ביטוח חיים: בעד או נגד

לכתוב צוואה או לעשות ביטוח חיים, מהפחד שהדיבור עלול להתגלות כנבואה שמגשימה את עצמה. אחרים, פוסלים את כל עניין הביטוחים בטענה שעדיף לחסוך כסף ולשים בבנק, כי רק כך תוכלו לשלוף אותו כשתצטרכו, מבלי להזדקק לאישורים או לרופאים מטעם הביטוח שיבואו לאשר ולבדוק. אז באיזה צד אתם, מה אתם חושבים שעדיף לעשות? האם אתם בעד ביטוח חיים או נגד?

 

טענה ראשונה – עדיף תכנית חיסכון ולא ביטוח חיים

 

המצדדים בתוכניות חיסכון למיניהן על פני ביטוח חיים, טוענים שחיסכון זה כסף בטוח בבנק ולכן מצוי בשליטה של החוסך, בניגוד לביטוח חיים שבעצם "נמצא" אצל גורם אחר ונתון לחוקים של החברה ששומרת עליו. בנוסף, תמיד עולה הטענה שברגע האמת קשה להוציא את הכסף מחברות הביטוח, שמקשים על המבוטחים לקבל את כספם ושבסופו של דבר מקבלים רק חלק מהסכום. האם זה נכון? ביטוח חיים הוא אולי הביטוח היחידי שבאמת לא מצריך יותר מדי הוכחות בשביל לשחרר את הכסף. בניגוד למקרים של חברות ביטוח סיעודי למשל, ששולחות רופאים ועושות המון בדיקות כדי להוכיח שהמבוטח אכן זקוק לקיצבה שלהם, ביטוח חיים זה מקרה הרבה יותר פשוט – תעודת פטירה מוכיחה שהאדם מת. אז מה ההבדל בין תוכנית חיסכון לביטוח חיים, אם כך? שימו לב להבדל האדיר: תוכנית חיסכון נותנת לשארים את כל מה שנחסך בתוכנית. כלומר, אם הנפטר הספיק לחסוך עשר שנים, יהיה שם סכום של עשר שנות חיסכון. במקרים של ביטוח חיים הסכום משולם במלואו גם אם הנפטר עשה את הביטוח שלושה חודשים קודם לכן.  

 

טענה שנייה – עדיף אלמנט של חיסכון מאלמנט של ריסק

 

בהמשך לסעיף הקודם, אנשם רבים מאמינים שאלמנט הריסק מסוכן יותר מאלמנט החיסכון. כלומר, למה לקחת סיכון כשאפשר לשים כסף בצד? התשובה היא – בדיוק מהסיבה שאנחנו לא יודעים מה יילד יום. אדם יכול לעשות טיולי אקסטרים מסוכנים ברחבי העולם, לחטוף סרטן ולהבריא, להסתנן למדינות אויב, לשדוד בנק ולחיות עד גיל מאה. לעומתו, אדם אחר, צעיר ובריא לחלוטין, שחי חיים נורמטיביים ושקטים, יכול לחצות את הכביש מול העבודה שלו ולהידרס על ידי משאית. בסופו של דבר אנחנו לא יכולים לנחש מה יקרה לנו, ולא משנה כמה נשמור על עצמנו. זוהי הסיבה שעושים ביטוח חיים – על כל מקרה שלא יקרה – אם יקרה – בני הזוג והילדים שלנו יהיו מסודרים כלכלית מהרגע הראשון. הם לא יצטרכו למכור את הבית וגם לא לרדת ברמת החיים. 

 

 

טענה שלישית – לא התחתנתי ואין לי ילדים, למה אני צריך ביטוח חיים?

 

שאלה טובה. למה אנחנו בכלל טורחים לעבוד כל כך קשה, לשפר את החיים שלנו, את העולם, את הרחוב בו אנו גרים? למה חשוב לנו לרכוש מכונית בטיחותית וידידותית לסביבה? מדוע אנו שוקדים על בניית קשרים חברתיים, משקיעים בבני המשפחה ומתרגשים מסרטים? החיים הם לא קרש שטוח ונטול עומק ורגש. אתם לא רק עוברים פה. גם לאנשים שאין בני משפחה קרובים, יש בוודאי אח או אחות שהם קשורים אליהם, אחיינים או אפילו חברים טובים. 

 

טענה רביעית – מי יודע מה יקרה עד שאני אמות

 

החדשות הטובות הן שגם אם אתם מתכננים למות בעוד ארבעים או חמישים שנה לפחות, העולם יהיה כנראה די דומה למה שהוא עכשיו. יכול להיות שהנכדים שלכם יתנהלו בחלליות או בכלל בהקשת אצבע שתעלים אותם, אבל כסף, לא משנה מה תהיה הצורה שלו, עדיין יהיה מצרך מבוקש, וביטוח חיים הוא עדיין היחידי שנותן סכום כסף נאה לשארי הנפטר.   

טענה חמישית –  גם ככה עד שאני אמות כבר בטח יהיה לנו מלא כסף

 

נכון שמוות בשיבה טובה מלווה בדרך כלל באיכות חיים משופרת מהבחינה הכלכלית. כבר אין משכנתא, אין החזרי הלוואות וכו', אך מצד שני יש הרבה הוצאות על תרופות, אשפוזים, ציוד, מטפלים צמודים ועוד – וזה במקרה של זוגות במצב עוד יחסית טוב. נקודה נוספת היא, שאף אחד לא יודע מתי ימות. זה יכול לקרות בגיל מאה וזה גם יכול לקרות מחר. ואז מה?