חלקי בארץ החיים

מדי ערב, בצאתך לביתך, היית מניח אצבע תחת סנטרי, מרים את פניי אליך ולוחש: 'אל תשכח לספר לי הכול! כל מה שקורה כשאני לא פה!'

אברהם שומר את הבטחתו לשומר בית-הקברות וממשיך לספר לו כל שאירע מאז נפרדו, ליתר דיוק – כמעט הכול. יש דברים שלבו לא נותן לו לספר.

הוא מספר, ולא משנה לו העובדה ששומר בית-הקברות כבר נפטר וקבור באדמה. הוא מספר, ובסיפורו – סיפור של ילד שבגר במציאות האכזרית של השואה – הוא מנסה לברר מה בין המוות לחיים, הוא מנסה להבין, ומעל לכול – לתאר את שחש. תחושות של ילד סקרן, מלא חיים וחדווה, אשר בזיכרונותיו הכאב והשמחה שלובים זה בזה.

בסיפורו נחשפים החיים שרחשו במלוא עוצמתם גם בתקופה שבה המוות אכל בכל פה, ומועלים מצבים שבהם מתגלות הבנה מפוכחת ותמימות ילדותית. מצבים אלו הם ששמרו על האנושיות גם בתנאים האיומים. וכמו שאומר אברהם: "מנהיג העולם בעולמות זעירים".

אברהם-מרדכי כרמי נולד בגליציה, בן יחיד להוריו: בצלאל ולאה הי"ד. כשפרצה מלחמת העולם השנייה היה בן אחת עשרה. בין השנים 1939 – 1945 הסתתר בבית החיים בגטו ורשה. נתפס בבונקר במרד גטו ורשה, הועבר לטרבלינקה, למיידנק- שם הופרד מעל אמו. יצא לצעדת המוות, נמלט ממנה עם חברו, וחבר לקבוצת שבויי מלחמה צרפתים.
הגיע ארצה באוניית "מטרואה", ברח מעתלית בפריצה של הפלמ"ח, היה מ"כ בהגנה ונפל בשבי הירדני במלחמת העצמאות.

אברהם שימש מדריך, מורה ומנהל בבית הספר הדתי ב"מקווה ישראל", בו התחנך בעצמו. מלווה כעד מסעות בני נוער לפולים. זכה בפרסים רבי מטעם מוסדות חינוך ואקדמיה ומטעם "יד ושם", וכן בפרס אות הנשיא למתנדב. הספר נכתב והוצא לאור בסיוע מכון "שם עולם" ובידי אפרת חבה.