סיפור לידתם והתבססותם של הגרעינים החברתיים
"בשלושים השנים האחרונות, הרחק מאור הזרקורים, מתרחשת בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל מהפכה. עשרות משפחות התיישבו בערי פיתוח ובשכונות מוחלשות בערים וחוללו שם שינוי רוחני וחברתי הנמצא בעיצומו. מה שהחל כזרזיף לפני ארבעים שנה התעצם לכדי זרם משמעותי הנפרש על פני כל הארץ".
לראשונה על המדף הספרים: ספר החושף את התופעה החברתית של הגרעינים החברתיים. הספר נולד ביוזמת קרן קהילות לישראל ובהוצאת ידיעות אחרונות. העיתונאי והפובליציסט אלישיב רייכנר, תושב ירוחם, חיבר מסמך מרתק סביב סיפורם של אנשי המהפכה. רייכנר עבר בין יותר מעשרים גרעינים חברתיים וקהילות שונות, מקרית שמונה ועד אילת, כדי להביא את סיפורם. מרבד הסיפורים על השפעתה של כל קבוצה וקבוצה, אופי הפעילות השונה, והתמורות החברתיות, לוכדים את הקורא ומביאים אותו לכדי הבנה מחודדת על עולם שלם של ציונות חדשה.
הספר מחולק למספר רב של פרקים הסוקרים את התבססות הגרעין החברתי בערים ויישובים שונים ברחבי הארץ: קרית שמונה, דימונה, קרית גת, ירוחם, קיבוץ מגוון, לוד, תל-אביב, אשקלון, בית שאן, בית שמש, אופקים, אילת, באר שבע, עכו, תמוז, אריאל, רמת גן ושדרות.
לצד פרקי הגרעינים מסופר גם על כך שעד לפני מספר שנים היה מספרם של הגרעינים החברתיים והקבוצות המשימתיות מועט ולא היה קשר ארגוני בין הגרעינים השונים. בשנת 1997 הוקמה קרן מורשת במטרה לעמוד לרשות כלל הקהילות המשימתיות ברחבי הארץ. ש"י תובל ניהל את הקרן בשנותיה הראשונות, אך לאחר מספר שנים היא נסגרה.
במקומה הקים הרב ד"ר דני טרופר גוף חדש שיאגד את הגרעינים: "הקרן להתחדשות קהילות בישראל" תחת ניהולו של תובל.
הספר נוגע בלא מעט סוגיות שהסעירו את הציבור הדתי-לאומי בשנים האחרונות, ובניהם: השתלבותם של חברי הגרעינים במערכות החינוך, שהיו שראו בה השתלטות או התחד"לות; גרעינים בערים מעורבות ליהודים וערבים – המתח בין האוכלוסיות; התנחלות בגבעות או התנחלות בלבבות – מה יותר חשוב ודחוף; האם יש מקום לאמץ את דרכי החזרה בתשובה של חב"ד? האם 'דוכני המצוות' לגיטימיים?; אוכלוסייה תורנית בתל-אביב – האם יש לה מקום?; האם חברי הגרעינים צריכים להיות מעורבים בפוליטיקה המוניציפאלית; מה הדומה והשונה בין הגרעינים התורניים לקיבוצים העירוניים החילונים.
לצד זה עולות תובנות רבות מהספר כמו למשל זיקה ברורה בין משברים שהיו בהתיישבות ביש"ע – פינוי ימית, הסכמי אוסלו, עקירת גוש קטיף – לבין התחזקות הגרעינים. כמו כן, מדבריהם של אנשי הגרעינים עולה שהאינטגרציה טובה לחינוך ילדים. בניגוד למה שנהוג לחשוב – טוענים אנשי הגרעינים שחינוך בסביבה הטרוגנית טוב ובריא יותר מאשר בסביבה הומוגנית. תובנה נוספת שעולה מהספר היא שילידי המקום ששותפים לפעילות הגרעינים נהנים מיתרון יחסי על פני המתיישבים מ'בחוץ', מכיוון שיש להם חיבור טבעי יותר עם האוכלוסייה הותיקה.
מנכ"ל קרן קהילות, ש"י תובל: "אנו שמחים להוציא לאור מסמך ייחודי החושף את הפסיפס הרחב של דמויות בחברה הישראלית שרוח האידיאולוגיה הציונית נשפה בעורפם והחליטו לתרום למפעל הציונות . מגוון הסיפורים הייחודי מתחבר לנקודה בה כל הדמויות חיות את החברה והקהילה בישראל".
מחבר הספר, 'דווקא שם", העיתונאי אלישיב רייכנר: "כתיבת הספר הייתה עבורי מסע מרתק בין אנשים טובים, שבחרו ללכת נגד זרם ההסתגרות השבטית העובר על החברה הישראלית, בניסיון לנפץ מעט את הבועות החברתיות המתהוות בה. אחד הדברים המעניינים לגלות היה שהתיישבותם של אנשים במקום מגוון ושונה משנה אותם, הופכת אותם לפחות מגזרים ויותר מחוברים לחברה הישראלית. החברה כולה מרוויחה מכך, וזהו אחד ההישגים הגדולים של מפעל הגרעינים".
עלות הספר: 98 ₪
נמכר בימים אלו ברשתות הספרים ברחבי הארץ.
