îàú הרב רפאל וסרטילùàìä:שלום רב, בתורה מופיעים המון אוכלוסיות חלשות שיש לנו ציוויים מיוחדים עליהם(כמו הלא תעשה לגבי גר אלמנה ויתום) או מצוות עשה של לאהוב את הגר בנוסף, אנחנו רואים שיש שאיפה לאיזון כאשר יש מישהו שמופלה לרעה לדוגמה הלוויים שלא קיבלו נחלה - קיבלו נחלה בכל הארץ או עניים שאין להם רכוש ואוכל - מקבלים בחינם מהשדות וכו למה אין אף איזון כשמדובר בפצוע דכה וכרות שפכה? מובן לי העניין למה הוא לא יכול לבוא בקהל ה' - כי לא יכול להמשיך את הזרע שלו ואת עם ישראל, וחבל שהוא גם ימנע מבת ישראל את זה. אבל, בשורה התחתונה - מצופה (אני לא אוהב את המילה כי בורא עולם לא חייב לנו כלום) לכאורה שיהיה איזון למען הסדר החברתי. כמו שיש פעמים שאנחנו מצווים לבער את הרע מקירבנו, יש לנו ציווים למנוע עיוותים מוסריים. והאם זה לא עיוות מוסרי לומר לבן אדם(דוגמה קיצונית לצורך ההמחשה) אתה נפצעת בקרב בזמן שהגנת על עם ישראל, איבדת את היכולת להביא ילדים ולכן אתה לא יכול להתחתן עם יהודיה כשרה, ואין שום פיצוי בנושא ומעבר לעיוות המוסרי, מדובר בסיכון ממשי לבטחון של העם, כי חייל עלול לא להסכים להילחם אם הוא יודע שכשהוא חוזר מהקרב אולי ארוסתו/אשתו יאלצו להיות עם גבר אחר והוא יצטרך להתמודד עם זה כל החיים(ולפעמים זה יותר קשה ממוות) ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב רפאל וסרטילùàìä:הבנתי שפלטי חי עם מיכל בת שאול, ושדוד חזר למיכל פלטי בכה, והבנתי שהוא בכה כי הוא איבד את המצווה, איזו מצווה? ולמה בכה?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות בתנ"ך (ישיבת בית אל)

îàú הרב רפאל וסרטילùàìä:על פי הדעה המקובלת בראשונים ובאחרונים שיעור המיל בהלכה שווה ל-2000 אמות. אולם היו שחלקו על דעה זאת, בהם יואל בן נון והרב יואל אליצור, שטענו שלא ייתכן שהמיל התלמודי שונה באורכו מהמיל הרומי וכי כל ציוני המרחקים בתלמוד מתאימים למיל הרומי ולא ל-2000 אמות ונראה ש: א. הם חולקים על כל הראשונים והאחרונים בדין זה? ב. נראה מהגמרא בעירובין מפורש שגם מיל רומאי שהוא 2000 פסיעות בינוניות על פי הגמרא זה אלפים אמה: "אמר רב נחמן אמר שמואל היה מהלך ואינו יודע תחום שבת אמהלך אלפים פסיעות בינוניות וזו היא תחום שבת ואמר רב נחמן אמר שמואל בשבת בבקעה והקיפוה נכרים מחיצה בשבת מהלך אלפים אמה ומטלטל בכולה על ידי זריקה" מב ע"א? ג. האם יש מקור לכך מפורש מממקורות קדומים כלומר מדרשים גמרות שמיל זה אלפים אמה ? ד. לכאורה מצינו מקור מפורש בתנחומא ובמדבר רבה?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה מאיר אבינרùàìä:יוטיוב כותבים באופן מפורש בתנאי השימוש שלהם שאסור להשתמש בחוסם פרסומות, ואכן חוסמים מידי פעם אנשים שמשתמשים בחוסם פרסומם (אני מניח שניתן לחסום גם הרבה יותר ממה שהם עושים) https://support.google.com/youtube/answer/14129599?hl=en ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמחשבים ואינטרנט (ישיבת בית אל)

îàú הרב רפאל וסרטילùàìä:לכבוד הרב, אני לומד את ספר שמואל, ותהיתי היכן היה שמואל בזמן שלקחו את ארון ה למלחמה עם פלישתים (פרק ד) ועד פרק ז פסוק ה? היכן היה כאשר ארון ה היה אצל פלישתים ונדד לקרית יערים, והיה שם במשך 20 שנה? מדוע הוא לא מוחה בעם על אלוהי הנכר והעשתרות לפני פניית העם בתחילת פרק ז?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות בתנ"ך (ישיבת בית אל)

îàú הרב רפאל וסרטילùàìä:שלום כבוד הרב דברים יט טו לֹא - יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל-עָוֹן וּלְכָל-חַטָּאת בְּכָל-חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא עַל-פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל-פִּי שְׁלשָׁה-עֵדִים יָקוּם דָּבָר: ספר החינוך מצוה תקכג - שלא לחתוך הדין על פי עד אחד. [דברים י"ט, ט"ו] ומה שאמרו זכרונם לברכה שבשני מקומות האמינה התורה עד אחד, בסוטה שלא תשתה מי המרים, ובעגלה ערופה שלא תערף, כלומר אם מעיד אחד שהוא יודע בהריגת הנרצח אין עורפין את העגלה שהתורה אמרה [דברים כ"א, א] לא נודע, והרי נודע לאיש אחד. וחכמים האמינו עד אחד שיעיד באשה שמת בעלה כדי שלא תתעגן, ואמרו זכרונם לברכה [יבמות פ"ח ע"א] בטעם זה שהיא מדקדקת אחר האמת בזה, שאם שמא תנשא ואחר כך יבא בעלה תצא מזה ומזה והולד ממזר. ואמרו זכרונם לברכה שבכל מקום שיועיל עדות עד אחד מועיל גם כן עדות אשה ופסול (כגון משחק בקוביה), חוץ מעד אחד של שבועה שאין מחייבין (את פלוני) שבועה אלא בעדות עד כשר. אם מעיד אחד שהוא יודע בהריגת הנרצח – אבל הרי המוצא יודע, מה הכוונה ? תודה ממשהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמואל אריאלùàìä:האם ניתן לתת לילד ורמוקס (תרופה נגד תולעים) בשבת, כאשר הילד ממש סובל? זה הופיע בשבת וצריך לקחת פעם ראשונה. אם אסור, האם ניתן להקל ביו״ט? והאם ניתן להקל ביום שני של ראש השנה?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áביטחון ופיקוח נפש (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףùàìä:האם במצב של מחלת קרוהן פעילה ותת היצרות מותר לצום בכיפור? אם אסור, כיצד יש לאכול? תודה רבה.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áחולים, מעוברות ומניקות (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום וברכה אני חודש אחרי לידה איבדתי קרוב לליטר וחצי דם והיום אני סובלת מחולשה ואנמיה בנוסף אני מניקה הנקה מלאה תינוקת שלא לוקחת בקבוקים בכלל. בפעמים הקודמות שצמתי ביום כיפור בהנקה בסוף הצום סבלתי מחולשה ממש חזקה שלא יכולתי לעמוד. אני רוצה לדעת אם אני צריכה לצוםìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áחולים, מעוברות ומניקות (ישיבת בית אל)

îàú הרב בניהו שרגאùàìä:אני לא מצליח להבין את התורה. קשה לי מאוד. אני מתאמץ מאוד להבין ואני לא מבין. כך גם קורה לי עם אנשים. אני לא מבין מה הם אומרים בדיוק ואז מפרש דברים לא נכון. האם צריך לפנות לאיש מקצוע כמו פסיכולוג או פסיכיאטר? האם יש דרך להתגבר על היצר של האוננות בדרך אחרת שאינה לימוד תורה? אני לא מצליח לצאת מהמעגל הזה. למה אני סובל כל כך?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áטהרת המשפחה (ישיבת בית אל)

îàú הרב נועם דביר מייזלס ùàìä:שלום כבוד הרב, בעקבות מקרה הרצח הנורא שקרה בארה״ב אתמול, שבו המשפיען השמרני תומך ישראל צ׳ארלי קירק נרצח על ידי פעיל פרוגרס, עלתה לי המחשבה האם הוא נרצח על קידוש השם, שהרי בוודאי אחת מהסיבות להרצחו היא זה שהוא תומך ישראל, וגם שאר דעותיו היו עמידה לצד האמת נגד הפרוגרס. אז חשבתי האם עובד ע״ז יכול במקרים מסוימים למות על קידוש השם, לדוגמה האם חסידי אומות עולם נוצרים שהצילו יהודים במהלך השואה ונרצחו על ידי המשטר הנאצי נחשבים נרצחים על קידוש השם? תודה רבה מראש ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áגוים והיחס אליהם (ישיבת בית אל)

îàú בית הוראה טהרת המשפחהùàìä:אם אישה עושה הפסק וסופרת שבעה נקיים באופן שליל הטבילה נופל בתוך יום כיפור עצמו (כלומר כמה שעות לאחר כניסת הצום), מה ההלכה בעניין זה? איך נכון לנהוג לכתחילה ובדיעבד?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áטהרת המשפחה (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:יש לי בבית ספר מכונת ממתקים חטיפים ושתייה וכל פעם לקחתי לחברה שלי כסף ועכשיו אני לא זוכרת כמה אני חייבת לה וגם היא לא מה אני עושה?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשכירות, קנייה ומכירה (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:היי כבוד הרב,אם יש לי חולצות שבת שניהיו עם הזמן כבר נראות פחות טוב.. יותר בלויות..האם מותר לזרוק אותן ולקנות במקום חדש או שאסור לזרוק כי זה היה של שבת? הוצע לי לתת למישהו אבל לא יודעת אם יש לי למי לתת שישמור על זה כחולצת שבת ולא ילבש אותה ליום יום פשוט (אני לא מאיזור דתי..)ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרבנות הראשית לישראלùàìä:אני רוצה לדעת אם זה אפשרי להתחתן עם רב אורטודוקסי. אני יהודי כהן, היא יהודיה, אמא יהודיה, ואבא שלה היה גוי, התגייר, יש להם כתובה והם התחתנו עם רב רפורמי. היא יהודיה כשרה לכהן לפי כל ההלכה. האם רב אורטודוקסי יכול לחתן אותי בסיטואציה הזאת?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áנישואי כהן (ישיבת בית אל)

îàú הרב נועם דביר מייזלס ùàìä:שלום כת"ר. (1) אדם שמסיבות שונות יכול לבחור רק אפשרות אחת בין השתיים, מה עדיף לו? בינתיים מצאתי התייחסות לכך רק במאמר אחד של הרב יוסף צבי רימון שבתוכו מצוין שטבילה ערב ראש השנה זה בגדר "מצווה" (מטה אפרים תקפ”א, נג) ובערב יו"כ זה בגדר "חובה" (מטה אפרים תר”ו, ח). האם זו נחשבת דעת יחיד בלבד? יש שסוברים הפוך? או שאפשר לסמוך על זה להכרעה? (2) קראתי שצריך לעשות את הטבילות (בשני המקרים) ממש ערב יום החג, אך האם אפשר להקל ולטבול אפילו יום או יומיים לפני, בגלל חשש שיהיה עומס גדול במקוואות סמוך לחג? תודה וישר כח!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áעשרת ימי תשובה (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום הרב, אני רוצה לקום בשבת לתפילה בנץ, אבל בשביל זה צריך שעון מעורר ואני לא רוצה להעיר את כל בני הבית, לכן חשבתי על רעיון כזה: יש לי קופסת ואקום אטומה מזכוכית, אני רוצה ביום שישי לכוון בטלפון שעון מעורר, לשים את הטלפון בתוך הקופסה ולהניח את המכסה בסמוך, כך שכשהטלפון יצלצל אני פשוט אסגור את הקופסה. א. האם אוכל לעשות את זה בשבת ב. האם יש בעיה אם אני אזיז קצת את הקופסה תוך כדי הסגירה ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמכשירי חשמל (ישיבת בית אל)

îàú הרב אליקים לבנוןùàìä:כבוד הרב שלום וברכה, אני ואשתי 10 שנים ביחד יש לנו 3 ילדים. אמא שלי שונאת את אשתי ולא מקבלת אותה. היא שטלתנית, מתערבת, לא מוצא סיבה שיש לה לא לאהוב אותה. אשתי עשתה לי רק טוב בחיים- הקימה לי בית, ילדים וכו. היא עובדת, עוזרת בתשלומי הבית, קמה בבוקר מוקדם וחוזרת לילדים בארבע למרתון בפני עצמו. בשנתיים האחרונות יש לי אינסוף ריבים לא אמיתיים עם אשתי שאני לא יודע להגיד לאמא שלי לא כשצריך להגן עליה. היא מאחלת לאשתי למות כל פעם שאני מדבר איתה ואני אומר לה שהבית שלי חשוב לי. היום אני מבין שאחים שלי מקנאים בי ובבית שלי ובגלל זה הם רבים איתי כל הזמן. לפני שבוע נולד לי אחיין ולא הוזמנתי לברית (אמא שלי עמדה מאחורי זה). גם גיליתי שכל מה שאני מספר לאמא שלי (לרבות כל ההודעות הפרטיות שלנו) היא מעבירה לאחים שלי וגם לגיסתי. מאז הברית החלטתי לנתק קשר איתם אני מרגיש נבגד- אמא שלי שונאת את מי שאוהב אותי ורוצה שאאבד את מה שיש לי. בתקופות הקשות רק אשתי עמדה איתי בהכל…שבוע הבא ראש השנה ואני רוצה לדעת אם אני עושה נכון כי ללכת ולבקש סליחה ושוב לתת לה להשפיל אותי אני לא מסוגל, אבל גם לא לדבר איתה אני חושש לעבור על מצוות כיבוד הורים ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áכיבוד הורים פוגעים ומתעללים (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום. אני נמצאת בקליפורניה בארצות הברית ויש לי טיסה לישראל בצום גדליה. הטיסה יוצאת ב14 לפי שעון קליפורניה והנחיתה היא ב14 יום לאחר מכן (שישי) לפי שעון ישראל. לפיכך, הצום יוצא באמצע הטיסה (גם לפי שעון קליפורניה וגם לפי שעון ישראל). מה הדין במקרה הזה? מתי אני צריכה להוציא את הצום?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתעניות (ישיבת בית אל)

îàú רבנים שוניםùàìä:היי אני באמצע סגולת רחל אמנו ואני נורא רוצה לשמור את החגים אבל בשביל הסגולה אני צריכה אש להדליק את הנרות יש לי דרך לא להרוס את הרצף ולעשות את זה?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áגדולי ישראל ורבנים (ישיבת בית אל)

îàú רבנים שוניםùàìä:שלום רב כבוד הרב לקחתי על עצמי את סגולת הדלקת נר ופרוטה לצדקה במשך 40 יום לרחל אימנו הצדיקה חלק מה40 היום יוצאים על חג ראש השנה ורציתי לשאול איך אני מתנהלת מבחינת הסגולה? מדליקה מנר לנר ומבקשת את שעל ליבי כרגיל? אודה לתשובתךìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áגדולי ישראל ורבנים (ישיבת בית אל)

îàú רבנים שוניםùàìä:שלום כבוד הרב, רציתי לדעת כיצד נכון לנהוג בזמן ראש השנה (שבעז"ה יבוא עלינו לטובה). אדליק נר אחד לפני כניסת החג ואחד בצאתו. כיצד עליי לנהוג ביום החג עצמו כשאינני יכולה להדליק את הנר?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áגדולי ישראל ורבנים (ישיבת בית אל)

îàú רבנים שוניםùàìä:האם מותר לי לשים שופר ליופי על השולחן ולאחר הסעודה להוריד אותו? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק גרינבלטùàìä:שלום וברכה, אני בחורה חילונית שגרה לבד וההורים שלי דתיים. מאז שעברתי אני מגיעה אליהם רק פעם בחודשיים לשבת שלמה (זה מה שמתאפשר) ובשאר החודש הם לבד בשבתות וזה מסב להם ולי צער וממאיס עליי את הדת שמרחיקה אותי מהוריי. אני אוהבת את הדת ולא רוצה להרגיש כך והייתי רוצה להגיע אליהם לארוחה ולחלק מהשבת אך אני לא רוצה לגרום להם להרגיש שמחטיאים אותי, אשמח לפיתרון. תודה כבוד הרב.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק גרינבלטùàìä:כל השבועיים האלה ניסיתי לעורר את הלב שלי לחזור יותר בתשובה, אבל לא הצלחתי, לא משנה מה עשיתי, ניסיתי שיעורי תורה כל יום, ניסיתי הכל, להכריח את עצמי לעשות דברים, אבל לא משנה מה לא הצלחתי לעורר אותו. אני מרגישה כאילו עשיתי כל מה שאני יכולה, השתדלתי כמה שאפשר, אבל באותה עת אני מרגישה כאילו לא עשיתי מספיק. ראש השנה עוד שנייה כאן ואני די מיואשת. השאלה שלי מתחלקת ל2 חלקים: 1.איך בכלל לעורר את הלב? איך לקבל עוד כוחות לעשות יותר מצוות. 2.האם מאוחר מדי? איך יעזור לי שבוע וחצי? הקב"ה ישים לב לזה בכלל?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áחודש אלול (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:וברכה בחווה שבה המרעה הוא עיקר העלות של החווה ביטחוני והתיישבותית, האם מותר יהיה להוציא מרעה בשבת כולל טלטול מחוץ לתחום ואם כן איך? חשוב להדגיש למי שלא מכיר את המציאות שהיעילות הביטחונית של החווה לא פחותה משל הצבא באותו אזור ושנרמול יום קבוע ללא מרעה יש לו השלכות ביטחוניותìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áביטחון ופיקוח נפש (ישיבת בית אל)

îàú רבנים שוניםùàìä:קראתי את התשובה ולא בטוחה שהבנתי.. אני הבנתי שכן כדאי ראוי ורצוי להזהר בהבטחה ושלא להבטיח ואם כבר הבטחת אז בגלל ענייני אמינות לקיים גם אם זה בינך לבין הבורא אבל שדבר זה עדיין איננו נחשב לשבועה או נדר ואין על זה את אותו החיוב,ושהבטחה זה רק מטעמי אמינות,זה נכון?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áנחשב נדר? (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:בקשר לשאלה הקודמת אין לי בעיה כל כך לשהות בבית כנסת פשוט כואב לי הדיבורים ושהערותיי לא יעזרו האם מותר לי להתפלל בבית כנסת כזה? כי שמעתי שתפילת הציבור לא עולה ורק בשחרית יש דיבורים הרבה ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:נוהגים אצלנו (אשכנזים) לטבול את החלות בברכת המוציא בדבש מראש השנה עד הושענא רבה. שמעתי שיש בזה מנהגים שונים הרב יכול לעשות לי סדר במנהג הזה? 1. למה בכלל יש את המנהג הזה? 2. צריך לשים גם מלח כמו בשאר השנה? 3. עד מתי נוהגים לעשות את זה? 4. זה רק בשבתות וימים טובים או גם ביום חול וחול המועד? 5. התחתנתי ויש גם משפחה ספרדית בצד של אשתי. האם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהסימנים והסעודה (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:האם יש מנהג שנשים מקפידות לומר כל נדרי? האם משתדלות לבוא לבית כנסת? ראיתי בתשובות והנהגות ח"א, שלח ובשם הליכות שלמה פ"א י ,שלא נהגו הנשים לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה. כי הן סומכות על אמירת כל נדרי של יום הכיפורים. האם זה רק לעניין מסירת המודעה? או גם לעניין התרה על העבר? גם מטופלות בתינוקות מגיעות? זה מנהג שמוזכר כמנהג מחייב (כמו שמיעת תקיעות בראש השנה) או שבפועל הרבה נוהגות למעלת כל נדרי וכמו שהרבה מגיעות ליזכור…? אם כן – אשמח למקורות. אני אשכנזי ואמא שלי הייתה משתדלת להגיע גם כמה חודשים אחרי לידה. אישתי מעדות המזרח, ואמא שלה לא היתה משתדלת בזה, וגם אישתי כיום שיש ילדים קטנים בבית, נוהגת כמוה. האם ייתכן שיש בזה הבדל בין אשכנזיות וספרדיות?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתפילות יום הכיפורים (ישיבת בית אל)