îàú הרב חיים בן שושןú÷öéø: הציווי על בניית הארון בלשון רבים, "ועשו ארון", מלמד שהתורה אינה שייכת ליחידים בלבד אלא לכלל ישראל, וגם אדם שאינו יכול להגות בה בעצמו הופך לשותף מלא בקיומה על ידי תמיכה וסיוע ללומדי התורה.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 40 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב אלי סטפנסקיú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 26 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 7 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 36 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק חי זאגאú÷öéø: מה פשר המילה תרומה? מה מרימים או לאן מתרוממים? למה לא נדבה? ומדוע רש"י פירש דוקא הפרשה ולא הרמה? ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 44 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 18 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 3 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: משנכנס אדר מרבים בשמחת התורה | היחס לסוגים השונים של מסירות נפש | זמרים לא דתיים | תורה וגמילות חסדים | להט"ב בקהילה | הינוקא | שכל ישר בשמירת החוק.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 36 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: קלקול המיניות - עבודה רוחנית בלי מחויבות לשינוי ותיקון | מגמתם של ישראל | עמ"י הוא עם סגולה ועם התורה | עמ"י מופיע את תוכן ההופעה האלוקית להחזיר את הגויים בתשובה | השתלשלות פעולתם של ישראל בתפקידם בעולם.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 40 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה גנץú÷öéø: הרב עוסק במחלוקת המפורסמת בין רבי יוחנן לריש לקיש בשאלה האם "אשו משום חציו" (כאדם המזיק ישירות) או "משום ממונו" (כנזק שנגרם על ידי רכושו), תוך ניתוח מעמיק של שיטת הרמב"ם בנושא. הרב משה גנץ מציע פרשנות ייחודית לפיה גם לשיטת הרמב"ם אש נחשבת עקרונית כ"ממון", אך התורה החמירה בה והחשיבה אותה כ"חצים" לעניינים מסוימים. לפרשנות זו השלכות הלכתיות אקטואליות על מעמדם של כוחות טבע המופעלים על ידי אדם, כגון שימוש במכונות וחשמל בשבת ובמצוות נוספות.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 42 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב ש. יוסף וייצןú÷öéø: הרב עוסק בתפיסה הרוחנית של "קודש העולם" דרך תורתו של הרב קוק, ומסביר כיצד החיבור של כנסת ישראל לארץ ולחומר אינו רק אמצעי, אלא הדרך לגלות את השכינה בתוך המציאות הגשמית. הרב מנתח את ההבדל בין קדושת הצדיק הפרטי לקדושה הכללית של עם ישראל, ונוגע במתח שבין הרוח לחומר דרך המאבק ההיסטורי בעמלק ובחטא העגל.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 34 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב בן ציון אוריאלú÷öéø: למדנו על תכליות הנבואה למפגש נעלה עם הקב''ה ולביצוע שליחויותיו, ועל מחלוקת הראשונים איזו מהתכליות הללו היא העיקרית. עוד למדנו על חילוקי המדרגות של הנבואה למן המדרגות שתחתיה ועד לדרגת משה רבינו שמעליה ושאין כמותה. אחר, העמקנו ללמוד על וודאותה החזקה של הנבואה לנביא החווה אותה, ועל מח' הרמב''ם וריה''ל האם וודאותה הוא גם למעלה מן הוודאות של ידיעות השכל והחושים. מתוך זה המשכנו לבאר את דרכו העמוקה והכוללת של מרן הרב הראי''ה קוק זצ''ל במהות הנבואה ורוה''ק, כפי שמשתקף מספר אורות הקודש שלו, וביארנו את מבטו העמוק וחובק העולם וההיסטוריה ביחס לנבואה, וסיימנו בתפילה לחזרתה בגאולה שלימה.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 53 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: חזרת ישראל לארצם הנה קיום התורה | מגמת קבלת התורה הנה ההגעה לבית הבחירה | לבי הגאולה | חשיבות כל יהודי לא"י. ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 42 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה בר ציוןú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 47 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: חשיבות הדין שכל העולם תלוי בו ומהותה של מצוות ההלוואה. ניסי פורים וניסי המלחמה בזמן הזה. ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 43 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה בר ציוןú÷öéø: הרב עוסק בהבדל הרוחני שבין החיים בארץ ישראל לחיים בחוץ לארץ, תוך התמקדות בכך שרק בארץ ישראל התורה והחיים יכולים להיות "מקוריים" ונובעים מהמקור האלוהי המאוחד. הרב מסביר שבחוץ לארץ קיימת הפרדה וסתירה בין תחומי התורה והרוח השונים, בעוד שבארץ ישראל כל הכוחות הללו משלימים זה את זה ומתנקזים להרמוניה אחת.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 48 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים כץú÷öéø: המקור לחיוב האדון במזונות אשת עבדו | החילוק בין מזונות למסירת שפחה בנשוי לאשה אסורה לו | סיבת החילוק בין עבד נשוי לרווק בהיתר נשיאת השפחה.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 31 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב דוד ניסים זאגאú÷öéø: היחס בין פשט לדרש. ההלכה מתחשבת בדרש בלבד. דרך ההבדלים שבין תם למועד - למה תם משם מגופו, ולמה חצי נזק. ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 34 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 4 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 23 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 8 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: אדם שחי את העוה"ב משפיע על מעשיו בעוה"ז | צורת חיי האדם בעולם ע"פ חיותו את העוה"ב. ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 27 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים בן שושןú÷öéø: הרב מדבר על פרשת משפטים, תוך התמקדות בציווי "עלה אל ה' " ובמשמעות של התקדמות רוחנית מתמדת לצד ענווה והכנעה. הרב מדגיש את החשיבות של הפיכת התורה לדיבור כתוב ונצחי שחקוק בנשמה, ומסביר כי ברית הדם והמזבח מסמלים את השותפות העמוקה והבלתי ניתנת לניתוק בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 36 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים כץú÷öéø: חשיבות ידיעת התורה לכל יהודי | חשיבות הבנת דברי התורה | אי שייכות המילה עבד על יהודי | חובת העבדות למשך שש שנים | יש מצב יהודי יכול לעבוד בשביעית.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 31 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים כץú÷öéø: הפסוק אומר "לקחת מתנות באדם", האור החיים לומד מכאן שהתורה היא גם קנויה לנו כמכר, אך גם נתונה לנו במתנה. מסביר האור החיים, ישנם תנאים בביל להשיג את התורה, גם לעמול, אך גם להתפלל לסייעתא דשמיא. זה בלא זה לא מהני.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 42 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב מאיר גולדויכטú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 5 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק חי זאגאú÷öéø: מה עושה הציווי לעלות לרגל באמצע פרשת משפטים ומדוע מכנה התורה את הקב"ה בהקשר הזה בשם "האדון" ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 46 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה בר ציוןú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 47 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א לוקח אותנו אל מאחורי הקלעים של הלכות עבד עברי, וחושף השלכה אקטואלית ומפתיעה על דורנו: מה הקשר בין עבד שמסרב להשתחרר לבין יהודי שבוחר להישאר בגלות כי "טוב לו" שם?ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 12 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים אביהוא שוורץú÷öéø: הרב עוסק בכוחה המטהר של השבת ושל מועדי ישראל (ראש חודש, רגלים ויום הכיפורים), המאפשרים לאדם להתנקות מהשפעות שליליות שנצברו במהלך ימי החול. הרב מדגיש את יום הכיפורים כשיא של טהרה שבו האדם מידמה למלאכים דרך העינוי וההתעלות הרוחנית.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 25 ã÷åú (ישיבת בית אל)