הפיוט התחבר על ידי רבי מאיר ברבי יצחק ש"ץ נהוראי, פייטן אשכנזי שחי בוורמייזא בזמנו של רש"י (המאה ה-11). הפיוט הוא שריד למנהג הקדום לתרגם את קריאת התורה לארמית כדי שפשוטי העם, שלא דיברו עברית, יבינו את הנאמר. לפני תחילת התרגום הוסיפו פיוט ארמי כמבוא לפרשה. בדורות מאוחרים הפסיקו ברוב קהילות ישראל לתרגם את קריאת התורה לארמית, אולם פיוט האקדמות נשמר כזכר לפיוטי המבוא. האגדה מספרת שהפיוט נכתב בכוונה בלשון ארמית מאוחרת, שהיא לשון שהמלאכים אינם מבינים, כיוון שהיצירה הוחשבה מושלמת, והיה חשש מפגיעתם הנקמנית של המלאכים המקנאים. בלשונו זו הם לא יכלו לקראו ולשמעו, וכך נשמר המחבר מפגיעתם הרעה. (מתוך ויקיפדיה )