îàú הרב הראל כהןú÷öéø: הקדמה ורקע לכתיבת המאמריםìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 30 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב אלי סטפנסקיú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 52 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים אביהוא שוורץú÷öéø: הביטוי "התגשמה האלוהות" הוא ביטוי חד־משמעי לעבודה זרה | הנוצרים בכל הדורות רדפו את עם ישראל | הרמב"ם בפירוש המשניות אומר שעיקרם של החגים במסכת עבודה זרה קשורים לנצרותìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 35 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב ש. יוסף וייצןú÷öéø: העסקה מגיעה מתפיסות שונות בעם, שכולן לא רואות את הערך של הלאומיות מעל לפרט | אסור לנהל משא ומתן עם רוצחים | צריך לזכור שהכל חלק משלבי הגאולה, ואין עניין לשבור כלים | יש מחלוקת בגמ' בסוכה על מה המספד אחרי מלחמות גוג ומגוג, על יצר הרע או על משיח בן יוסף. משיח זה הופעת כלל, ויש דעות שונות לגבי עתיד משיח בן יוסףìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 40 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב אריאל כהן סקליú÷öéø: מגיס/מערבב במלאכת שבת, הלכה למעשה לאשכנזים וספרדיםìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 46 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב אלי סטפנסקיú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 62 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: ערכו של בית הכנסת נמשך מהמנורה שבמקדש | ההבדל בין תורה למצווה | השואה עקרה את הגלות והחריבה אותה, ובו זמנית הקימה וגידלה את הישוב בא"י, וקבצה את ישראל לארצו | חשיבות הקמת ביהכ"נ בתל אביב ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 39 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה חביבú÷öéø: הצרות שעם ישראל עבר במשך הגלות, לא עברה שום אומה בעולם במשך כל הדורות | מה הועילה הנצרות בעולם? | מכיוון שהתורה לא תהא מוחלפת, אז גם עם ישראל לא יוחלף בשום אומה אחרת, משום שישראל ואורייתא חד הוא | ההבדל בין הנצרות לישמעאל הוא, שמבני אדום מגיעים גרים ומבני ישמעאל לא מגיעים גרים | ברכת שלא עשני גוי מעידה על כך שאני חלק מעמ"י שהוא נצחי, וזה צריך לשמח את האדם במשך כל היום | הדרך להגיע לתורה היא דרך החיבור לעמ"יìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 38 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה בר ציוןú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 49 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב אליהו בריןú÷öéø: הדרך ליצירת אומה אלוקית, מדוע דווקא דרך גלות? כיצד מתאים משה רבנו לתפקיד זה?ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 39 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב אלי סטפנסקיú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 54 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה גנץú÷öéø: מדוע דבקו שערי המקדש בפני הארון? | מה מבטאים המקדש הארון והכהנים? | החידוש שבלאומיות הישראליתìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 35 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב אלי סטפנסקיú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 62 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: חומש שמות משמעות וחשיבות שמות בני האדם וביטוייהם וכן שמותיו של ה' ה מתגלה למשה והוא מסתיר פניו ומחלוקת אם זה טוב או לא האם טוב לקפוץ על ההזדמנות להתעלות אבל מצד שני לא לקפוץ למדרגה גילוי ה' בסנה עימו אנוכי בצרה עסקת השבויים פגיעה בכבוד ישראל אבל זה רצון ה' ואנו יודעים שמה שה' עושה לטובה גם אם זה נראה בדיוק הפוך בהכרזה באום על החלוקה הרב צבי יהודה כאב מאוד ולבסוף אמר מאת ה' היתה זאת ובאמת בסוף הארץ התרחבה וכן ישנם עוד מאורעות שהיו נראים לנו רעים ולבסוף היו לטובה שכן אנו בתהליך התקדמות מתמיד אופן ההתבוננות הנכון על העסקה בפן ההלכתי תוך הבנה של דיני ציבור עם ישראל הוא ציבור ונבחר כציבור לעבוד את ה' ואינם דומים הלכות ציבור להלכות יחיד בדיני ציבור כבוד ישראל הוא שיקול משמעותי ואף צריך למסור את הנפש על זה כיוון שכבוד ישראל הוא כבוד ה'ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 35 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: צריך לעבוד ולחבר את השכל, הרצון והרגש זה עם זה ולהעלותם | אצל הנשמות האציליות המעשים והמחשבות מאוחדים | הסבר הרמב"ם בהלכות יסודי התורה על הדרך להגיע לאהבת ד' | האם מתוך קיום המצוות נגיע לאהבת ד', או שמתוך אהבת ד' נגיע לקיום כל המצוות?ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 41 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב אלי סטפנסקיú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 61 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים כץú÷öéø: עם ישראל התרבה בזכות יעקב אבינו | פרעה ניסה להעני את עם ישראל | היכן רמוז בתורה שהארץ החביאה את הילדים | עם ישראל היו חשובים כ'שרצים' בעיני המצרים | מה הפירוש "אשר לא ידע את יוסף" | כל החוזק של עם ישראל הוא מחמת דבקותם בקב"ה | פרעה רוצה להפריד בין עם ישראל לקב"ה | מדוע המצרים הרגישו את עצמם כקוציםìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 29 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב אלי סטפנסקיú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 61 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב דוד ניסים זאגאú÷öéø: לימוד דרך המקרים שאין היבום בר הקמת שם, לצורה שבה דורשים דינים מן הפסוקים, והצורך לשים לב לכל פרט ופרט בדרשהìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 38 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים כץú÷öéø: אחרי שמת יוסף, המצרים שינו את יחסם לעם ישראל, והם הרגישו כאילו עכשיו הגיעו למצרים | הקב"ה ירד עם ישראל למצרים | מדוע עם ישראל נמשלו לכוכבים? | התורה פירטה את מספר בני ישראל להדגיש את חשיבותם | מדוע התורה חוזרת ומפרטת את שמות השבטים שוב? | מדוע נאמר ''שבעים נפש" לשון יחיד | עם ישראל היה גדור מהעריות במצריםìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 30 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים בן שושןú÷öéø: "ואלה שמות בני ישראל" – הזהות כאומה | הפריה והרביה הניסית במצרים ומשמעותה | מעמד הסנה – משמעותו וההשוואה להר סיני | "ותצפינהו"- מהות משה- כיסוי וגילויìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 36 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמעון קלייןú÷öéø: שאול מבין ומודה שחטא אך ממעיט בחטאו. הוא מסרב להשלים עם הבשורה ואוחז במעיל שמואל. בדברי שמואל לשאול ניתן לשמוע את תפישתו שלו. שמואל הורג את אגג במקום שאול, ובכך לוקח אליו בחזרה את המנדט על המלוכה.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 41 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב אורי שרקיú÷öéø: 4 הפרשיות האחרונות בספר בראשית עוסקות באחים שהיו מוכנים להרוג אחד את השני ובסוף עשו שלום ביניהם. איך זה קשור לימינו ולתקופה שאנחנו עוברים? האם זה אומר שאנחנו בדרך לאחדות בעם? הרב אורי שרקי ב"נקודה למחשבה" על התקופה שעם ישראל עובר. ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 2 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"אú÷öéø: יש שלשה כוחות באומה: הקודש, הלאומיות והאוניברסליות. צריך לאזן את הכוחות בצורה נכונה כדי שהם ישלימו זה את זה, וצריך שכל כוח יכיר בערכם של הכוחות האחרים, כיון שהם השלמתו.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 39 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 5 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב אלי סטפנסקיú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 61 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמואל אליהוú÷öéø: אסור לשחרר רוצחים מטעמי רחמים כל שהם "לא תחוס עינך עליו ובכערת דם הנקי מישראל". מוסיפה התורה ואומרת "וטוב לך" כשתעשה דין ברשעים ולא תרחם עליהםìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 59 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףú÷öéø: ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 5 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק חי זאגאú÷öéø: מדוע עוסק חומש הגאולה בשמות של הקב"ה ושל ישראל? | למה שם טוב הוא יותר טוב משמן טוב, וכי תורת ישראל דוגלת ביח"צ?ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 50 ã÷åú (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים כץú÷öéø: תוס' מקשה כיצד יבוא עשה וידחה לא תעשה ביבום, הרי ביאה ראשונה לא ראויה להוליד. וקשה על כך ממה שחידשו הראשונים, שבמקום שאין אפשרות לקיים את המצווה בלא הלאו, הותר הלאו גם לא בשעת קיום המצוה, ואם כך לא מובנת קושיית תוס'. עוד יש לשאול לגבי האישה, שהרי היא לא מחויבת ביבום כיצד מותרת? וצריך לומר שמותרת כיוון שבשעת היבום מקיימת מצוה אע"פ שלא מחוייבת. ולפי זה מובנת שאלת התוס', ששואל מצד האישה- כיצד היא מותרת, הרי היא לא מחויבת במצווה, וכדי שתהיה מותרת צריכה לקיים מצווה בשעת היבום, ועל כך שואל התוס'- הרי ביאה ראשונה אינה ראויה להוליד ואינה מקיימת את המצווה. ומשיב תוס' שהמצווה מתקיימת בזה שהם ראויים להוליד בן שיקרא על שם אחיו.ìöôééä áùéòåøàåøê ÷åáõ äåéãàå: 55 ã÷åú (ישיבת בית אל)