מאת כולל דיינות בית אלשאלה:אני מתרים לארגון "המקום" שמותר לתרום לו מכספי מעשרות על כל 8 שקלים שאני מתרים אני מקבל נקודה עם הנקודות אפשר להרוויח דברים לדוגמה ספרים, בוקסה, מכונת וופל בלגי וכדומה האם מותר לי לתרום לשם את המעשרות שלי למרות שאני מקבל משם דברים?לחץ לתשובהלשאלות נוספות במעשר כספים - למי? (ישיבת בית אל)

מאת הרב מיכאל יומטוביאןשאלה:עורכת דין שהייתי איתה בקשר וטיפלה עבורי בכמה ענינים, פנתה אלי יום אחד ואמרה שהיא במצוקה וצריכה עזרה כלכלית. ליבי יצא אליה והעברתי לה 100 אלף ש"ח לחשבון. לצערי, שגיתי והעברתי את הכסף ללא שטר הלוואה וכדומה, אך כמובן שכוונתי היתה שזו הלוואה ולא מתנה. כעת לאחר תקופה מסוימת, פניתי אליה שתחזיר לי את הכסף, והיא ענתה לי שהכסף ניתן לה במתנה ואינה צריכה להחזיר אותו.הענין מצער אותי מאד. מה הדין במצב כזה? לחץ לתשובהלשאלות נוספות בכל השאלות (ישיבת בית אל)

מאת הרה"ג יעקב אריאלשאלה:הרבה סומכים על הרב משה פיינשטיין (יו"ד ח"ב קע) להתחיל אבלות מיד משעת נסיעת המטוס ולא להמתין עד הקבורה, על בסיס הטענה שעיקר סברת הרמב"ן במקום רחוק היא שאין שוב דעתם עליו והוי כנתייאשו, ושידיעת זמן הקבורה אינה אלא סימן למקום רחוק. האם לדעת הרב בזמננו, במקרה שמתכננים לצפות בהלוויה דרך זום וכדו הדין ישתנה מאחר שהם כשותפים בהלוויה ושוב דעתם עליו? גם אם האבלים צריכים להמתין מלנהוג אבלות עד שעת הקבורה האם התכנון לצפות בזום מספיק גם לחייב באנינות עד שעת הקבורה? וכן האם יש להבדיל בין מי שרק צופה בזום לבין מי שאף מתכנן להעביר הספד דרך הזום או לעזור בצרכי הקבורה מרחוק דרך הטלפון וכדו? תודה רבה! לחץ לתשובהלשאלות נוספות בלוויה, קבורה ובית הקברות (ישיבת בית אל)

מאת הרב דניאל קירששאלה:אחות שעושה סטאז בבית חולים צריכה לצום בי"ז בתמוז?לחץ לתשובהלשאלות נוספות בתעניות (ישיבת בית אל)

מאת הרב פרופ' נריה גוטלשאלה:יש לי כמה שאלות בעניין פסיקת הלכה ועשה לך רב. 1. יש רב אחד שאני מאוד מתחבר לדרך החשיבה שלו ופסקיו. מדובר בת"ח שלמד ולימד בישיבות שנים ארוכות. הבעיה היא שיש לגביו טיפה מחלוקת, ביקרו אותו לפעמים על כל מיני דברים שהוא אמר... ממה שראיתי באינטרנט זה לא שכולם הלכו נגדו, היו כמה בודדים שעשו את זה... האם אפשר לבחור ברב כזה? 2.רבו המחלוקות בישראל. ויש לא מעט נושאים שאני רואה דעות שונות בהלכה ולפעמים מתיישבת על ליבי תשובה של X ולפעמים תשובה של Y. מדובר בפסקים שיש להם בסיס הלכתי ולא ממישהו שאינו מומחה, לא מדובר בהכרח על יותר קל, אלא הסברות שבבסיס הפסק, לפעמים להחמיר ולפעמים להקל. 3.מה עדיף? הדרך בשאלה 1 או שאלה 2? או ששניהם לא טובות ועדיף לבחור דרך שלישית? לחץ לתשובהלשאלות נוספות בגדולי ישראל ורבנים (ישיבת בית אל)

מאת הרב דניאל קירששאלה:בבית הבנות אוהבות לקחת את הכיפה וללבוש האם יש בזה בעיה ומאיזה גיל ואשמח שהתשובה תהיה עם מקורות תודהלחץ לתשובהלשאלות נוספות באיסור לא ילבש (ישיבת בית אל)

מאת הרב דניאל קירששאלה:תודה רבה על התשובה! אשמח אם אפשר להרחבה בנושא לשון הנדר. האם כל דיבור נכלל בעיקר הלשון (מדיני ידות או כינויים), ולכן לא יפטר בהתרת נדרים הכללית, או שדוקא לשונות מיוחדות לנדרים ושבועות לא יפטרו, אבל דיבור בעלמא (שנאסר מידות או כינויים, אלא אם כן יש לחלק בניהם) כן יפטר? תודה רבה!לחץ לתשובהלשאלות נוספות בהתרת נדרים (ישיבת בית אל)

מאת הרב נועם דביר מייזלסשאלה:שלום כבוד הרב, כבר שנים שיש נושא ששמעתי עליו ועל כל מיני הצורות שבה הוא עובד, ורציתי לבדוק מה היהדות אומרת והאם זה מותר. כוח המשיכה, זה הרעיון שמחשבות, אמונות וכוונות שלך משפיעות על המציאות שאתה יוצר לעצמך, במיוחד כשאתה גם פועל בהתאם למה שאת רוצה. כשאתה מכוון את הראש והאנרגיה שלך למשהו מסוים, עד שאתה מתחיל למשוך אותו או לבנות אותו במציאות. אני כמובן מבינה שיש בורא לעולם ומאמינה בתורה הקדושה ויודעת שבסוף הכל ממנו. יש כמה דרכים שאנשים מגשימים את הרעיון הזה, לדוגמא, לכתוב על דף איך אני מדמיינת את החיים שלי בפרטי פרטים ולחשוב על זה כל יום כאילו זה חלק מהמציאות כמעט. האם זה בסדר להשתמש בזה ואם כן אז באיזה צורה זה תקין כדי חס וחלילה לא לעשות משהו שאסור. אני יודעת שלדברים שאנחנו אומרים יש כוח וגם רבי נחמן דיבר על כוח הרצון, אז מה בעצם הצורה הנכונה ואולי רצוייה להשתמש בזה? תודה רבה.לחץ לתשובהלשאלות נוספות בשאלות כלליות (ישיבת בית אל)