îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום. 1. האם עם סלט חומוס אפשר לעשות עירוב תבשילין? האם שימורי אפונה (או כל קיטניה אחרת) מתאימים? 2. האם צריך להחזיק ביד את הפת והתבשיל בשעת הברכה? 3. האם צריך לשמור את הפת והתבשיל באותו מקום או קרובים אחד לשני או עטופים יחדיו, או שמא אפשר למשל לשים את התבשיל במקרר ואת הפת על שולחן בחדר אחר? תודה.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áהלכות יום טוב (ישיבת בית אל)

מותג הדרמו-קוסמטיקה CeraVe משיק לקיץ 2026 סדרת הגנה מהשמש הכוללת 3 מוצרים חדשניים שילוב אידיאלי בין הגנה גבוהה במיוחד מהשמש לבין טיפוח מתקדם, לשגרת טיפוח חכמה, נוחה ומדויקת  (כיפה)

שר האוצר הגיע לדיון בועדת חוקה והתפרצץ על היועצים המשפטיים, בהמשך התעמת עם אחיו של החטוף, דני אלגרט, לאחר שלא זיהה אותו (כיפה)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום רב אני מוצא את עצמי מנקה בצורה קצת מוגזמת מדי את הידיים או משטחים מחשש שנגעתי בחמץ ושאני ״מפזר חמץ״ וכבר עבר פסח (אנחנו בסיון). אני מרגיש טורדנות כשאני מנקה ידיים ומשטחים אחרי שאני נוגע באוכל, בכלים, במקרר, בבישול וכו׳. וכל זה כי אני מרגיש ש״אשאיר חמץ״ לקראת פסח הבא. לדוגמא שימוש בקמח, ואז כשמתפזר קמח מהשקית ליד השיש אני מרגיש לחץ נוראי כי הכל בסביבה עם קמח. או שאני לא מנקה מספיק טוב כלים ונשאר לכלוך. אשמח לדעת אם יש משהו בהלכה שייתן לי את הכלים להבין שאין צורך בניקיון אובססיבי כשאנחנו בבירור לא לקראת פסח. האם זה בסדר אם מתפזר חמץ בכל מני מקומות? (תוך כדי אוכל או אם אני אוכל ליד המחשב או לא שוטף ידיים אחרי אכילת חמץ, למשל קרקרים). יש לי מין תחושה של ״לא להשאיר זכר לחמץ בכל מני מקומות״. מצד אחד אני מפחד שיהיה חמץ בכל מני מקומות שלא אמצא לקראת פסח הבא אבל מצד שני אני מרגיש שזה מגביל אותי ביום יום בצורה מהותית.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áניקיון בדיקת וביעור חמץ (ישיבת בית אל)

îàú הרב נועם דביר מייזלסùàìä:בס"ד שלום, אני רוצה לדעת איזה פרקי תהילים מותר לקרוא עבור אנשים שכבר לא כאן, האם מותר כל פרק או שחייב פרקים ספציפיים? ועל אנשים למשל שחולים ורוצים להתפלל לרפואתם, האם מותר כל פרק? ובאופן כללי להתפלל על עם ישראל, או להתפלל סתם ככה על אנשים, האם צריך פרקים ספציפיים או שמותר הכל מהכל? תודהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתהלים ותפילות אישיות (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום. בספר מוסר מעלות המידות, יש פרק מוקדש לענין של מידת הרצון, כנראה לפי הסגנון של הכתיבה להצמיד מילים נרדפות להדגשת הנושא, גדולה היא מדת הרצון והדעת הנוחה או שתהיו תמיד בדעת נוחה וברצון טוב, דעתו נוחה עם הבריות, גדולה מדת הרצון, שכל מי שהוא רצוי למטה וכו' וכל מי שדעתו נוחה עם הבריות ומאריך אפו, וכו', בעת שאתה מתנהג במידת הרצון וכו'. אז מה הכוונה ברצון כאן, ומה משמעות של המושג דעת נוחה, כל זה הוא מציג כניגוד למידת הכעס, ואיך מידת הרצון ודעת נוחה הם ניגוד לכעס? הרי הכעס נובע מהגאווה?! המידה שהפרק הזה מציע היא מידת שאפשר לקיים אותה, או לא תלויה בהרגשת הלב. אני לא שומע שבעלי המוסר מתייחסים למידת הרצון כמידת בפני עצמה, אפשר לקבל הסבר וסדר על זה, אני מודה מאוד וישר כוח!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום כבוד הרב דניאל קירש, תודה לך על המענה. חשוב לי להיות מדויקת יותר בהמשך לשאלתי הקודמת. מזכירה שכתבתי על כך שחודשיים אחרי לידת בני התחלתי לסבול מכאבי מפרקים ועוד. נשלחתי לבדיקות רבות ולפני המפגש עם הראומטולוג התפללתי שלא מדובר במחלת מפרקים אוטואימונית כפי שנחשד, ונדרתי/הבטחתי (לא זוכרת באיזו לשון בדיוק נקטתי ואם זה נאמר בלב או על השפתיים) שאם האבחנה לא תהיה של מחלת מפרקים אוטואימונית אני אקרא כל יום תהילים לפי היום בשבוע ואתרום כסף פעם בחודש. הראמטולוג כתב "נראה שבתחילת מחלה אומנם ללא עדות לדלקת במפרקיה כעת". כן הסביר שיש לפי בדיקות הדם עדות למחלה ונתן טיפול תרופתי קבוע. כשהגעתי לראומטולוג נוסף לחוות דעת שנייה קבע "דלקת מפרקים שגרונית פלינדרומית עם תסמיני סיוגרן. בבדיקה ללא דלקת אך המהלך פלינדרומי (נודד)". המליץ גם הוא על טיפול קבוע לדלקת מפרקים. חשוב לי לציין שבגלל שהמהלך שלי נודד בגוף לא תמיד אני אצל הראומטולוג בדיוק שיש כאבים חזקים/ נפיחות/ אודם. 1. אז האם לאור זאת זה נחשב שהתנאי לא התקיים ואין כאן נדר? מוודאת שוב בדיוק רב יותר של הדברים. 2. אם כן, איך מתירים? 3. לא הייתי בתפילות הנדרים בכיפור ובראש השנה, והשתדלתי מאוד מאוד לעמוד בהבטחה עד כה. 4. איך אפשר כן להשתדל לקרוא בתהילים ולתרום מבלי להיות חייבת בנדר? תודה רבה!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áנחשב נדר? (ישיבת בית אל)

îàú הרב נועם דביר מייזלסùàìä:שלום כבוד הרב אני בן אדם שמאריך בתפילת שמונה עשרה ולפעמים עד שהחזן מגיע למודים כתוב במשנה ברורה שמי שמתחיל שמונה עשרה צריך שיסיים עד שיגיע ש"ץ למודים או לקדושה האם להתחיל שמונה עשרה רק אחרי חזרת הש"ץ אשמח לבירור מהמקורותìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתפילת העמידה (ישיבת בית אל)

îàú הרב חגי לררùàìä:שלום וברכה הרב, האם דין תיקון חצות ביום העצמאות הוא כדין תיקון חצות בשאר ימי ספירת העומר או שדינו כמועד או שבת? והאם הרב יוכל לפרט על הסיבות בגינם יש חילוק בין ימים שבהם אומרים גם תיקון רחל וגם תיקון לאה, לבין ימים בהם אומרים רק תיקון לאה ולא רחל וכן להפך, וכן בימים בהם לא אומרים בכלל. ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áימי הזיכרון והעצמאות (ישיבת בית אל)

îàú הרב חגי לררùàìä:אני רוצה לשאול אם אמא אומרת לי לעשות משהו מסויים ואבא לא מסכים לעשות את המשהו הזה ואמא גורמת לך לעשות את זה בלי שהוא ידע )מפעילה מיניפולציה שגורמת לך למצפון אם לא תעשה (מה עושים בסיטואציה כזו?דבר שחוזר על עצמו כל שבועìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשמיעה בקול ההורים (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:האם מחמת אופן ביטוי מזלזל כזה כלפי תנא יש מקום להתייחס לאותו ת"ח כמבזה ת"ח ולהימנע מלקבל ממנו תורה ושמא אפילו לדונו כאפיקורוס זה המבזה ת"ח, או שדברים כאלה הם בכלל הרב ותלמידו העוסקים בתורה נעשים אויבים זה לזה ואת והב בסופה?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áללמוד תורה מאחרים (ישיבת בית אל)

îàú הרה"ג יעקב אריאלùàìä:ב"ה שלום לרב! בשבת האחרונה התעוררה מחלוקת ע"י אורח שבא מקהילה ציונית בחו"ל. בד"כ בזמן התפילה לשלום המדינה, האדם שמחזיק את הספר נשאר לשבת וכל הציבור עומד מפני כבוד המלכות. כך ראיתי בהרבה בתי כנסת בערים ובישובים וכן בישיבות שנוהגים כן - האדם שמחזיק את הספר נשאר לשבת והציבור עומד. האורח דרש שיעמדו עם הספר, כפי שעושים בקהילתו. מה נכון יותר לעשות? האם כבוד המלכות גדול מכבוד התורה או שאין העמידה עם הספר מצביעה על כך? בברכה יאיר, ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמדינת וממשלת ישראל (ישיבת בית אל)

îàú הרב חגי בר גיוראùàìä:היי, אשמח לקצת פירוט למה בדיוק אין בעיה, הרי בשלב הראשוני אין שם הרבה חיידקים וחמיצות, והקמח נשאר בחוץ בחום עם מים, מצב אידיאלי לבקיעת ביצי תולעים. הרי אפילו אם הקמח מנופה הוא צריך ניפוי נוסף אם שהה בחוץ בחום זמן רב... בנוסף, בכלי עצמו יש מחמצת דבוקה לדפנות שהתייבשה, האם במקרה כזה הדין שונה? הבנתי שבמקרא למחמצת קוראים שאור. ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áפת, חלב, יין ובישולי גויים (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:לרב שלום אני רווק בעל מגבלה פיזית עם כיסא ממונע ומאוד הייתי רוצה לגור בירושלים באזור הביצה. הבעיה היא שהאזור וכולל ירושלים עצמה אינה נחשבת עיר נגישה עבורי (גם האבנים הירושלמיות הן בעיה). כשאני מצטער על זה מול אנשים אני חושש שכך אני מוציא שם רע על העיר. בכלל, איך ניתן לומר על מקום ציבורי שהוא לא נגיש (שזה עובר על החוק) בלי להוציא שם רע? תודהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב חגי בר גיוראùàìä:שלום מה מברכים לפני ואחרי אכילת פיתת כוסמין מלא PRO של אגמי פיתה במשקל כ-70 גרם מכילה כ-10 גרם פחמימות זמינות, במסגרת יעוץ תזונתי אישי הרכיבים : מים, חלבונים (21%) (גלוטן, חיטה, אפונה, סויה) ,קמח כוסמין מלא (מכיל גלוטן) (86% מסך הקמחים, 15% ממשקל המוצר), קמח עדשים אדומות (14% מסך הקמחים, 3% ממשקל המוצר), משפר אפייה [גלוטן חיטה, מלח, מווסת חומציות (חומצת לימון), אנזים] חומץ טבעי,פתיתי סויה, גרעיני פשתן, גרעיני חמניה, שמרים, מחמצת חיטה (קמח חיטה) לתת שעורה (מכיל גלוטן) חומרים משמרים (קלציום פרופיונט, פוטסיום סורבט) לתת שעורה כהה, מלח. ושאלה נוספת - על הלחם שלהם - ללחם PRO דל פחמימות של אגמי פרוסה (כ-22 גרם) מכילה כ-1.9 גרם פחמימות זמינות, רכיבים : מים, משפר אפייה (מכיל גלוטן) [גלוטן חיטה ,סיבים תזונתיים,מחמצת חיטה,חומר טיפול בקמח(קלציום קרבונט),מלח,מווסת חומציות(חומצת לימון),חומר משמר(קלציום פרופיונט),חומר טעם וריח,מעכב חמצון(חומצה אסקורבית),אנזימים],חלבונים(7%) (סויה,אפונה,גלוטן חיטה),קמח כוסמין מלא(מכיל גלוטן)[80% מסך הקמחים,6.6% ממשקל המוצר],גרעיני חמניה,קמח עדשים [20% מסך הקמחים,1.7% ממשקל המוצר],שמרים,מייצבים(גואר גאם,קסנטן גאם),חומרים לטיפול בקמח[קלציום קרבונט, L-ציסטאין)],מלח. תודה רבה ! ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמיני מאפה (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום הרב, לפני כמה שנים החלטתי לקחת על עצמי לא להסתפר+להתגלח עד שבועות כמנהג האר״י הקדוש, ואני יודע שאסור להגיע לחג כך, ושצריך בערב חג להסתפר ולהתגלח אך השנה כל הספרים שאני מכיר לא פתוחים ביום חמישי (ערב חג) אלא עובדים ביום רביעי, האם מותר להסתפר? או להשאיר את השיער והזקן עד אחרי החג ? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה מאיר אבינרùàìä:במסגרת עבודתי אני אחראית על ניהול של תקציב קופה קטנה: אנשים משלמים סכום מסויים לחודש, ואני עוזרת להם לארגן מענים ואירועים לקהילה בעזרת הסכום הזה. במהלך כמה חודשים עשיתי מאמץ גדול לרשום כל הכנסה והוצאה באופן מדוייק, ולשמור את הקבלות, אך בסוף יצא שחסר סכום מסויים - לפי החישוב של התשלומים אמור להיות יותר כסף ממה שיש אצלי בפועל. אני צריכה לשלם את זה מכספי?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום הרב! כידוע מי שמזכיר/מבקש גשמים בקיץ חייב לחזור וכן אם לא ביקש גשמים בחורף צריך לחזור ובכל מקרה של ספק יש את הכלל של חזקת ה30 ימים שמסתמא הוא טעה. שאלתי היא: מה הדין כאשר אדם התפלל מתוך סידור או מתוך אפליקציה בטלפון, שבהם הנוסח כבר מעודכן ומותאם במדויק לעונה הנוכחית (כך שלא מופיעה בפניו האופציה של הנוסח הישן)? במידה והוא מסתפק מה אמר בפועל, האם אנו מניחים שהוא קרא במדויק את המילים שהיו מול עיניו, או שמא אומרים שדעתו הייתה מוסחת והוא התפלל מכוח ההרגל, ולכן החזקה עדיין קיימת ועליו לחזור? ברכה והצלחה.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתפילת העמידה (ישיבת בית אל)

îàú רבנים שוניםùàìä:ראיתי שיש מנהג לאכול מצה בשבועות ובראש השנה. מתי נוהגים לאכול את המצה בערב החג (בלילה) או בסעודת הבוקר או גם וגם?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשבועות (ישיבת בית אל)

îàú רבנים שוניםùàìä:שלום רב, שאלתי שאלה לא מזמן אבל הרגשתי שהרב לא הבין אותה אז שואלת שוב כדי לדייק את השאלה אני נשואה כמעט שנה ונוהגת לפי מנהג האשכנזים. לאחרונה עלתה שאלה ביני לבין בעלי האם לבני משפחתי שראו אותי תמיד בשיער מגולה ובפיג׳מה שאינה צנועה כמו שאני הולכת ברחוב (לעיתים מכנסיים, לעיתים סתם שרוול או חצאית קצרה) האם כל זה מותר בבית הוריי גם אחרי החתונה או שמא עכשיו כשאני נשואה כל אלו מותרים רק בבייתי עם בעליìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áצניעות בלבוש (ישיבת בית אל)

îàú רבנים שוניםùàìä:היי שלום רב, אמא של הבת זוג של אבא של בעלי נפטרה והלוויה מתקיימת מחר. האם רצוי שאני אכנס לבית קברות כשאני בנידה? אשמח למענה בתודה מראשìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áלוויה, קבורה ובית הקברות (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה מאיר אבינרùàìä:שלום לכבוד הרב אשמח לברר בנוגע למקרה בו אדם הותקף וננשך על ידי כלב השייך לכלבייה העירונית. אציין כי מדובר בכלב שהיה מוכר לוטרינריה העירונית ככלב מסוכן, ואף המשיך לאחר מכן לנשוך אדם אחד נוסף לפחות. בעקבות הנשיכה נותרה צלקת קטנה, אך מעבר לכך נגרמה גם עוגמת נפש. האם במקרה כזה מותר הלכתית להגיש תביעה נגד העירייה בבית משפט אזרחי? תודה מראש.ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áמשפט אזרחי (ערכאות) (ישיבת בית אל)

îàú הרב משה מאיר אבינרùàìä:כבוד הרב שלום, ברצוני לשאול לגבי כשרות הלכתית של עסקה בין שלושה חברים: הנתונים: חבר א חייב לחבר ב סכום של 5,000 ש"ח כבר תקופה ארוכה. הצעתי לחבר א (החייב) שאני אפרע את חובו לחבר ב במלואו באופן מיידי. בתמורה, חבר א ישלם לי את החוב בפריסה של 24 תשלומים בסך 260 ש"ח לחודש (סה"כ 6,240 ש"ח). חבר ב (המלווה המקורי) הסכים לעסקה ואף נתן לי הנחה של 10% על קניית החוב, כך ששילמתי לו בפועל 4,500 ש"ח במקום 5,000 ש"ח. השאלות: האם הסדר כזה של פריסת תשלומים בתוספת תשלום (החזר של 6,240 על חוב של 5,000) מותר על ידי חתימה על היתר עסקא סטנדרטי מול החייב? האם יש בעיה של ריבית מול המלווה המקורי (חבר ב) בכך שקיבלתי ממנו הנחה של 500 ש"ח (10%) תמורת פירעון מיידי של חוב של מישהו אחר? האם גם מולו אני זקוק לנספח של היתר עסקא? האם העובדה שהחייב הוא שכיר ללא עסק עצמאי משפיעה על תוקף היתר העסקא במקרה זה?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áריבית, השקעות ובנקים (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:לכבוד הרב שלום וברכה! 1. אם הפסקתי באמצע ברכה מסוימת כדי לענות אמן (בהיתר, כמו אמן יהא שמיה רבה ביוצר אור וכו׳) האם ניתן להמשיך כרגיל מאיפה שאני נמצא או שצריך לחזור לתחילת הפסקה? האם יש הבדל בעניין זה בין ברכות לבין ק״ש? מה הדין בק״ש אם עוצרים באמצע פסוק כדי לענות אמן? 2. כמה זמן אחרי אכילת חלב, כבר לא צריך קינוח והדחה, כדי לאכול בשר? 3. נניח שסיימתי את ברכת רצה ובטעות התחלתי לומר ברכה אחרת במקום מודים: א. האם לחזור למודים או אל להתחיל רצה מחדש? ב. נניח שבאותו רגע גם נזכרתי שלא אמרתי יעלה ויבוא, האם לומר במקום כמו שעושים כאשר נזכרים בין רצה למודים או שעליי לחזור לרצה כי בטעות כבר התחלתי ברכה אחרת (כמו שומע תפילה) תודה רבה רבהìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

במערכת הביטחון מגבשים מענה רחב להסלמה בצפון, זאת בעקבות הפגיעה באזרחים ונפילת לוחם גולני בלבנון - ובזמן שתושבי הגליל ממשיכים לשהות במרחבים המוגנים תחת אש רחפנים ורקטות (כיפה)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:אני נוהג להתנועע בתפילת שמונה עשרה מצד לצד. הראש שלי אינו פונה לגמרי לימין או לשמאל, אלא רק נוטה מעט לכל צד באופן שיוצא לי באופן טבעי בזמן התפילה, משום שזה מסייע לי לכוונה. האם הדבר מותר, או שיש בכך בעיה משום שמדובר בתנועה לימין ולשמאל? והאם מה שכתבו הפוסקים על תנועה לימין ולשמאל נאמר אפילו כשהראש רק נוטה מעט, או דווקא כאשר מסובבים את הראש ממש לצדדים?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áתפילת העמידה (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:שלום, בהלכה נאמר לא לתת לילד מגיל חינוך מחוץ לסוכה מזון שחייבים לאכול בסוכה. גיל החינוך לפי חלק מהדעות הוא כבר מאזור גיל 6, אך אפשר לתת לילד להיות בחוץ בלי השגחה רק מאזור גיל 8-9. במקרה שהסוכה אינה צמודה לבית, אלא נמצאת ברחוב או בחצר משותפת, ובאותו רגע המבוגרים לא פנויים ללכת איתו לסוכה (למשל שומרים על אחים קטנים), מאיזה גיל צריך להקפיד על זה?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áישיבה בסוכה (ישיבת בית אל)

îàú הרב דניאל קירשùàìä:מה קורה כשעובדין דחול נפגש עם עונג שבת או גורם לקושי מסוים בהליך השבת. זה לא יגרום בדיוק ההיפך מהמורה שלו שהיא לייחד את השבת? (לדוג לא לאפשר למי שלא אוהב את רוב המאכלים וכן אוהב שוקולד לאכול פרוסת שוקולד. או לא לאפשר לשים חבילת קטשופ על השולחן כיוון שזה עובדין דחול ולהצריך כל פעם ללכת להביא הקטשופ מהארון בכל פעם שנגמר.) הרעיון של השאלה הוא מה גבולות עובדים דחול? ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות כלליות (ישיבת בית אל)

îàú הרב עזריה אריאלùàìä:שלום עליכם, רציתי לדעת האם לאשה נשואה מותר להסתובב בחדרי הבית עם מכנס פיגמה או מחשוף או עם הלבשה תחתונה, ולפי החומרה בזוהר הקדוש לגבי כיסוי ראש עד איפה זה מגיע, האם גם בחדר שינה האישה צריכה להיות עם כיסוי, האם גם בשינה, מה גדר החומרה, אשמח להרחבות מקורות ועיונים, תודה!ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áצניעות בלבוש (ישיבת בית אל)

îàú הרב חיים שרייברùàìä:שלום, בגמרא בחגיגה דף יד עמוד ב ובדף טו מסופר על ארבעה שנכנסו לפרדס ואחד מהם היה אלישע בן אבויה, יש לי כמה שאלות לגבי אלישע בן אבויה: 1. כיצד ייתכן שאלישע בן אבויה כפר, הרי הוא ראה בבירור את השכינה. 2. כתוב בחגיגה לקראת סוף דף טו עמוד א שאלישע בן אבויה שאל את רבי מאיר שאלות לגבי פירוש של פסוקים וכתוב שזה היה לאחר שיצא לתרבות רעה, ואם כן איזה עניין יש לו לדעת פירושים של פסוקים? 3. כיצד ייתכן שלא נתנו לאלישע בן אבויה את האפשרות לחזור בתשובה?ìçõ ìúùåáäìùàìåú ðåñôåú áשאלות פרטיות בסוגיות שונות (ישיבת בית אל)