החצבת שלא עוזבת – קווים היסטוריים לדמותה

החצבת לאורך השנים

חצבת (Measles) היא מחלה המלווה את האנושות החל משחר ההיסטוריה. כבר במאה התשיעית כתב הפילוסוף והרופא הפרסי אל-ראזי על המחלה. במשך מאות שנים, הייתה מתרחשת התפרצות רצינית של המחלה אחת לשנתיים או שלוש בכל רחבי העולם, ובכל שנה מתו כ-2.6 מיליון אנשים כתוצאה מסיבוכיה. עד שנות ה-60, הוערך שכמעט כל ילד שהגיע לגיל 15 נדבק בשלב מסוים בווירוס החצבת.

בשנת 1963 פותח חיסון, וכתוצאה מתפוצתו הרחבה מספר החולים צנח דרמטית בחצי השני של המאה ה-20. בכל מדינה בה נכנס החיסון לשימוש נפוץ, מספר החולים בשנה ירד בכמעט 90 אחוזים. גם במאה ה-21 המשיכו לצנוח מקרי ההתפרצויות – בשנת 2000 מספר מקרי המוות בעולם כתוצאה מחצבת הוערך בכ-536,000 לעומת 142,000 בשנת 2018.

חיסוניות עדר

המשמעות של חיסוניות עדר היא, שמספיק אנשים באוכלוסייה מחוסנים למחלה מסוימת, כך שלא מתאפשרות שרשראות הדבקה. החשיבות של חיסוניות עדר היא עצומה, והיא מדגימה מדוע קבלת חיסון היא החלטה בעלת השלכות דרמטיות לזולת. תמיד קיימות קבוצות של אנשים עבורן חיסון מסוים עלול להיות בעייתי, זאת בניגוד לכלל האוכלוסייה עבורה הסיכון ברוב החיסונים כמעט ולא קיים. כאשר אחוז המחוסנים גבוה מספיק, קבוצות הסיכון הללו מוגנות בעזרת חיסוניות העדר – אין שרשראות הדבקה רחבות, ולכן גם אלו שלא מחוסנים לא נחשפים למחלה.

כשבוחנים את חיסוניות העדר, צריך להתחשב בכך שאוכלוסייה נמדדת לא ברמה הארצית, אלא בקבוצות שונות בתוך המדינה. כלומר, יתכן שבעיר אחת אחוז המחוסנים יהיה גבוה מאוד אך בעיר הצמודה הוא יהיה נמוך. במקרה זה, עדיין תתאפשר התפרצות רחבה בעיר בה אחוז המחוסנים נמוך, והתפרצות זו תסכן גם את תושבי העיר השכנה.

החצבת לא נעלמה

חשוב להבין כי חצבת היא מחלה מאוד מדבקת. בסביבה בה אין מחוסנים, חולה אחד יכול להדביק כ-18 חולים נוספים. לאור זאת, אחוז המחוסנים באוכלוסייה צריך להגיע עד ל-90 או אפילו 95 אחוזים כדי למנוע התפרצויות. למרות הירידה הדרמטית בתחלואה ובתמותה מחצבת בעשרות השנים האחרונות, החצבת לא נעלמה. ברגע שאחוז המחוסנים באוכלוסייה יורד, כמות החולים עולה. בשנים האחרונות חלה עלייה של מאות אחוזים בכמות חולי החצבת בארץ ובמדינות נוספות ביחס לשנים קודמות. במקום בו אנשים מתנגדים לחיסון, מקום בו מערכת הבריאות קורסת או במדינות מתפתחות בהן החיסון עוד לא נפוץ, עדיין ישנן התפרצויות משמעותיות של המחלה. הסכנה כפולה, שכן עד היום אין טיפול ייעודי למחלה. הרפואה המודרנית מאפשרת טיפול תומך, כלומר סיוע בהתמודדות עם הסימפטומים, אך אין תרופה המרפאה את מחלת החצבת.

הטיפול היעיל ביותר עבור מחלת החצבת הוא הטיפול המניעתי. אם נשמור על אחוזי חיסון גבוהים בכלל האוכלוסיות בארץ, נוכל למנוע התפרצויות של המחלה המסוכנת, ולהגן גם על אלו שלא יכולים להתחסן בעצמם.