îàú הרב חגי בר גיוראùàìä:שלום מה מברכים לפני ואחרי אכילת פיתת כוסמין מלא PRO של אגמי פיתה במשקל כ-70 גרם מכילה כ-10 גרם פחמימות זמינות, במסגרת יעוץ תזונתי אישי הרכיבים : מים, חלבונים (21%) (גלוטן, חיטה, אפונה, סויה) ,קמח כוסמין מלא (מכיל גלוטן) (86% מסך הקמחים, 15% ממשקל המוצר), קמח עדשים אדומות (14% מסך הקמחים, 3% ממשקל המוצר), משפר אפייה [גלוטן חיטה, מלח, מווסת חומציות (חומצת לימון), אנזים] חומץ טבעי,פתיתי סויה, גרעיני פשתן, גרעיני חמניה, שמרים, מחמצת חיטה (קמח חיטה) לתת שעורה (מכיל גלוטן) חומרים משמרים (קלציום פרופיונט, פוטסיום סורבט) לתת שעורה כהה, מלח. ושאלה נוספת - על הלחם שלהם - ללחם PRO דל פחמימות של אגמי פרוסה (כ-22 גרם) מכילה כ-1.9 גרם פחמימות זמינות, רכיבים : מים, משפר אפייה (מכיל גלוטן) [גלוטן חיטה ,סיבים תזונתיים,מחמצת חיטה,חומר טיפול בקמח(קלציום קרבונט),מלח,מווסת חומציות(חומצת לימון),חומר משמר(קלציום פרופיונט),חומר טעם וריח,מעכב חמצון(חומצה אסקורבית),אנזימים],חלבונים(7%) (סויה,אפונה,גלוטן חיטה),קמח כוסמין מלא(מכיל גלוטן)[80% מסך הקמחים,6.6% ממשקל המוצר],גרעיני חמניה,קמח עדשים [20% מסך הקמחים,1.7% ממשקל המוצר],שמרים,מייצבים(גואר גאם,קסנטן גאם),חומרים לטיפול בקמח[קלציום קרבונט, L-ציסטאין)],מלח. תודה רבה ! ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמיני מאפה (ישיבת בית אל)

îàú הרב חגי בר גיוראùàìä:היי, אשמח לקצת פירוט למה בדיוק אין בעיה, הרי בשלב הראשוני אין שם הרבה חיידקים וחמיצות, והקמח נשאר בחוץ בחום עם מים, מצב אידיאלי לבקיעת ביצי תולעים. הרי אפילו אם הקמח מנופה הוא צריך ניפוי נוסף אם שהה בחוץ בחום זמן רב... בנוסף, בכלי עצמו יש מחמצת דבוקה לדפנות שהתייבשה, האם במקרה כזה הדין שונה? הבנתי שבמקרא למחמצת קוראים שאור. ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áפת, חלב, יין ובישולי גויים (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:לרב שלום אני רווק בעל מגבלה פיזית עם כיסא ממונע ומאוד הייתי רוצה לגור בירושלים באזור הביצה. הבעיה היא שהאזור וכולל ירושלים עצמה אינה נחשבת עיר נגישה עבורי (גם האבנים הירושלמיות הן בעיה). כשאני מצטער על זה מול אנשים אני חושש שכך אני מוציא שם רע על העיר. בכלל, איך ניתן לומר על מקום ציבורי שהוא לא נגיש (שזה עובר על החוק) בלי להוציא שם רע? תודהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום הרב, לפני כמה שנים החלטתי לקחת על עצמי לא להסתפר+להתגלח עד שבועות כמנהג האר״י הקדוש, ואני יודע שאסור להגיע לחג כך, ושצריך בערב חג להסתפר ולהתגלח אך השנה כל הספרים שאני מכיר לא פתוחים ביום חמישי (ערב חג) אלא עובדים ביום רביעי, האם מותר להסתפר? או להשאיר את השיער והזקן עד אחרי החג ? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום הרב! כידוע מי שמזכיר/מבקש גשמים בקיץ חייב לחזור וכן אם לא ביקש גשמים בחורף צריך לחזור ובכל מקרה של ספק יש את הכלל של חזקת ה30 ימים שמסתמא הוא טעה. שאלתי היא: מה הדין כאשר אדם התפלל מתוך סידור או מתוך אפליקציה בטלפון, שבהם הנוסח כבר מעודכן ומותאם במדויק לעונה הנוכחית (כך שלא מופיעה בפניו האופציה של הנוסח הישן)? במידה והוא מסתפק מה אמר בפועל, האם אנו מניחים שהוא קרא במדויק את המילים שהיו מול עיניו, או שמא אומרים שדעתו הייתה מוסחת והוא התפלל מכוח ההרגל, ולכן החזקה עדיין קיימת ועליו לחזור? ברכה והצלחה.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתפילת העמידה (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה מאיר אבינרùàìä:במסגרת עבודתי אני אחראית על ניהול של תקציב קופה קטנה: אנשים משלמים סכום מסויים לחודש, ואני עוזרת להם לארגן מענים ואירועים לקהילה בעזרת הסכום הזה. במהלך כמה חודשים עשיתי מאמץ גדול לרשום כל הכנסה והוצאה באופן מדוייק, ולשמור את הקבלות, אך בסוף יצא שחסר סכום מסויים - לפי החישוב של התשלומים אמור להיות יותר כסף ממה שיש אצלי בפועל. אני צריכה לשלם את זה מכספי?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú רבנים שוניםùàìä:ראיתי שיש מנהג לאכול מצה בשבועות ובראש השנה. מתי נוהגים לאכול את המצה בערב החג (בלילה) או בסעודת הבוקר או גם וגם?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשבועות (ישיבת בית אל)

îàú רבנים שוניםùàìä:שלום רב, שאלתי שאלה לא מזמן אבל הרגשתי שהרב לא הבין אותה אז שואלת שוב כדי לדייק את השאלה אני נשואה כמעט שנה ונוהגת לפי מנהג האשכנזים. לאחרונה עלתה שאלה ביני לבין בעלי האם לבני משפחתי שראו אותי תמיד בשיער מגולה ובפיג׳מה שאינה צנועה כמו שאני הולכת ברחוב (לעיתים מכנסיים, לעיתים סתם שרוול או חצאית קצרה) האם כל זה מותר בבית הוריי גם אחרי החתונה או שמא עכשיו כשאני נשואה כל אלו מותרים רק בבייתי עם בעליìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áצניעות בלבוש (ישיבת בית אל)

îàú רבנים שוניםùàìä:היי שלום רב, אמא של הבת זוג של אבא של בעלי נפטרה והלוויה מתקיימת מחר. האם רצוי שאני אכנס לבית קברות כשאני בנידה? אשמח למענה בתודה מראשìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áלוויה, קבורה ובית הקברות (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה מאיר אבינרùàìä:שלום לכבוד הרב אשמח לברר בנוגע למקרה בו אדם הותקף וננשך על ידי כלב השייך לכלבייה העירונית. אציין כי מדובר בכלב שהיה מוכר לוטרינריה העירונית ככלב מסוכן, ואף המשיך לאחר מכן לנשוך אדם אחד נוסף לפחות. בעקבות הנשיכה נותרה צלקת קטנה, אך מעבר לכך נגרמה גם עוגמת נפש. האם במקרה כזה מותר הלכתית להגיש תביעה נגד העירייה בבית משפט אזרחי? תודה מראש.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמשפט אזרחי (ערכאות) (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה מאיר אבינרùàìä:כבוד הרב שלום, ברצוני לשאול לגבי כשרות הלכתית של עסקה בין שלושה חברים: הנתונים: חבר א חייב לחבר ב סכום של 5,000 ש"ח כבר תקופה ארוכה. הצעתי לחבר א (החייב) שאני אפרע את חובו לחבר ב במלואו באופן מיידי. בתמורה, חבר א ישלם לי את החוב בפריסה של 24 תשלומים בסך 260 ש"ח לחודש (סה"כ 6,240 ש"ח). חבר ב (המלווה המקורי) הסכים לעסקה ואף נתן לי הנחה של 10% על קניית החוב, כך ששילמתי לו בפועל 4,500 ש"ח במקום 5,000 ש"ח. השאלות: האם הסדר כזה של פריסת תשלומים בתוספת תשלום (החזר של 6,240 על חוב של 5,000) מותר על ידי חתימה על היתר עסקא סטנדרטי מול החייב? האם יש בעיה של ריבית מול המלווה המקורי (חבר ב) בכך שקיבלתי ממנו הנחה של 500 ש"ח (10%) תמורת פירעון מיידי של חוב של מישהו אחר? האם גם מולו אני זקוק לנספח של היתר עסקא? האם העובדה שהחייב הוא שכיר ללא עסק עצמאי משפיעה על תוקף היתר העסקא במקרה זה?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áריבית, השקעות ובנקים (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:לכבוד הרב שלום וברכה! 1. אם הפסקתי באמצע ברכה מסוימת כדי לענות אמן (בהיתר, כמו אמן יהא שמיה רבה ביוצר אור וכו׳) האם ניתן להמשיך כרגיל מאיפה שאני נמצא או שצריך לחזור לתחילת הפסקה? האם יש הבדל בעניין זה בין ברכות לבין ק״ש? מה הדין בק״ש אם עוצרים באמצע פסוק כדי לענות אמן? 2. כמה זמן אחרי אכילת חלב, כבר לא צריך קינוח והדחה, כדי לאכול בשר? 3. נניח שסיימתי את ברכת רצה ובטעות התחלתי לומר ברכה אחרת במקום מודים: א. האם לחזור למודים או אל להתחיל רצה מחדש? ב. נניח שבאותו רגע גם נזכרתי שלא אמרתי יעלה ויבוא, האם לומר במקום כמו שעושים כאשר נזכרים בין רצה למודים או שעליי לחזור לרצה כי בטעות כבר התחלתי ברכה אחרת (כמו שומע תפילה) תודה רבה רבהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

במערכת הביטחון מגבשים מענה רחב להסלמה בצפון, זאת בעקבות הפגיעה באזרחים ונפילת לוחם גולני בלבנון - ובזמן שתושבי הגליל ממשיכים לשהות במרחבים המוגנים תחת אש רחפנים ורקטות (כיפה)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:אני נוהג להתנועע בתפילת שמונה עשרה מצד לצד. הראש שלי אינו פונה לגמרי לימין או לשמאל, אלא רק נוטה מעט לכל צד באופן שיוצא לי באופן טבעי בזמן התפילה, משום שזה מסייע לי לכוונה. האם הדבר מותר, או שיש בכך בעיה משום שמדובר בתנועה לימין ולשמאל? והאם מה שכתבו הפוסקים על תנועה לימין ולשמאל נאמר אפילו כשהראש רק נוטה מעט, או דווקא כאשר מסובבים את הראש ממש לצדדים?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתפילת העמידה (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום, בהלכה נאמר לא לתת לילד מגיל חינוך מחוץ לסוכה מזון שחייבים לאכול בסוכה. גיל החינוך לפי חלק מהדעות הוא כבר מאזור גיל 6, אך אפשר לתת לילד להיות בחוץ בלי השגחה רק מאזור גיל 8-9. במקרה שהסוכה אינה צמודה לבית, אלא נמצאת ברחוב או בחצר משותפת, ובאותו רגע המבוגרים לא פנויים ללכת איתו לסוכה (למשל שומרים על אחים קטנים), מאיזה גיל צריך להקפיד על זה?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áישיבה בסוכה (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:מה קורה כשעובדין דחול נפגש עם עונג שבת או גורם לקושי מסוים בהליך השבת. זה לא יגרום בדיוק ההיפך מהמורה שלו שהיא לייחד את השבת? (לדוג לא לאפשר למי שלא אוהב את רוב המאכלים וכן אוהב שוקולד לאכול פרוסת שוקולד. או לא לאפשר לשים חבילת קטשופ על השולחן כיוון שזה עובדין דחול ולהצריך כל פעם ללכת להביא הקטשופ מהארון בכל פעם שנגמר.) הרעיון של השאלה הוא מה גבולות עובדים דחול? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב עזריה אריאלùàìä:שלום עליכם, רציתי לדעת האם לאשה נשואה מותר להסתובב בחדרי הבית עם מכנס פיגמה או מחשוף או עם הלבשה תחתונה, ולפי החומרה בזוהר הקדוש לגבי כיסוי ראש עד איפה זה מגיע, האם גם בחדר שינה האישה צריכה להיות עם כיסוי, האם גם בשינה, מה גדר החומרה, אשמח להרחבות מקורות ועיונים, תודה!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áצניעות בלבוש (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום, בגמרא בחגיגה דף יד עמוד ב ובדף טו מסופר על ארבעה שנכנסו לפרדס ואחד מהם היה אלישע בן אבויה, יש לי כמה שאלות לגבי אלישע בן אבויה: 1. כיצד ייתכן שאלישע בן אבויה כפר, הרי הוא ראה בבירור את השכינה. 2. כתוב בחגיגה לקראת סוף דף טו עמוד א שאלישע בן אבויה שאל את רבי מאיר שאלות לגבי פירוש של פסוקים וכתוב שזה היה לאחר שיצא לתרבות רעה, ואם כן איזה עניין יש לו לדעת פירושים של פסוקים? 3. כיצד ייתכן שלא נתנו לאלישע בן אבויה את האפשרות לחזור בתשובה?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

îàú הרב נועם דביר מייזלסùàìä:שלום כבוד הרב, אני בת 23, לצערי לפני כמה ימים היה לי סכסוך לא נעים ואף קשה עם אחי בן 12 קרוב מאוד לגיל מצוות, מרוב כעס הוא איחל לי שלא אתחתן לעולם, אני מפחדת מזה מאוד כי אני נמצאת בעולם השידוכים ואני כבר מאוד רוצה להתחתן, אני מפחדת שמה שאמר יתקיים ובאמת יתעכב לי החתןìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áקללות (ישיבת בית אל)

îàú הרב נועם דביר מייזלסùàìä:שלום רב, ב"ה התחתנתי לפני כמעט שנה. אנו נוהגים כמנהג האשכנזים. רציתי לשאול לגבי צניעות בבית הוריי האם מותר ללכת בפיגמה (מכנסיים/חולצות קצרות) בפני בני משפחתי? והאם מותר ללכת ללא מטפחת? אשמח אם הרב יוכל גם לצרף את המקורות שעל פי הם הוא עונה כדי שאני ובעלי נוכל להרחיב אם נרצה תודה רבה.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום וברכה יישר כח שאלה לי אליכם בעת הקרבת הכהנים את הקרבן במשכן או במקדש, האם היו הכהנים אומרים בכל קרבן את הפסוקים בתורה השייכים לקרבן הנקרב? שאלתי מתעוררת מתוך דברי המדרש תדבאר פרק ו, וזה לשונו: ושחט את בן הבקר לפני ה (ויקרא א), ובאיל הוא אומר (שם יא): ושחטו אותו על ירך המזבח צפונה לפני ה - אמרו: אותו היום שעקד אברהם את יצחק בנו על גבי המזבח, התקין הקבה שני כבשים, אחד שחרית ואחד ערבית, שנאמר (שמות כט): את הכבש האחד תעשה בבוקר וגו. וכל כך למה? שבשעה שישראל מעלין את התמיד עג המזבח, וקורין את המקרא הזה: צפונה לפני ה - זוכר הקבה עקדת יצחק. עכ. הנה ישנם כאן ב עניינים: 1. מעלין את התמיד ע"ג המזבח. 2. קורין את המקרא הזה. (היה ניתן לחלק אולי שהמדרש מכוון לשני האפשרויות, בזמן שבית המקדש קיים ובזמן שאין בית המקדש קיים, שאז קריאת הפרשה עולה במקום קרבן. אבל לא נח לי עם פירוש זה) בתודה ובברכה יוסףìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

îàú הרב פרופ' נריה גוטלùàìä:מדוע "ובא לציון" שנאמר בשחרית ובתפילת מנחה של שבת (וחלקים ממנו גם במוצאי שבת) מכונה בשם קדושה דסדרה. מאין נובעת המילה "סדרה"?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאר חלקי התפילה (ישיבת בית אל)

îàú רבנים שוניםùàìä:שלום כבוד הרב , האם מותר לאישה לעבור טיפול פנים\הליך קוסמטי אצל רופא עור ?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áבין בעלי מקצוע ללקוחות (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:ידוע הדיעה של הרבי שפיאה היא עדיפה על כיסוי ושבדרך זו לא רואים אפילו שערה אחת ושאישה מקפידה הרבה יותר על זה שלא תצא שערה מפיאה. ואילו בכיסוי תמיד יוצא שהאישה מוציאה שערות מכאן ומכאן בטעות או בכוונה או בחוסר תשומת לב. אז איך אפשר לומר שמצד ההלכה עדיף כיסוי? אשמח לקבל את הסימוכין המדוייקים. תודהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áכיסוי ראש (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום רב! הנני נמצא בשנת אבל על אבי מורי. יום הפטירה והקבורה בי"ג בסיון. וזה גם יום מועד האזכרה כמובן. כידוע בחלק מחודש סיון אין אומרים תחנון, אם כן מתי אומרים את הא-ל מלא רחמים? האם כן אפשר לומר למרות זאת ביום חמישי שלפני האזכרה (שיוצאת ביום שישי) או בשבת שלפני האזכרה? או בכלל בשבת מברכין הקרובה?. אודה לכבוד הרב על ביאור סוגיה חשובה וקריטית זו.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áיארצייט ואזכרה (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום כבוד הרב מה אומר הדבר: ״וכבר מוחו החסידים הראשונים והאחרונים על העדר לימוד ספרי מוסר ויראה,ובפרט לומדי תורה, שע״י זה אינם לומדים תורה לשמה,וכן שאר המדות הרעות כולן באות מזה,כי כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו״ מתוך ספר חובות הלבבות לב טוב וגם האם החלק של ״כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו״- מדבר על הצדיקים שלא לחשוב שבגלל דרגתם לא היו להם ניסיונות/יצר הרע אלא היה יותר יצר הרע מהאדם הרגיל אבל שלא לחשוב שאנחנו בדרגתם כי להם היה (או משהו כזה,קראתי בכתבה או משהו באתר רבני וחס וחלילה לא מזלזלת אבל זה לא נשמע לי הגיוני כי הצדיקים היו רגועים בהתנהגותם ולמשל מסתירים דרכם מלראות נשים וכו) או שמה מדובר על אדם בינוני אך גדול בתורה בכללי אך/או יותר גדול מחבר שלו שלו שלו לעומת חבירו יכול להיות או יהיה יותר יצר הרע או משהו כזה שאני מניחה שזה קשור לעניין שמי שרוצה להתקרב יכול להיות לו יותר ניסיונות או משהו כזה תודה מראשìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום לרב הנכבד בתור ילדים וגם נערים גדלנו על מדרש לכאורה מאוד הומני; כשטבעו המצרים בים ועם ישראל שרו את שירת הים, כעס עליהם הקבה באומרו את המשפט הידוע "מעשי ידי טובעים בים - ואתם אומרים שירה". לכאורה שה' לא שמח בהטבעת המצרים, נורא הומני ומכיל על פניו. עכשיו בתור בן ישיבה הבנתי שזה לא בדיוק תוכן המדרש, בטח שלא כוונתו, הייתי שמח אם כבוד הרב יוכל לעשות לי סדר, מה הרקע ומה התוכן והכוונה האמיתיים של המדרשìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום לכבוד הרב! בסיום מסכת ישנו נוסח שקוראים (בר פפא וכ"ו). שאלתי היא מה קוראים בסיום מסכת שהיא גם סיום הש"ס כולו?. האם לקרוא את הברכה על סיום המסכת הספציפית, ואז עוד פעם לקרוא על סיום הש"ס, או רק על סיום הש"ס (ומהו הנוסח שקוראים בסיום הש"ס?). ובאם כל הלימוד היה לע"נ אבי, האם צריך לומר משהו ולאזכר שמו? (לפני כל לימוד אני מברך תפילה יה"ר ושם אומר שם אבי). אודה למענה על שאלה זו. בתודה מכבוד הרב!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהדף היומי וסיום לימוד ומסכת (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום כבוד הרב, חודשיים אחרי לידת בני התחלתי לסבול מכאבי מפרקים ומתסמינים שונים ורבים בגוף. נשלחתי לבדיקות רבות בחשד למחלת מפרקים אוטואימונית. נכנסתי לחרדה קשה מאוד. לפני המפגש עם הראומטולוג התפללתי שלא מדובר בדבר כזה כרוני לכל החיים, ונדרתי/הבטחתי (לא זוכרת באיזו לשון בדיוק נקטתי ואם זה נאמר בלב או על השפתיים) שאם האבחנה לא תהיה של מחלת מפרקים אוטואימונית אני אקרא כל יום תהילים לפי היום בשבוע ואתרום כסף פעם בחודש. לצערי, במפגש נאמר לי שיש לי נוגדנים עצמיים, ודלקת מפרקים שגרונית אוטואימונית בראשיתה/ במהלך לא קלאסי. אז האם ההבטחה אינה נחשבת כי לא התקיימה ההתניה? מאז בכל זאת אני משתדלת עד מאוד לקרוא בתהלים וכן לתרום. אני רוצה לדעת האם זה באמת נדר? האם יש אפשרות להתיר במידה שכן? מה לעשות? אני יודעת שאסור לנדור, הייתי בשעה קשה מאוד, ועודני מתמודדת עם הגזירה הזאת שנפלה עליי. תודה מראש.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áנחשב נדר? (ישיבת בית אל)

îàú הרב חגי בר גיוראùàìä:שלום, אני אוהב לאחרונה להכין לחם מחמצת אך אתמול עלה לי מחשבה שאולי יכול להיות בתהליך חשש לחרקים או תולעים. התהליך עבור סטארטר המחמצת הוא כזה : לוקחים קמח ומים ביחס של 1:1 ומשאירים בחוץ בצנצנת, כל יום זורקים חצי ושוב פעם שמים קמח ומים, עד שלאחר כמה ימים יש שם התפתחות חיידקים ושמרים טובים. האם התהליך הזה הוא בסדר מבחינה הלכתית? האם זה בכלל הגיוני שיש בו בעיה? כי הרי פעם כולם היו מכינים לחם ככה! זה ממש מדאיג בגלל שזאת שיטה מאוד בריאה ואני אתבאס מאוד אם אצטרך להפסיק... את הסטארטר שמים בכל לחם שמכינים לאחר מכן.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)