îàú הרב משה מאיר אבינרùàìä:שלום ובוקר טוב, אחיין נתן לדוד שלו לשמור על סלולארי, כשהוא הלך הלך לשחק. האחיין ילד מתחת לגיל 13. הסלולארי נפל ונשבר המסך. הדוד שומר חינם... האם חלה על הדוד חובת התיקון, כי הילד קטין והוה באחריותו, כולל "רכושו"? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשומר ושואל (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:אני וחבר שלי דנו בשאלה התיאורטית הבאה: בהנחה ויש ראש ממשלה ואתה יודע בוודאות של כל מאת האחוזים שאם אתה לא עושה כלום והוא נשאר בשילטון הוא ימסור את כל יהודה ושומרון לערבים, ואם אתה רוצח אותו אז נתיישב בכל ארץ ישראל השלימה, אתה עומד עם אקדח ויכול לרצוח אותו האידיאל זה לעשות את זה או לא?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áבירורי אמונה, הלכה ועוד (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:שלום לרב הנכבד . הנני כהן שומרת מסורת שבת וחגי ישראל . אבי היה כהן וגם סבי לאחר המון שנים הכרתי את אשת חלומותיי . היא בת 28 והיא מאומצת . היא הגיעה לישראל מאוקראינה בגיל 1.10 שנים ועברה גיור בבית גיור ממלכתי שפירא . אין שום פרטים על הוריה הביולוגיים לא בתיק אימוץ ולא במשרד הפנים . אין דרך להשיג את המסמכים ועברו 27 שנים . אין חזקת נוכריה והגיור שנעשה היה כחלק מנוהל אימוץ בזמנו עקב היעדר פרטים . אני רוצה לחיות בקדושה וטהרה עם אשתי לעתיד . האם יש הקלה בנושא או היתר מכיון שהגיור נעשה כנוהל אימוץ ואם אפשר לשנות מעמד אישי בבית הדין הרבני ?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áגיור וגרים (ישיבת בית אל)

משלוחי מנות ללא גלוטן עלולים להיות לעיתים אתגר לא קטן כשרוב המאכלים ששמים בדרך כלל במשלוחי מנות מכילים קמח. אם חיפשתם רעיון למשלוח מנות שיתאים גם לצליאקים- מצאנו לכם שלושה רעיונות למשלוחים מפנקים (כיפה)

îàú הרב ש. יוסף וייצןùàìä:לכבוד הרב אני מתווכח בהתכתבות עם אותו אחד והוא שלח לי מאמר שמסכם את שיטתו (הקישור הוא: https://docs.google.com/document/d/1XmL_jdcDZV4ynNcWufu154GGb3sZuua7/edit?usp=sharing&ouid=117708373693962582779&rtpof=true&sd=true ): "הנטייה הטבעית לשלמות אינסופית שיטת "דעת אלוהים" מבקשת להתבונן על נושא האמונה באלוהים בכלים של דעת והבנה עמוקה. רעיון הליבה של השיטה הינו פשוט במהותו, אך הוא דורש הבנה מעמיקה ומדויקת כדי להימנע משגיאות תפיסתיות ומעיוותים רוחניים. מהי "אמונה באלוהים"? הרב קוק פותח בקביעה כי בתודעתו של כל אדם קיימת נטייה פנימית עזה ושורשית אל עבר דבר מה גדול, אך עמום ומעורפל. הרב קוק מכנה זאת "גדולת שלמות אינסוף". כלומר, האדם נכסף לאיזושהי שלמות אינסופית מוחלטת, שגב אינסופי החומק מכל הגדרה או תפיסה שכלית בהירה. זהו מושג מעורפל ורגשי מאוד, אך בד בבד הוא נטוע בעוצמה במעמקי הנפש. השאיפה להגיע לאותה "גדולת שלמות אינסוף" היא אוניברסלית; כל התרבויות בעולם פיתחו מושג כלשהו של "אלוהים", וכל ילד מבין מושג זה באופן אינטואיטיבי, כיוון שהוא טבוע בנפש האנושית הכללית. עם זאת, נטייה טבעית זו דורשת בירור ועידון רב. התפתחות התפיסה האלוהית – מריבוי לאחדות מופשטת שלב ראשון: מעבודה זרה להגשמה דווקא בשל עוצמתו של מושג האלוהות, הוא עבר עיוותים רבים לאורך ההיסטוריה האנושית. בתקופה הקדומה, בני האדם חשו שישנם כוחות נוספים הבאים במגע עם הכוח העליון או יונקים ממנו עוצמה. הם דמיינו כוחות אלו כבעלי קיום עצמאי, רצונות ונטיות משל עצמם, בנפרד מאותה "גדולת שלמות אינסוף". הדמיון האנושי יצר היררכיה שמימית המקבילה לממלכה ארצית – מלך ושרים בעלי רצון עצמאי, המסוגלים לפעול לעיתים אף בניגוד לרצון הריבון העליון. האדם הקדמון האמין שאפשר לעבוד את השרים הללו, לשכנע אותם ואף לקבל מהם שפע גם כשה"מלך" אינו מעוניין בכך. זוהי תפיסה "פוליטית" ותככנית, הרואה בכוחות השונים כפופים כביכול לשלטון האלוהים, אך בפועל בעלי יכולת פעולה עצמאית ואינטרסים אישיים, ממש כמו בפוליטיקה האנושית. שלב שני: המונותאיזם הפרסונלי בשלב השני מתבססת ההבנה שישנו רק כוח אחד יחיד. אולם, המחשבה עדיין נותרת ילדותית במקצת, תפיסה שטרם השתחררה לחלוטין מהגשמה (אנתרופומורפיזם). בשלב זה, האדם תופס את האל כמי שאפשר "לדבר איתו" והוא "מדבר איתי"; הוא נותן ציוויים, ואני יכול להשפיע עליו. האדם מדמה כי הוא מבין את שאיפותיו של האל: האל מגלה את רצונו, והאדם מתפלל ומבקש ממנו דברים, מתוך מחשבה שהאל עשוי לשנות את רצונו בעקבות הבקשה. נוצר מגע פרסונלי (אישי) עם הכוח העליון. אמנם מדרגה זו גבוהה מקודמתה, שכן אין בה פיזור כוחות ושליטה של "שרים" אחרים, אך היא עדיין מגשימה. היא מעמידה את הכוח האינסופי באותו סדר גודל ובאותה פרספקטיבה של הקיום האנושי. תפיסה זו מורידה את האלוהות לממדים אנושיים, ומייצרת מערכת יחסים המבוססת על האנשה וצמצום. דעת אלוהים – זיכוך האמונה על פי הרב קוק התורה אמנם השתמשה בדימויים אנושיים אלו ("עיני ה", "יד ה", "ויחר אפו"), כיוון שזו הייתה המדרגה של עם ישראל באותם דורות, וזו הייתה הדרך היחידה לחבר אותם לקשר עם אותה "גדולת שלמות אינסוף" שמעבר לכל הגדרה. התורה נקטה בלשון זו כהכרח חינוכי – "דיברה תורה כלשון בני אדם" – כדי ליצור גשר ראשוני אל הנשגב. אולם, יש מקום להסתכלות שכלית ובוגרת יותר, וכאן נכנסת שיטתו של הרב קוק בנושא "דעת אלוהים". מטרתה להכניס את הדעת לתוך האמונה – לזקק ולדייק אותה. הרגש אמנם נשאר ביחס הפרסונלי, בתחושת הקיום של המקור האינסופי, אך השכל נדרש להבין את המקור העמוק יותר ואת משמעותו לחיינו. הרב קוק מציע הסבר מעמיק: האור האלוהי אינו "אישיות" במובן האנושי המצומצם. אין זה מישהו שמנהלים איתו דו-שיח של בן ואבא או עבד ומלך במובן הפשטני. האור האלוהי הוא מציאות רחבה הרבה יותר, מקיפה ועל-אישית (טרנסצנדנטית); זוהי השפעה אדירה על העולם שהבינה האנושית אינה יכולה להכיל במלואה. לכן, עלינו לנקות את הבנת האלוהות מסממנים פרסונליים מצמצמים. כפי שכותב הרמב"ם ש"אין לו גוף ואין לו דמות הגוף" – כך גם אין לו "דמות נפש" אנושית. אנו נמנעים מלנסות לתפוס אותו כבעל רצון גחמני, אכזבות או שאיפות אנושיות. תפיסה כזו רק מצמצמת את האינסוף, ובסופו של דבר מובילה לפחד, לשיתוק ולצמצום אישיותו של האדם עצמו. השתיקה כביטוי לענווה שכלית יש להדגיש: כאשר אנו טוענים כי ה"אלוהים" – אותה גדולת שלמות אינסוף – אינו פרסונלי, אין בכוונתנו להגדיר אותו כ"לא-פרסונלי" באופן פוזיטיבי, אלא להימנע מכל הגדרה שהיא. הרעיון המרכזי הוא השתיקה ביחס לאור העצמי, אותו מקור עמום ונשגב. איננו טוענים מה הוא כן, וגם לא מה הוא לא, אלא פשוט נמנעים מלדבר עליו, כיוון שהוא חורג לחלוטין מיכולת ההשגה שלנו. גישה זו משקפת את עקרון "שלילת התארים" (תאולוגיה אפופטית) – ההכרה בחוסר היכולת האנושית להעניק הגדרה כלשהי, חיובית או שלילית, לעצמות האלוהית. הדבר משול לניסיון לתאר מציאות הנמצאת מעבר למרחב ולזמן בכלים אנושיים. התודעה שלנו כבולה מעצם טבעה לקטגוריות של זמן ומרחב; היא אינה מסוגלת אפילו לדמיין קיום שאינו כפוף להן. כל ניסיון "לדבר על זה" הוא חסר תוחלת, שכן הוא מכניס את האינסוף לתוך מסגרות מגבילות ומצמצמות. מתוך ענווה והכרה בגבולות הקליטה שלנו, אנו בוחרים בשתיקה. כל אמירה, ולו העדינה ביותר, כבר כולאת את הנשגב בתוך הקטגוריות השכליות והחושיות המצומצמות שלנו, ולכן עדיפה ההימנעות. השפעת האור על הכלי – משל הצמח אף על פי שאנו נמנעים מלהגדיר את המקור, חוויית "גדולת שלמות אינסוף" נותרת נוכחת בעוצמה בנפשנו, ואנו מבקשים להבין את משמעותה עבורנו. כאן מציג הרב קוק את החידוש הגדול של "דעת אלוהים": למפגש עם האלוהות יש משמעות קיומית עמוקה, גם מבלי שנדבר על האלוהות עצמה. ניתן להבין זאת באמצעות משל: דמיינו צמח הנמצא בחדר חשוך, קמל ונוטה ליבול. לפתע נפתח חלון, ואור השמש שוטף את החדר. הצמח מזדקף, מתנער, ופונה באופן טבעי אל עבר מקור האור. כוחות החיים שבו מתעוררים בעקבות המפגש. הצמח איננו האור, ואין לו כל יכולת "להבין" את מהות האור או את המושגים הקשורים בו. הוא נעדר כלים לתפוס את השמש, אך האור מהווה עבורו מקור חיים המשפעל את כוחותיו הגנוזים. המפגש עם האור מחולל בצמח תנועת חיים אדירה, המניעה אותו לצמיחה והתפתחות. בתוך הצמח טבועים מראש פוטנציאל ועוצמות חיים, אך רק המפגש עם האור מאפשר להם לפרוץ ולצאת מן הכוח אל הפועל. הצמח אינו נדרש להגדיר מהו האור, אלא להבין מה האור מחולל בתוכו. המוקד עובר מהעיסוק במקור (האור) לעיסוק בתוצאה (הצמיחה הפנימית). הצמח יכול כביכול לומר: "אינני יודע מהו האור, אינני יכול לנתח אותו או להבין מה הוא רוצה ממני. איני יכול לומר עליו דבר בשפה שלי כצמח. אולם, אני יכול לתאר מה מתרחש בקרבי כשהאור זורח עליי: אילו כוחות מתעוררים בי, איזו חיוניות מתפשטת בי". הבנה זו היא בעלת משמעות עמוקה עבור הצמח – לא כתיאוריה על השמש, אלא כהבנה עצמית של טבעו ושל האופן שבו האור הוא קריטי לקיומו ולשגשוגו. התבנית הפנימית – משל השדה המגנטי נבחן משל נוסף: אם נפזר אבקת ברזל על דף ונניח מגנט תחתיו, הגרגירים יסתדרו לפתע בתבניות גיאומטריות סימטריות ומופלאות. אבקת הברזל אינה חלק מהמגנט, והמגנט חיצוני לה, אך נוכחותו גורמת לכל החלקיקים להתארגן, להתאחד ולהסתדר בהרמוניה. אם נתמקד בחלקיק אחד ("זום-אין"), נראה שאין לו שום הבנה במושג "מגנט". כחתיכת ברזל, אין לו כלים לקלוט את מהותו. אולם, הוא "מבין" – או ליתר דיוק, חווה – שנוכחות המגנט גורמת לו ולסביבתו להסתדר בסדר מופתי, יוצרת אחדות ואיזון בין כל החלקים. כמו הצמח, גם אבקת הברזל אינה יכולה לדבר על המגנט עצמו, אך היא יכולה לתאר את הסדר וההרמוניה הנוצרים מכוחו. היא יכולה להעיד על השינוי שחל בה ועל ההתארגנות המחודשת שנוצרה בעקבות נוכחותו. אם נשליך משלים אלו לנמשל שלנו: הרב קוק טוען כי הנוכחות של אותו אור אלוהי – אותה "גדולת שלמות אינסוף" המפעמת בעומק הנפש ובאינטואיציה האנושית – מחוללת תנועת חיים אדירה. בעם ישראל בפרט, ובאנושות בכלל, הארה זו פועלת ככוח מניע. האנושות כולה משולה לצמח, שנוכחות האור האלוהי מעוררת אותו לצמיחה מתמדת. האידיאלים האלוהיים ככוחות המניעים את ההיסטוריה כדי לרדת לעומקם של דברים, כיצד הנוכחות האלוהית משפיעה על המציאות, יש להבין כיצד תופס הרב קוק את התודעה האנושית, או בשפת הרב קוק את ה"אידיאלים האלוהיים". במבט ראשון, המרחב התרבותי והחברתי נדמה כזירת התגוששות כאוטית. האדם פוגש ערב רב של שיטות פילוסופיות, "איזמים" סותרים, דתות ומערכות מוסר הנראות מנותקות זו מזו, ולעיתים אף עוינות זו את זו. העולם נראה כמקום אקראי, "מבולגן" ומפוצל. אולם, בשיטת "האידיאלים האלוהיים", הרב קוק מציע מבט עומק החושף תמונה שונה לחלוטין. כל אותם זרמים – הפילוסופיים, המיסטיים, המוסריים והחברתיים – אינם אלא ענפים של ציר אחד מרכזי. זוהי מגמה אחת אדירה, שטף חי של תפיסות וערכים, המכיל בתוכו עושר אינסופי של גוונים, ניואנסים וסתירות, המהווים כולם חלק משלמות אחת. כשאנו מדברים על "אידיאלים אלוהיים", אין הכוונה לרעיונות מופשטים השוכנים במוחו של הוגה כזה או אחר. אידיאולוגיות כגון קפיטליזם, סוציאליזם, אינדיבידואליזם או לאומיות אינן חומר תיאורטי בלבד; הן כוחות אדירים הפועלים במציאות. אלו תנועות רוחניות אקטיביות, המניעות גלגלי כלכלה, מעצבות מבנים חברתיים, מבססות נורמות מוסר, ודוחפות אומות שלמות – ולמעשה את המציאות כולה (כולל הדומם, הצומח והחי) – אל עבר תכלית מסוימת. זהו כוח חי ופועל, ולא אות מתה בספר. המהלך הפנימי המנהל את ההיסטוריה הוא מהלך של איזון דינמי. דווקא המתח והמאבק בין השיטות השונות הם שיוצרים את ההתפתחות. שיטה אחת מאזנת את רעותה, בונה אותה ומפרה אותה. מה שנראה כלפי חוץ כ"מלחמה" בין דעות, הוא בעומק העניין תהליך יצירתי שבו הניגודים משלימים זה את את זה ליצירת מערך שלם, מורכב וגדול יותר. אמנם בהופעתם החיצונית הזרמים עשויים להתגלות בצורה של "דין", רוע או שבירה, אך בשורשם כולם נועדו לאזן את המציאות ולהובילה להרמוניה. נמצא שהתודעה האנושית איננה אוסף אקראי של רצונות פרטיים של מיליארדי אנשים, אלא ישות אורגנית אחת, מעין "יצור חי" קולקטיבי ורב-עוצמה, בעל חיות וכיוון משל עצמו, המתקיים ומתפתח הרבה מעבר לקיומו הארעי של האדם הבודד. האדם הפרטי הוא רק "תא" בתוך הגוף הגדול הזה, או טיפה בתוך הנהר האדיר הזה שזורם קדימה ללא הרף. התשובה ככוח המאחד של כלל האידיאלים כעת נוכל לשוב ולהבין את משמעות האמונה באלוהים לעומקה. בעם ישראל, הנוכחות של ההארה האלוהית – אותה הוויה נעלמת, סגולית ובלתי מושגת – מעוררת לחיים כוחות פנימיים, אידיאלים וסדרי תודעה מתוקנים. בהשפעת הארה זו, מתעוררת באומה נטייה כבירה לאחדות, להרמוניה, לצדק וליושר. במרכז מבנה התודעה העולמי עומד האידיאל הפנימי ביותר - אידיאל התשובה. התשובה איננה רק חרטה על חטא, אלא תנועת נפש עמוקה השואפת לשוב אל המקור, אל אותה שלמות אלוהית, אל אותה "גדולת שלמות אינסוף" נשגבת מבינתנו. הכמיהה לשוב אל המקור היא המנוע הפנימי של כל תנועות התיקון בעולם. אף שאיננו יודעים להגדיר את אותה שלמות, אנו חשים בקרבנו את השאיפה העזה אליה. שאיפה זו מניעה אותנו לסדר את המציאות שסביבנו: את החברה, את החיים, את הקיום הלאומי שלנו – ובעקבותיו את הקיום האנושי והכלל-עולמי. המטרה היא לכונן מציאות מאורגנת יותר, אחדותית והרמונית, המושתתת על צדק, חסד, נתינה ויושר. נמצא אם כן, שכאשר עם ישראל נפגש עם ההארה האלוהית, מתעורר בו אידיאל התשובה – הכוח המרכזי בקיום האנושי. הרצון לשוב אל המקור מעורר את כל כוחות המוסר והאחדות הגנוזים באומה, ומוביל אותה לקיום שלם ועוצמתי בארץ ישראל – במישור הפוליטי, החברתי והרוחני. בכל הרבדים, האומה חותרת לארגון שלם של חייה, ומתוך כך האנושות כולה תלמד ממנה והעולם כולו ייגאל. סיכום: תפקיד הדעת בהחייאת האמונה הנוכחות של ההארה האלוהית בנפש האנושית היא יסוד קיומי עמוק. אף על פי שהיא מעורפלת ובלתי מובנת, היא מחוללת תהליכים רבי-עוצמה בזרמי התודעה, אשר סופם להביא את המציאות כולה אל שלמותה. לפיכך, השפעתה של נוכחות זו היא קריטית, יסודית ובלתי ניתנת להחלפה. מגמתה של "דעת אלוהים" על פי הרב קוק היא לחדד את ההבנה שלנו ביחס לתיאורים המופיעים בתורה. את האמירות המגשימות, כגון "אלוהים מדבר עם הנביאים" או "אלוהים רוצה", יש להבין באופן שכלי ומזוקק יותר. אין הכוונה שאותה "גדולת שלמות אינסוף" מקיימת איתנו שיח ישיר במונחים אנושיים, שכן, כפי שביארנו, היא נמצאת מעבר לכל קטגוריה אנושית. תחת זאת, יש להבין את "דבר השם" כהתעוררות פנימית. אלו הם אותם תהליכים של התעצמות כוחות החיים והתודעה הטבועים בעם ישראל מלכתחילה; זוהי האישיות הישראלית ההולכת ומתעוררת, מגבשת את עצמה ומגיעה לאחדות ולהרמוניה. "דבר השם" אינו ציווי חיצוני זר, אלא הקול הפנימי של האידיאלים האלוהיים המתעוררים באומה מתוך המפגש עם הנשגב. אם נחזור למשל הצמח: הכוחות הכימיים והביולוגיים כבר קיימים בתוכו, אך ללא אור השמש הם נותרים רדומים, מפוזרים וחלשים. אור השמש הוא זה שמאיר עליהם, מעורר אותם ומדרבן אותם לצמוח. כך הוא "דבר השם" – ההתארגנות הפנימית של עם ישראל ושל האנושות לקראת האור האלוהי. הרגש הפנימי כלפי "גדולת שלמות אינסוף" הוא הזרז (הקטליזטור) המרכזי המניע את הכל. פעולה זו אינה חיצונית לאדם ולטבע, אלא אימננטית – היא מעוררת את הכוחות הטבועים בהם לצאת אל הפועל ולגדול לאין סוף. עם ישראל מפתח סדרי חיים מאוזנים המממשים את האידיאלים הפנימיים שלו, ובכך מביא את עצמו ואת העולם כולו לשלמות. הדיבור האלוהי כדיבור עצמי עמוק כלל האידיאלים מסודרים סביב האידיאל המרכזי של התשובה: השאיפה לקרבת אלוהים. התשוקה אל אותה שלמות אינסופית, עמומה ומעורפלת, היא הכוח המניע את הכול. מכאן נגזר כי הקשר שלנו עם האלוהים הוא עקיף ושכלי יותר: הדיבור שלנו על אלוהים הוא למעשה דיבור על עצמנו. השאלה המרכזית היא כיצד הנוכחות של ההארה האלוהית הנעלמת משפיעה עלינו; כיצד היא מניעה אותנו לייצר סדרי חיים ותהליכים מאורגנים, עקביים ומדויקים של הרמוניה, אחדות, צדק, יושר ונתינה. כל אלו מתפתחים כתוצאה מהשאיפה לקרבת אלוהים וכתוצאה מהאור האלוהי הזורח עליהם. זוהי הארה עמומה ולא-פרסונלית, אך היא מחוללת תהליכים אדירים ורחבי היקף בעם ישראל ובאנושות כולה. המצוות כביטוי מעשי לאידיאלים לאור שיטת "דעת אלוהים", עלינו להבין מחדש את התיאורים בתורה. כאשר אנו קוראים "ויאמר ה אל משה" – ציוויים על ציצית, תפילין או שבת – עלינו להבין זאת בצורה עמוקה יותר ולא כפשוטו. אין מדובר בקול חיצוני, אלא בביטוי מעשי, בהמחשבה ובהחדרה של האידיאלים האלוהיים המתעוררים בתוך עם ישראל. משה רבנו, המבטא את פסגת הנשמה הישראלית, קולט את התעוררות האידיאלים הללו הנובעת מהמפגש עם השלמות האלוהית. המצוות הן למעשה התגבשות מעשית של רצונות עליונים אלו. כאשר האידיאלים הגדולים מתעוררים – השאיפה לצדק, ליושר ולאחדות, שסביבם עומד ציר ה"תשובה" (הרצון לשוב אל השלמות) – הם מתנסחים בתורה כ"דיבור אלוהי". כאשר עם ישראל "שומע" את הדיבור האלוהי, הוא למעשה קשוב לאותם כוחות חיים פנימיים הקוראים לו להתעצם, להתאחד ולכונן סדרי חיים שיממשו אידיאלים אלו בקיום הלאומי, הפוליטי והאישי. זהו "דבר ה": קול הבוקע מתוך האדם, מתוך זרמי התודעה האנושית, מתוך הערכים הישראליים המתעוררים בעולם. ועם זאת, אידיאלים אלו אינם אנושיים בלבד; הם חייבים את ההארה האלוהית כמקור יניקה. הם מתעוררים אך ורק מתוך הקשר הרגשי הפנימי והבלתי-מוגדר עם "גדולת שלמות אינסוף". האידיאלים האלוהיים וזרמי התודעה הישראלית הם הכוחות הפועלים בתוך האדם, והם אלו שמגדירים לו מה נדרש ממנו וכיצד עליו לנהוג כדי להביאם לידי ביטוי. כך, עם ישראל, האנושות והעולם כולו חיים לאור ההארה האלוהית העמומה, וצומחים לקראתה ללא הרף. ממש כמו הצמח הגדל אל מול השמש ומתמלא חיות, כך העולם מתמלא בעוצמות ובשלמות המנוהלות על ידי האידיאלים האלוהיים. כאמור, התודעה האנושית היא מכלול אורגני אחד. לפיכך, כל התעצמות של כוחות יושר, צדק, מוסר ונתינה ב"אזור" מסוים של התודעה, משפיעה בהכרח על התודעה האנושית כולה. ייעודו של עם ישראל הוא לתקן תודעה זו, באמצעות אורחות חיים והתנהלות מוסרית עליונה. האמונה באלוהים היא המניע הראשי לאותה עבודה תודעתית רחבת-היקף שעם ישראל מחויב אליה, במטרה לקדם את האידיאלים האלוהיים לתכליתם. כל מעשה, כל דיבור וכל מחשבה ישראלית מוסיפים עוד נדבך למבנה העצום של האידיאלים האלוהיים, העושים דרכם במציאות כדי לתקנה ולשכללה. היהודי היחיד תורם במעשיו הקטנים למבנה תודעתי מקיף, שהמקובלים כינו בשמות "ספירות", "עולמות" ו"פרצופים"; הוא תורם להארה האלוהית הצומחת מלמטה, מתוך מעמקי התודעה האנושית, אל עבר שחרורה המלא. הרווח הרוחני של הגישה השכלית זוהי מטרתה של שיטת "דעת אלוהים": לבסס יחס אל האלוהות שהוא שכלי, בהיר, מעודן ובוגר יותר. אמנם, במבט ראשון נדמה שאנו "מפסידים" את הקשר הפרסונלי, האינטימי והפשוט לאותה שלמות אלוהית. אולם, אנו מרוויחים הבנה רחבה ועמוקה הרבה יותר: ההבנה שהאור האלוהי הוא שמנהל את כל מרחב החיים שלנו ואת כל המערכת התודעתית שלנו. דווקא הגישה השכלית, הנראית לכאורה מרוחקת, מכניסה את ההשגחה, הרצון והנוכחות האלוהית לכל רגע, לכל מחשבה ולכל רגש. האל אינו נמצא רק ב"התגלויות" נדירות, אלא הוא התשתית הפנימית העומדת מאחורי כל האידיאלים המניעים את חיינו בכל רגע. משל בן המלך – אצילות מחייבת כדי להבין זאת לעומק, נשתמש במשל נוסף: נסיך שניחן בתכונות מלכותיות, אותן ירש מאביו, המלך הנערץ. הנסיך אינו מבין את אביו לעומקו; הוא אינו יודע את מהותו של המלך, ומבין כי המלך נמצא מעבר לקטגוריות החשיבה הרגילות שלו. עם זאת, דבר אחד ברור לו: הוא מכיר בעובדת היותו בן למלך. הוא מבין כי יש לו ייעוד עוצמתי – להיות בעצמו מלך, להתקרב אל המלכות. לשם כך, הוא מבין שעליו להיות אדם מוסרי ומתוקן. עליו לנהל חיים של יושר, הרמוניה, אחדות וסדר. עליו לחיות חיים מתוקנים כדי להתקרב ולהוציא אל הפועל את העוצמה המלכותית הגנוזה בתוכו. באופן פרדוקסלי, דווקא הריחוק מן המגע הישיר והיומיומי עם המלך, וההבנה של הפער האינסופי ביניהם, הם שמאפשרים לבן להבין אילו רגשות עליו לפתח ואיזו תודעה מלכותית עליו לכונן בנפשו. זאת, ללא צורך במגע פיזי או בשיח פרסונלי מצמצם. לעומת זאת, נדמיין מצב תיאורטי הפוך, שבו הבן מדמיין שאביו המלך הוא דחליל בגינה. הוא משתחווה לדחליל כל היום, מדבר אליו ומנסה לרצות אותו. במצב כזה, הבן אינו מפתח את כוחותיו שלו. הוא מזניח את היושר, ההרמוניה והעוצמה המלכותית שבתוכו, כיוון שהוא משליך את יהבו על דמות גרוטסקית ומצומצמת. הקטנת המלך לממדים מוגבלים ("דחליל") אולי יוצרת קרבה מדומה ונוחה, אך היא מונעת את צמיחת הבן לגודלו האמיתי. סיכום: מאמונה מנחמת לאמונה מצמיחה הנמשל ברור: הקשר לאלוהות הוא, למעשה, הקשר עם הכוחות האלוהיים הטמונים בתוכנו. אנו חווים תחושה פנימית עמומה של עוצמה אלוהית עמוקה, אך דווקא משום כך איננו מנסים לפתח איתה קשר פרסונלי-אנושי. קשר כזה רק יקטין את האינסוף, יצמצם את תפיסתנו, וימנע מאיתנו לפתח את הכוחות האלוהיים הפנימיים שבנו – שהם-הם התכלית של חוויית האמונה. החוויה של קרבת אלוהים נועדה לגרום לאדם לפרוח ולצמוח, להביא לידי ביטוי את מכלול כוחות התודעה האנושית. זהו ייעודו של הרגש העמום והעמוק כלפי "גדולת שלמות אינסוף". עלינו להשתמש ברגש זה בתבונה: לא לשקוע בדמיונות, לא להיכנע לתחושת שעבוד, ולא להסתפק ברגשנות של "אב מנחם" שתפקידו רק לתמוך ולהעניק משענת ברגעי משבר. תחת זאת, עלינו לגשת אל האמונה ממקום בוגר ושכלי, המבין כי יש כאן ייעוד; יש כאן קריאת כיוון עוצמתית המעוררת את הכוחות שבנו להיות גדולים יותר, מאוחדים יותר, שלמים ורגועים יותר. אנו צומחים מתוך הדבר הזה דווקא מבלי להגדיר אותו, ומבלי לדחוק אותו לפינה מגושמת וילדותית המספקת נחמה רגעית אך אינה בונה באמת את התודעה. כך הופכת האמונה מכלי לסיפוק רגשי, למנוע אדיר של תיקון עולם ובניין האישיות. ." אשמח אם הרב יוכל לומר מה דעתו (סליחה על הטירחא) תודה רבה לרבìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב דוד חי הכהןùàìä:אם אני מתחיל מנחה לפני שקיעה והתפילה שלי ממשיכה לאחר צאהכ - האם יצאתי ידי חובה? האם עלי לקצר בתפילה על מנת לסיים לפני צאהכ? האם אסור לי להתפלל לפי זה במניין לפני השקיעה כשייתכן שתפילתי תמשך לאחר השקיעה? מצד אחד שמעתי שיש קטע של התחיל בהיתר אז גם ההמשך מותר, מצד שני שמעתי שיש בעיה במנחה של שבת עקב קבלת שבת ושצריך שם לקצר ועדיף להתפלל במנחה מוקדמת כבר אם אפשר. ועוד האם זה רק במנחה או גם בערבית של מוצש וגם שחרית ומנחה של חול? ורח? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמנחה וערבית (ישיבת בית אל)

îàú הרב דוד חי הכהןùàìä:מה קורה כבוד הרב יש לי שאלה מה קורה לאדם שלא עושה פריה ורביה בעולם הזה? אני שמעתי מרב בשכונה שלי שאדם שאין לו ילדים ולא מביא חוזר בגלגול לעולם הזה ורציתי אם תוכל לחדד לעומק את דבריו אם זה נכון ומה קורה לאדם שלא מביא ילדים ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמצוות פריה ורביה (ישיבת בית אל)

îàú הרב דוד חי הכהןùàìä:1. מצוות כיבוד הורים זה כל דבר שעושה נחת רוח להורים? לסדר את הבית? ואני מחוייבת בזה או שעושה מצווה?האם צריכה לנהוג עפ"י דבריהם גם אם זה לא ציווי אלא זה מה שהם חושבים שטוב 2. האם זה טוב ללכת לבית כנסת כל ימות השבוע או שכל כבודה בת מלך פנימה ועדיף לא לעבור ליד כי יש הרבה גברים בסביבה והאם יש בעיה להיות לבד בעזרת נשים? כי ראיתי רב שכתב שלא כדאי ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשמיעה בקול ההורים (ישיבת בית אל)

îàú מכון התורה והארץùàìä:שלום הרב, אני מבין מהתשובות האחרות, שאם אני יודע בוודאות שהקריאטין הינו סינתטי לגמרי ללא חומרים מן החי, אזי רשאים לאכול אותו גם ללא הכשר. זה נכון? אם כן, האם מספיק שתהיה תווית "vegan"?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמוצרים שונים (ישיבת בית אל)

îàú הרב גדעון ויצמןùàìä:שלום כבוד הרב, יש לי שאלה הלכתית לגבי הסעת אישה ברכב פרטי. אם יש אישה שצריכה הסעה לביתה, ואני מסיע אותה והיא יושבת לידי במושב הקדמי — האם הדבר מותר מצד דיני ייחוד וצניעות? בנוסף, לעיתים עצם המצב גורם לי להתרגשות טבעית וללחץ, אף בלי כוונה אסורה או מחשבות לא צנועות. האם יש לחשוש מצד זה, או שכל עוד אין מחשבות ומעשים אסורים — הדבר מותר? אשמח להדרכה ברורה כיצד לנהוג למעשה. תודה רבה.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áיחוד (ישיבת בית אל)

îàú הרב יצחק בן יוסףùàìä:האם מותר לאכול תותים ? שמעתי כמה שאמרו לי שצריך להימנע ולא אוכלים כלל. אני לא יודע מה לעשות אם כן או לא . ומאוד מבולבל. האם יש בעיה להביא לילדים קטנים פחות מגיל חינוך תותים כשאנו מתארחים אצל בני משפחה אם אני עצמי נמנע מאכילה שלהם (עד שאקבל את פסק ההלכה/ההדרכה של הרב לגבי אכילתם) ? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áפירות וירקות (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:היות וההלכה היא שהאומר "ברוך ברוך" משתקין אותו כמו האומר "שמע שמע" או "מודים מודים"-- אז אני מפחד במוצאי שבת לפני שאני אומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" בלי שם ומלכות-- להתיר מלאכה ולא אכילה, שלא אמרתי ברוך אחר של משהו אחר לפני כן ואז אינני יוצא ידי חובת הבדלה חלילה, אז אני אומר איזה פרק תהילים שמפסיק ליתר ביטחון--אבל זה נראה לי משונה. מה דעת הרב בנושא? האם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בזה?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áצאת שבת והבדלה (ישיבת בית אל)

îàú הרב שמואל אריאלùàìä:בתשובה הקודמת נאמר שעל פי מנהג הספרדים אפשר להוסיף עולים גם לאחר שסיימו לקרוא את הפרשה. התשובה מסתמכת על דברי השו"ע (רפ"ב, ב), שאפשר להוסיף עולים גם באופן שהעולה חוזר על פסוקים שכבר נקראו על ידי עולים קודמים. אבל כל הדין שם הוא רק תוך כדי הקריאה! לאחר שכבר סיימו את הקריאה של הפרשה אין להעלות עולים נוספים אלא צריכים לומר קדיש מיד. ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áקריאת התורה (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום כבוד הרב,אפשר בבקשה פירוט/הסבר יותר נרחב? סליחה על ההטרחה נניח ברכות על אוכל? ברכות השחר והתורה,וכו וכו?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áנחשב נדר? (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:האם אני יכול לקבל על עצמי באופן כללי שאני הולך לפי הרב רימון ולפי הפניני הלכה הרב אליעזר מלמד לפי מה שאני לומד בספרים שלהם רק כי זה רבנים וספרים שאני מעריך ואני מקבל על עצמי את פסקיהם. יש לי רב אבל הוא לא הוציא ספרים בהלכה אז ביום יום אני לומד מהספרים שלהם אז האם אני בסדר מבחינת שאני אומר ששניהם הם הרבנים המקובלים עליי. ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áיחס לספרים שונים (ישיבת בית אל)

מגיש "הפטריוטים" כתב משפט נגד נאוה רוזוליו שעורר סערה מיידית מצד אישי ציבור רבים. אלא שהציטוט של מגל נאמר אחד לאחר על ידי עיתונאי חדשות 12, על מרדכי דוד (כיפה)

מגישת הטלוויזיה זכתה בפרס "אות אבירות" של מרכז פרס לשלום ולחדשנות. בנאום הזכייה היא סיפרה על תחילת דרכה בעולם התקשורת ועל הקולות ששמעה סביבה שרק דרבנו אותה בדרך להצלחה (כיפה)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום הרב. אני נמצאת בסביבה שרובה יצאה בשאלה או בדרך לשם לצערי וכל אחת מהן מסבירה שהיא יודעת שעבודת השם זה הדבר הנכון ושהיא יודעת שהיא תחזור לשם אבל כרגע היא צריכה להתנתק לגמרי מכל זה כדי לחזור שלימה ויותר ממקום של אהבה ובעקבות זה יוצא לי הרבה לחשוב על אם זה נכון, אם זה נכון להתנהג כחילוני במשך תקופה כדי לחזור לעבודת השם ממקום טוב ושלם יותר? ועוד שאלה שהיא המשך לזה, האם למצפון שלנו יש יתרון בעבודת השם? האם אנחנו צריכים לפעול ממצפון? ואם לנתק את המצפון אז יוצא שלא עובדים את השם...ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהדרכות בעבודת ה' (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום כבוד הרב אם אני יודעת שהצד השני חושב גם חיובי על סיטואציה או אדם כלשהו האם זה עדיין לשון הרע או אבק לשון הרע או רכילות? נניח לדוגמה אני וחברה ראינו מופע של הפקת בגרות ושתינו אהבנו לדבר על מה שאהבנו זה לשון הרע/אבק? או רכילות? או נניח אם אני יודעת למשל שאמא שלי אוהבת חברות שלי ואז אני רוצה להגיד על אחת מהן למשל שאני ממש אוהבת אותה או שהיא מצחיקה וכו זה אבק/לשון הרע/רכילות? ואם למשל אני רוצה להגיד למישהי שלא מכירה מישהי -את ממש תאהבי אותה היא ממש נחמדה ומצחיקה זה אבק/לשון הרע/רכילות? עוד שאלה בנושא להגיד שאני הולכת עם חברה כולל שם החברה לאנשהו או שתיכננו משהו ביחד או אם שואלים משהו עלייה או על התפקיד שלה בצבא יש כאן משהו שלא מותר? או דרך לא מותרת? תודה מראשìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áלשון הרע (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:האם ידוע לרב, מה מצב העירוב ברמת גן כיום, והאם עדיין יש עליו פיקוח הלכתי קבוע וניתן לסמוך עליו? האם העירוב מהודר?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áעירובין (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום וברכה! אני ואבי גרים קרוב ואנחנו לפעמים בשבתות הולכים לאותו בית כנסת, לאחר התפילה שיש קדיש אבי מזדרז ויוצא ומסמן לבוא שנלך כבר, אבל אני רוצה להישאר בקדיש, - מה אני עושה ללכת איתו או להישאר בקדיש? אשמח לתשובה!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áכיבוד הורים וקיום מצוות (ישיבת בית אל)

îàú הרב חגי בר גיוראùàìä:האם מוצרי האיפור של חברת עדה לזורגן וחברת Nars כשרים ? האם יש לאודמים שלהם כשרות ? irgon102@gmail.comìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמוצרים שונים (ישיבת בית אל)

îàú הרב נועם דביר מייזלס ùàìä:הכנתי יין ביתי, ואיני יודע מתי להפריש ממנו תרומות ומעשרות, האם כעת בזמן שהוא בבקבוק הגדול, הוא לאחר שאעביר את היין לבקבוקים הקטנים?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתרומות ומעשרות - איך מפרישים? (ישיבת בית אל)

חודש לפני פסח: משרד הביטחון מעסיק עריקים חרדים, חלקם עם פקודות מעצר, לצורך הכשרת מטבחים בבסיסי צה"ל. בצה"ל ובמשרד הביטחון הודיעו כי הנושא ייבדק (כיפה)

îàú הרב נועם דביר מייזלס ùàìä:מה אורך רוחב ושיעור טלית קטן שיוצאים בו ידי חובה לכל הדעות. פשוט קניתי טלית שבכל צד בכתף (בלי הפתח לראש באמצע) יש שיעור של 26 ס"מ, ורציתי לדעת אם זה מספיק כדי לצאת את כל הדעות? יש לציין שנקב הצוואר בשיעור 20 ס"מ. אורך הציציתìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áציצית (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום כבוד הרב, אם אני אוכלת עם לחם משהו שהוא יכול להרטיב כגון,ירק מבושל שהוקפא והופשר ואז יש נוזלים של המים שהופשרו/של הירק,או למשל יוגורט או אוכמניות קפואות שנמסו שהרי גם היוגורט יכול להרטיב וגם האוכמניות יכולות ללא קשר ליוגורט או כל אוכל אחר שיכול לגרום לאיזשהי הרטבה- האם זה הופך את הלחם ללחם טמא אם זה נגע בזה/נאכל עם זה? או שרק מים שהיו על הידיים יכולים לגרום לזה או כמות מסויימת של נוזלים כלשהם (של אוכל/מגבונים למשל)/מים? לדוגמה- אם הכנתי לי פרוסה עם ירק שהוא מרטיב כגון קישוא, והנחתי את הקישוא עם היד וידי נרטבה ממנו ו/או נרטבה ממגבון שנגעתי בו קודם ולאחר מכן כשאצבעותיי עוד רטובות מכך או לחות נגעתי בפרוסה ואכלתי האם הלחם הוטמא? אשמח להסבר בבקשה מה הכוונה ללא לגעת בלחם בידיים רטובות? הרי אם נוגעים במגבון אפילו אז הידיים כבר לחות ועם רטיבות- מה בעצם הדבר שלא מותר (מה הכוונה בדבר) ומה כן מותר על אף שמרטיב את הידיים/מלחח? ז הסבר בבקשה מה הכוונה ללא לגעת בלחם בידיים רטובות? הרי אם נוגעים במגבון אפילו אז הידיים כבר לחות ועם רטיבות- מה בעצם הדבר שלא מותר (מה הכוונה בדבר) ומה כן מותר על אף שמרטיב את הידיים/מלחח?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áסעודה (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:כתבתם שלא לעשות תהולכה גדולה, אבל כן לעשות שירות ופסוקים וסעודה. האם זה נדרש לפני שמתחילים להשתמש? כמו כן מה הדרך להעביר הספר מבית התורם בירושלים אל בית הכנסת במושב בשפלה? האם מותר שכוב ברכב או בבאגז מספיק עטוף בטלית או בתיק?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:כיצד יתכן להיות בקי בכל ההלכות שבשולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה חומ אהעז הנוגע בזמנינו תוך זמן קצר כמו ב או ד שנים , לדוגמא לימוד ב שעות ביום כמובן לא הלכה למעשה ממש, אבל עכפ ידיעה מספקת לידע מה הוא שאלה וכדומה? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áדרכי לימוד (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום, לאחרונה החלטתי לנסות ללמוד גמרא, בדקתי קצת באינטרנט על קשיים בלימוד גמרא, ואני רואה שאנשים מתייחסים לגמרא כמשהו שקשה להבין וכאילו זו הבעיה העיקרית, אבל אני לא מבין את השפה!! לא יודע ארמית ולא יודע איך להתחיל ללמוד אפילו, אני חושב שאני עשוי ליהנות מהדיונים בגמרא כי אני בן אדם מאוד אנליטי וממה שהבנתי זה די יתאים לי, אבל מחסום השפה הוא פשוט עצום, אני לא מבין כלום, שום דבר. מה אני יכול לעשות? לא מעוניין לקרוא פירושים ודברים כאלה, אני רוצה ללמוד גמרא כמו שהיא, בלי שיכניסו לי כל מיני פירושים ודעות מרוכזים של בן אדם כזה או אחר, מה לעשות?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áלימוד גמרא (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום כבוד הרב, אני בן אדם מסורתי שומר שבת ויש לי סמארטפון מוגן מובנה, חוץ ממה שיש לי אני רוצה לקנות גם טלפון כשר עם מקשים כדי שהסמארטפון יהיה לצורך עבודה והטלפון מקשים יהיה לחיים האישיים ויש לי קצת התלבטות, האם כדאי לי לעשות את זה? זה לא מהר מדי?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמחשבים ואינטרנט (ישיבת בית אל)