פירוש המקרא בספרות השאלות והתשובות

פירוש המקרא הוא לקט של פירושים בלתי מוכרים מתוך ספרות השאלות והתשובות של הראשונים: למן תקופת הגאונים (במאה השביעית) ועד לחתימת השולחן ערוך (אמצע המאה השש-עשרה). משום אופיו המיוחד יוצא לקט זה לעתים קרובות מתחום הפרשנות הפשוטה ומגיע לבירורן של כמה בעיות – פרשניות וענייניות – שהן כחדשות ממש אף בימינו אלה.

מתוך ההקדמה לספר:

ספרים רבים נתחברו בפרשנות המקרא על-ידי ראשונים ואחרונים, ואף-על-פי-כן, לא הכל נתפרש ולא הכל ברור ומובן.
אולם יש חומר חשוב העוסק בפרשנות המקרא בספרים שאין עיקר עניינם במקרא אלא בנושאים אחרים, וחומר זה אינו ידוע כמעט למתעניינים במקרא ובפירושיו. מקור כזה של פרשנות עתיקה-חדשה הוא ספרות השאלות והתשובות. ספרות עצומת-ממדים זו, כשמה כן היא: אוסף של שאלות בנושאים שונים (בעיקר בהלכה ובפרשנות התלמוד), שנשאלו גדולי ישראל לדורותיהם. וכיוון שגדולי החכמים היו פעמים הרבה אישיים רב-צדדיים, הרי ספרי התשובות שלהם כוללים חומר רב-גוני – לא רק בתלמוד ובהלכה אלא גם בפילוסופיה ובפרשנות המקרא.

הלקט שבספר זה הוא מתוך ספרי השאלות והתשובות של הראשונים: למן תקופת הגאונים (במאה השביעית לערך) עד לסיכומו של ה"שולחן הערוך" (אמצע המאה השש-עשרה לערך). ספרי שאלות ותשובות אלה כוללים אלפים רבים של תשובות הכנוסות ביותר ממאה ספרים והם רק חלק קטן מספרות זו של דורות אחרונים. אך בשל חשיבותם של המחברים-המשיבים יש ערך מיוחד לדבריהם, גם אם מעטים הם ומקוטעים.

מתוך התשובות הללו ליקטתי את הדברים המתייחסים למקרא ובחרתי באלה העוסקים ב"פשוטו של מקרא ובאגדה המיישבת את המקרא דבר דבור על אופניו", כהגדרת רש"י לפירושו. בתוך אלה כללתי לעתים גם דברים המתייחסים לדברי חז"ל ואף לפירוש רש"י, ככל שיש בהם לבירור פשוטו של מקרא. אף שדברים שונים מפליגים לעתים לתחומי ההלכה, האגדה או הפילוסופיה – עיקרם נעוץ בפירוש המקראות ובבירור שאלות שונות המתייחסות אליהם.
השתדלתי לשמור על לשונן המקורית של התשובות (ופעמים גם על השאלות), אולם השמטתי מתשובות רבות קטעים שאינם שייכים לנושא וניסיתי לצמצם ככל האפשר את מספר ראשי-התיבות והקיצורים. אף תרגמתי מקצת מלים מארמית לעברית.

החומר מסודר לפי סדר ספרי המקרא, והפסוקים או הנושאים לכל תשובה מסומנים בראשיתה. כדי למנוע כפילות לא הועתקו אותן תשובות פעמיים גם כשהן מתייחסות לפסוקים שונים, ובמקומם יש הפניה אל הקטע המתאים. פסוקים ועניינים רבים שנזכרו בדרך אגב ויש להם הארה בתשובות מסומנים במפתח מיוחד. אף נתייחד מקום לכמה נושאים שאינם מעניינו של פסוק מסוים, אלא הם עניין שבשיטה או בדרך מחשבה, והם מסודרים לעצמם בסוף הספר.
לקט זה מקוטע מעצם טבעו. אולם משום אופיו המיוחד הריהו יוצא לעתים קרובות מתחום הפרשנות הפשוטה ומגיע לבירורן של כמה בעיות – פרשניות וענייניות – שהן כחדשות ממש אף בימינו אלה. 

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) נולד בירושלים בשנת תרצ"ז (1937). במקביל ללימודיו בישיבות למד מתמטיקה וכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת תשכ"ה (1965) הקים את המכון לפרסומים לתלמודיים, ומאז הקדיש את עצמו לתרגום ולפירוש התלמוד הבבלי והירושלמי. התלמוד המבואר הוא אחת היצירות היהודיות החשובות בדורנו. בשנת תשמ"ח קיבל הרב עדין אבן ישראל את פרס ישראל על מפעל חייו.


כריכה קשה, 172 עמ', 98 ₪