?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áעובד ומעביד (ישיבת בית אל)

îàú הרב יהודה אודסרùàìä:לכבוד הרב שלום וברכה, ברצוני לשאול שאלה הלכתית הנוגעת לתחום ההשקעות, ואשמח מאוד אם הרב יוכל להקדיש מזמנו למענה. השאלה מעט ארוכה, מכיוון שאני מעוניין לפרט את התמונה המלאה, כולל הרקע והחששות שעלו לי. לאחרונה חזרתי בתשובה, ובמהלך התקדמותי ברוחניות עלתה בי תהייה בנוגע להשקעותיי בשוק ההון. אני משקיע בשוק המניות האמריקאי, בעיקר בחברות טכנולוגיה גדולות, וההשקעות עד כה הניבו תוצאות טובות. עם זאת, לאחר חזרתי בתשובה עלו בי מספר חששות הלכתיים, וחרף חיפושים מקוונים לא מצאתי מענה ישיר ומפורט לשאלותיי. לכן אני פונה לרב בשאלה הבאה: 1. שמירת שבת: החברות שבהן אני משקיע הן חברות אמריקאיות שבעליהן ועובדיהן ברובם המוחלט אינם יהודים. עם זאת, ייתכן שהחברה כן פועלת או מעסיקה עובדים בשבת (אף שברוב המקרים מדובר ביום חופש בארה"ב). מאחר ואני רק מחזיק מניות בחברה ואין לי שום שליטה או השפעה על ניהולה, האם יש בכך חשש לאיסור סיוע לחילול שבת? 2. אגרות חוב וריבית: ייתכן שחלק מהחברות מנפיקות אגרות חוב ונושאות ריבית, כחלק ממנגנון גיוס הון. להבנתי, הלוואה בריבית בין יהודים אסורה, אך כאן מדובר ברוב גוי – גם בצד המלווה וגם בצד הלווה. האם יש בכך חשש איסור? שאלה עקרונית לגבי המעמד ההלכתי שלי כמשקיע: מאחר שהחזקתי בחברות אלה מתבצעת דרך שוק ההון, ללא כל מעורבות ניהולית, וללא כל אפשרות להשפיע בפועל על פעילות החברה, עולה בי ספק יסודי: האם מבחינה הלכתית עצם ההחזקה שלי (אף אם זניחה) הופכת אותי לשותף באיסור – למשל נחשב "לווה" באגרות חוב, או "מעסיק" בפעילות שבתית – אף שאין לי כל חלק פעיל, רצוני או ניהולי בפעולות אלו? או שמא יש לומר שכאשר מדובר בהשקעה פסיבית וחסרת השפעה ממשית, איני נחשב שותף או אחראי במובן ההלכתי? בנוסף חשוב לי להבהיר שהחברות יתקיימו גם בלעדיי וההשקעה שלי לא נותנת לחברה שום רווח או זכות קיום. הבהרות נוספות: אני מקפיד שלא להשקיע בחברות שמוכרות מוצרים שאינם כשרים (מזון לא כשר, תכנים לא ראויים וכדו). אין לי שום השפעה ניהולית או זכות הצבעה משמעותית. מדובר באחוז החזקה זניח מאוד (פחות מ-0.0000001%), ללא כל מעורבות פעילה. החברות עצמן מיועדות לקהל גויי, ומנוהלות ומאוכלסות ברובן בגויים. ייתכן שבין כלל הלקוחות או העובדים יימצאו גם יהודים, אך הם אינם הרוב. על כן, שאלתי היא: האם השקעה במניות של חברות כאלה מותרת לפי ההלכה, או שיש בכך חשש איסור – אף אם עקיף? ואם יש בעיה, האם יש דרך להקל או להתיר במקרים מסוימים? בתודה מראש ובברכת התורהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áריבית, השקעות ובנקים (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:האם מותר להשכיר נכס ששייך למספר שותפים ויש לי חלק בו, למסעדן לצורך פתיחת מסעדה שבעליה טוען שהיא כשרה אך לא מוכן להוציא את הכסף שצריך לצורך תעודת כשרות? תודהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:הרב אני אדם דתי חזק ובמהלך כל חיי שמרתי מרחק ונגיעה מנשים. בין אם זה בישיבה תיכונית שבחרתי ללמוד או לא ללכת למוסדות שלאחר הלימודים שאין בהם הפרדה. אני גם הלכתי לישיבה שחורה במשך שנה וחצי (עקרונית רציתי ללכת למרכז הרב אבל היה איזה רב בעיר שלי שלחץ אלי ללכת לישיבה החרדית הזו) ועכשיו אחרי שנה וחצי בישיבה הזו רציתי ללכת לישיבה כי זה גדול עלי רק ללמוד בלי לעבוד (החוק מחייב מבחורי הישיבות לא לעבוד וזה גם לא נראה בעין טובה בישיבה שלי) כך שרציתי ללכת לצבא גם כדי לתרום את התרומה שלי וגם כדי לעבוד בחופשיות ולא ללכת נגד החוק. אבל בגלל שהייתי בישיבה חרדית רק שנה וחצי והייתי במוסדות ציוניים (ישיבה תיכונית) במקום במוסדות חרדים הם נותנים לי רק ללכת לגיוס הכללי המעורב והם אומרים לי שאם לא אופיע שם אני אחשב נפקד. רציתי לשאול את הרב מה לעשות. אני חושב שזה נגד ההלכה להיות במקום כזה עם אנשים קלי דעת וקלות דעת אבל אם לא אלך אני אחשב לעריק ואם יתפסו אותי אלך לכלא בברכהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áסירוב פקודה (ישיבת בית אל)

îàú הרב אליקים לבנוןùàìä:שלום לכבוד הרב, הרב ציין שיש ללמוד מהחרדים על ענייני צניעות. אבל הקושי הוא שההבדלים וההתייחסויות השונות לצניעות מעוגן גם בפסיקת ההלכה. כמו לדוגמה לעניין שסע. תשובה שהתקבלה באתר: " שאלה שלום רב האם מותר ללכת עם חצאית עם שסע מתחת לברך אם זה לא מנהג המקום? (ואם אני שמה בנוסף מתחת חצאית שהיא עוברת את הברך אבל לא ארוכה יותר מהשסע כדי לוודא שהברך בשום מצב לא תתגלה) תשובה שלום. בכל מצב שהברך מכוסה, מותר. " ואילו אצל רבנים חרדים זה לא היה מתקבל בחיים! כמו לדוגמה בשו"ת של הרב מוצאפי: " שאלה: לכבוד הרב שלום האם מותר ללכת בשמלה עם שסע 25 ס"מ והאם לא עד איזה גודל שסע מותר ? תודה רבה תשובה: כל שסע הוא טריפה. " ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áצניעות בלבוש (ישיבת בית אל)

îàú הרב אליקים לבנוןùàìä:היי בוקר טוב ההורים שלי מתווכחים הרבה לצערי, ואין קשר של חום ואהבה. למרות שהם אוהבים אחד את השניה אבל פשוט לא מסתדרים. אני מסתכלת מהצד וחושבת האם יש דרך לעזור. שניהם לא ממש מאושרים בקשר לצערי, אבל אוהבים. האם יש לילדה דרך לעזור באמת? והאם כדאי לי להתערב או בכלל לא? מהצד אני חושבת שאבא שלי מאוד רגיש, אמא שלי טיפה קשוחה לפעמים, וזה מרחיק, מזה קורה שקשה לו לכבד אותה ולפנק אותה כמו שהיה רוצה. אנחנו בית שומר שבת, דתי. האם יש לי איך לעזור? והאם כדאי? תודה רבה על כל תשובה והכוונה.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:שלום לרב, האם מותר לקבוצה מעורבת של גברים ונשים ללמוד גמרא ביחד? האם יש הבדל בין סוגי החומר? האם הדעות חלוקות בנושא? אני מנסה לארגן לימוד דף יומי ואישה שאלה אם נשים מוזמנות.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áארועים מעורבים (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:שלום רב, אנו מגדלים 2 כלבים מאז שהם גורים. כעת אנו הורים ומרגישים שאין לנו את היכולת להתייחס לכלבים כפי שמגיע להם ולצערי הם מאוד מגבילים אותנו בחיי היומיום ובבחירות שלנו. השאלה שלי מה ההלכה בנוגע למסירתם למשפחה שתוכל להעניק להם מה שאנחנו כבר לא יכולים... תודה רבהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áכלבים וגידולם (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:ברצוני לשאול על מקרה שאירע לי ממש לאחרונה. עמדתי ברחוב וראיתי משאית שבנסיעה לאחור פגעה ברכב חונה וגרמה לו נזק, ואחר כך הנהג פשוט נסע מהמקום בלי להשאיר שום פרטים. לא היו שם עדים אחרים חוץ ממני. היה לי די זמן לשלוף את הטלפון ולצלם גם את מצב שני הרכבים וגם את מספר הרכב של המשאית וכך אכן עשיתי, אבל תוך כדי לא הייתי בטוח בכלל אם מן הדין אני מחויב לעשות את זה. בסוף, אחרי כמה דקות, הגיע בעל הרכב הפגוע ודרך שיחה איתו הוא הבין שכנראה צילמתי, ואז העברתי לו את התמונות. במקרה הזה, לשני הרכבים היה ביטוח מקיף, כך שבדרך כלל הכיסוי יהיה דרך חברות הביטוח (ללא מעורבות של "ערכאות" מה שלכאורה היה אוסר את העדות, ומה גם מדובר במקום שרוב חילוני וקרוב לוודאי לא ילכו לבית דין תורני) עם זאת, יש מצב שחברת הביטוח של הרכב הנפגע תפעל בשיבוב נגד הנהג הפוגע, במיוחד אם יראו במעשה שלו רשלנות חמורה או כמעט מזיד. ההתלבטות שלי היא בכמה נקודות: האם בכלל הייתי מחויב לצלם כשזה קרה? ואם כבר צילמתי האם אני מחויב למסור את הצילומים לבעל הרכב? (לא תעמוד על דם רעך/ השבת אבידה/ מציל ממון חברו) ומה דינה של מסירה כזו אם היא עלולה לשמש אחר כך בערכאות, כשכמעט ברור שהצדדים לא ילכו לבית דין? לכאורה גם לא מדובר בעדות ממש אלא באנן סהדי גמור ורק נמסר לבעל הרכב הנפגע. מה אם הפעולה כרוכה אצלי בטירחה או אפילו בהפסד מסוים האם גם אז אני חייב? ואם יקרה מצב שבסופו של דבר יחייבו את הנהג ביותר ממה שהיה מתחייב בדין תורה, האם יש לי אחר כך חובה להשלים לו את ההפרש? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áגזל ונזיקין (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:כבוד הרב , האם מותר לי לבחור קריירה בה אחלל שבת לצורך פיקוח נפש? אני לאחר שירות צבאי משמעותי ומעוניינת להמשיך לקריירה ביטחונית האם מותר לי לבחור בעבודה שבה אחלל שבת לצורך פיקוח נפש או שעליי לבחור בקריירה אחרת שאינה ביטחונית שבה אדע בוודאות שלא אחלל שבת.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áביטחון ופיקוח נפש (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:1) אם יש גם וגם 2) ומה הדין במצב שזה לא מסר גלוי אלא מוכנס כאגב ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áעיתונות, רדיו וטלויזיה (ישיבת בית אל)

îàú הרב נועם דביר מייזלס ùàìä:שלום וברכה. האם סעודת ברית מילה צריכה להיות בשרית ? והאם אפשר לעשות סעודת ברית פרווה או חלבית ?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áברית (ישיבת בית אל)

îàú הרב רואי מרגליתùàìä:במסעות לפולין, דגלי ישראל הם סוג של חלק מהלבוש של היוצאים למסע. כל פעם שמבקרים במקום שבו רצחו יהודים לובשים את הדגל. האם גם במסע כזה אפשר להגיד שההתעטפות בדגל היא לא דרך לבישה, ופטור מציצית, או שצריך לעגל פינה כדי שזה כבר לא יהיה ארבע כנפות?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áסוגי בגדים (ישיבת בית אל)

îàú הרבנות הראשית לישראלùàìä:לגבי ברכת שהחיינו על פרי חדש מובא שמעיקר הדין היה אפשר לברך כאשר רואים את הפרי אלא מברכים רק כאשר אוכלים כי אז שמחים יותר. לגבי אכילת סימנים בראש השנה האם חייבים לאכול או מספיק לראות?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהסימנים והסעודה (ישיבת בית אל)

îàú הרב נועם דביר מייזלס ùàìä:סבי ומשפחתי יוצאי מרוקו נהגו לשחוט כבש להולדת בן או לשמחה אחרת האם יש מקור ? תודה ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב רפאל וסרטילùàìä:במסכת עבודה זרה יג ע"ב כתוב: "ואיזהו עיקור נועל דלת בפניה והיא מתה". כיצד מורה הגמרא להרוג בעל חי בצורה כזו למרות שנעבדה בה עבודה זרה? והרי בעל החיים לא אשם? ומה לגבי צער בעלי חיים, האם במצב זה לא מתקים? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום, נקרתה בדרכי כתבה על מעשה שהיה בצרפת בתמוז תשפ״ג, בו משפיען רשת ערך ניסוי ושם עצמו בסכנה באמצע הרחוב מול בית קפה מלא אנשים, ואף לא אחד בא לעזור לו, עד שהגיע מנחם מנדעל נרבוני, יהודי חרדי או אורתודוקסי שהיה שם והציל אותו. ידוע לי ש״לא מעלין״ לא מתקיים בזמננו משום איבה (אם הבנתי נכון), אבל במצב הזה, אם מנחם מנדעל לא היה עוזר לו, זה כנראה לא היה גורם לאיבה, שהרי ישבו שם אנשים שהיו יכולים לעזור לו הם! אז איך מנחם מנדעל יכול היה לפעול כך? תודה, עלום שםìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב רפאל וסרטילùàìä:שלום הרב, לפי הרמב"ן שיש מצות עשה של ישוב הארץ שנאמר והורשתם את הארץ וישבתם בה. כנראה לכאורה שאין אף אחד שתולה את זה בחלוקת הארץ לשבטים. אבל לכאורה מהמשך הפסוקים נראה שהמצוה זה ירושת הארץ דרך הנחלת הארץ, ואם כן, היה לכאורה מסתבר שמקיימים את המצוה רק כאשר כל אחד יושב במקומו כפי השבט והגורל. האם יש התייחסות לטיעון כזה? תודה רבהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות בתנ"ך (ישיבת בית אל)

îàú הרב עזריה אריאלùàìä:1. מה עדיף לומר סליחות במוצאי מנוחה לפני חצות בשליש הלילה, או לפני הנץ ואחרי עלות השחר? 2. מה שסוף הלילה הוא עת רצון לתפילה וסליחות הוא עד עלות השחר או עד הנץ? אשמח למקורות. 3. האם כל המנהג להקפיד לומר סליחות ראשונות בלילה ובימים שאחרי אומרים גם בבוקר, הוא רק בגלל נוסח הפיוט "בעוד ליל" (כך משמע במטה אפרים)? האם זו סיבה לשבש את היום שלמחרת למי שרגיל לישון מוקדם ובפרט לילדים ונערים?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áסליחות (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום לכבוד הרב, חשבתי לעצמי ביטוח לאומי משלם קצבת הכנסה וכיוצא בזה לאנשים למה התשלום החודשי לביטוח לאומי לא נחשב בחזקת מעשר ? הרי הכסף שאני מפריש להם כל חודש הולך ברובו לאנשים שלא שפר עליהם מזלם אז אפשר להתחשב בחלק של ביטוח לאומי כמעשר ורק להשלים את היתרה ל10 אחוזים ?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמיסים וחוקי המדינה (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:מותר לשמוע שירים לדוגמה של חנן בן ארי שאומרים בהם אלוקים עם ה׳? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמואל אריאלùàìä:הרי עדיין אף אחד לא הצליח לעשות את הבדיקה שמבדיל בין הקלא אילן לתכלת שמופק מהארגמון, רק יש ספקולציות בענין שאולי עוד נצליח על ידי מינונים שונים וכדומה. והסיבה לזה (שהרי הראדזינער כותב שהוא כן הצליח) הוא שהיום החיזור נעשה באופן מושלם! ואי אפשר לומר שפעם צבעו בחיזור חלש יותר (מחוסר יכולת וכדומה) משום שאם כן אי אפשר לעשות חיזור מושלם בארגמון ואם כן אי אפשר לעשות צביעה עמידה בהחלט כמו היום, וכן לא יהיה אפשר להוציא את הברומו (האדום שבסגול הראשוני) בהחלט. ושאלתי על אף הספקולציה (ובדומה לשאלה שנשאלת ראדזין בענין הצביעה) הרי מדוע שהתכלת תהיה יקרה לגוים, והרי יקרותה ידועה?! (השאלה חשובה לדידי)ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתכלת (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמואל אריאלùàìä:שלום לכבוד הרב ותודה רבה. ברצוני לשאול את הרב האם זה בסדר שאני קושר את התכלת בציצית כהראב"ד גם במספר החוטים וגם באופן הקשירה? תודה רבה!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתכלת (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:שלום וברכה. הבנתי מהמהר"ל (באר הגולה באר ג) ועוד אחרונים, שהדרש הוא עומק הפשט - שלימות הפשט, אך לא הפשט עצמו. וכמו כן הבנתי שההלכה נקבעה על פי הדרש ולא על פי הפשט. כמו כן מצאתי במורה הנבוכים (חלק ג פרק מא) שפירש את מצוות עין תחת עין, כפשוטו. כמו כן, הרשב"ם מפרש את "ולטוטפות בין עיניך" בתור אלגוריה - כהוראה המכוונת לזכור את דבר האל. כאן ברצוני לשאול, האם אני רשאי לפרש את מצוות התורה על פי הפשט (כפי שעולה מפשט הכתוב) בידיעה שההלכה נקבעת על פי הדרש אשר הינו עומק הפשט, או שמא יש בדבר משום מרידה בחז"ל?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתורה שבכתב ושבעל פה (ישיבת בית אל)

îàú הרב נועם דביר מייזלס ùàìä:האם בעת הובלת המת יש חשש של הימצאות צדיק אצל רשע כמו קבורה?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áלוויה, קבורה ובית הקברות (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמואל אריאלùàìä:שלום הרב. רציתי לדעת מה הן האפשרויות לבניית סוכה מתחת פרגולת ברזל במרפסת. אשמח לדעת גם אם יש הבדלים בין העדות בפסיקה בנ"ל. תודה רבה ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהסוכה והסכך (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:שלום וברכה, עניין אותי למה הרב לא מניח תפילין במנחה הרי בביאור הלכה מובא ""ועיין בספר א"ר שמוכח מדבריו דמי שיודע שיש לו גוף נקי אין לו לפטור א"ע ממצות תפילין כל היום. ופשוט דכונתו אם יודע שיוכל ליזהר א"ע ג"כ מהיסח הדעת דהיינו עכ"פ משחוק וקלות ראש כמו שכתבנו לעיל בכלל כ"ח עי"ש. ועיין בספר מעשה רב שכתב דאם חושש ליוהרא בפני הבריות מותר בשל יד לבד. ומ"מ טוב לעשות של ראש קטן והרצועות יהיה ג"כ מכוסות מלילך בשל יד לבד עכ"ד ואשרי המקיים כדינו כמשאחז"ל במגילה כ"ח שאלו תלמידיו את ר"א במה הארכת ימים א"ל וכו ולא הלכתי ד"א בלא תורה ובלא תפילין" וכן כך נהגו כמה מגדולי ישראל, וביניהם מרן הראי"ה קוק שהניח תפילין כל היום בצנעה (ליקוטי הראי"ה, עמ 424, שיחות הראי"ה עמ קצח, ראה פסקי מרן עמ 44). והרי מצינו בעוד מקומות שמצווה גדולה להניח גם במנחה, והרי הגרש"ז אוירבעך והרב מרדכי אליהו והרב נבנצל אומרים שאין לחשוש מפני יוהרא, וכן הם אומרים שאם לא היו חוששים מפני יוהרא לא היה חשש יוהרא משום שהרי זה היה יכול להיות כמו בשחרית שהרי רגילים, בתודה מראש, אליהו.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתפילין בזמנים שונים (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:שלום. כיום ברבנות הראשית לישראל עומדים שני רבנים שחולקים ביניהם את הנהגת הרבנות הראשית. על אף ששניהם רבנים ראשיים, תמיד זוכה הרב הראשי הספרדי ליותר כבוד מאשר הרב הראשי האשכנזי: לרב הספרדי יש בגדים ייחודיים שאף רב אחר לא לובש, ואילו לרב האשכנזי יש בגדים שמאפיינים כל רב ממוצע; בנוסף לרב הספרדי יש תואר שייחודי רק לו: הראשון לציון, ואילו הרב האשכנזי מסתפק רק בתואר הרב הראשי (תואר שקיים גם לרב הספרדי ולכן לא מתייחד בזה הרב האשכנזי). שאלתי היא: האם לא נכון יותר כיום להשוות את כבודם של שני הרבנים, או לדאוג לייחד כבוד אחר גם לרב האשכנזי? מדוע הרב הספרדי נראה בהדרו לעומת הרב האשכנזי שנראה כמו כל הרבנים? אני יודע שתפקיד הראשון לציון התחיל עוד לפני קום הרבנות הראשית אבל תהיתי האם לא כדאי לשנות זאת כדי שלא יהיו הבדלי כבוד בין שני הרבנים הראשיים (שהרי שניהם באותה רמת רבנות).ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמדינה וממשלת ישראל (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:בס"ד שלום לרב, צאת הכוכבים שכתוב בלוח זמני היום שבאתר ישיבה הם ביאים ששיטת הרב זלמן מלמד היא שלפעמים צאת הכוכבים תהיה יותר מאוחר (במיוחד בקיץ) וכן כתוב שם "על פי פסיקת ראש הישיבה, הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א, שזמן צאת הכוכבים בקיץ (כשהיום ארוך יותר מ-12 שעות), הינו 18 דקות זמניות לאחר השקיעה המישורית. בחורף (כשהיום קצר יותר מ-12 שעות), הזמן הוא 18 דקות פשוטות לאחר השקיעה המישורית, כך יוצא שזמן צאת הכוכבים הוא לא פחות מ-18 דקות לאחר השקיעה." שלוש שאלות: האם שיטת הרב זלמן היא למעשה ויש לנהוג כך? אם כן, אם קרתי קריאת שמע בזמן צאת הכוכבים שבשאר הלוחות - האם יצאתי ידי חובה, או שמא עלי לקרות שוב לאחר זמן-צאת-הכוכבים-של-הרב-זלמן? ממתי יש דעה כזאת שמצאנו בפוסקים, מי סובר כך? תודה מראש!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áקריאת שמע וברכותיה (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:שלום לרב! ישנה סוגייה שמקשה עליי מאוד, באופן פרקטי ובאופן מהותי. לא מזמן הזדמנה לידי גויאבה (הופרשו תרו"מ). רציתי לבדוק אם ישנה נגיעות כלשהי שעליי לבדוק טרם האכילה. בדקתי באנטרנט, והונחתי לקלף ואז לבדוק כתמים, מסמוס ונקבים. ובכן, קילפתי, והיא הייתה נראית לי סה"כ בסדר, אבל כן היה שינוי צבע קל מקומי. אולי גם מקום מעט יותר רך (אבל היה כתוב שזה יכול לנבוע מהבשלת יתר). בכל אופן נאמר שם גם שיכולות להיות שם רימות קטנות, והן עלולות לחדור עד הזרעים הפנימיים, ומדובר במילימטרים בודדים, וצבען כצבע הפרי וכיו"ב. בכל אופן, לא רציתי לקחת סיכון וזרקתי את הגויאבה (לקחתי חלק מזערי בשביל לברך שהחיינו). לצערי אני מרגיש שזו חוויה שחוזרת על עצמה בעוד פעמים ובעוד פירות, הימנעות מאכילת פרי\ירק או מחלקו על מנת להזהר מחרקים. אני קורא על כנימות או רימות שצריך לזהות בכל מיני אופנים מיוחדים וזה פשוט "מוציא את החשק". וזה קושי פרקטי. אבל מעבר לכך, ישנו קושי מהותי. קשה לי להאמין שלסבים ולסבתות שלנו היה את כל האמצעי זיהוי ובדיקה האלה, מה הם עשו? הם בכלל ידעו על סוגי החרקים האלה? ואבות-אבותיהם? ואם כן? אז הם לא אכלו את כל מה שלא יכלו לגדל או לבדוק באופנים המיוחדים ובטכנולוגיות שמתאפשרות היום? קטונתי מלהבין, אבל התורה לא ציוותה זאת במסגרת יכולת ההבחנה הטבעית של האדם? בתמימות אני שואל את הרב - זה רצון השם? האם הקב"ה לא ברא "אילנות טובים להנות בהם בני אדם" והאם לא ניתן את הדין על "כל אשר ראו עיניי"? תודה מראש לרב היקר.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áפירות וירקות (ישיבת בית אל)