פונדקאות ויהדות, הילכו שניים יחדיו?
הדיון סביב תהליכי הפונדקאות בישראל הולך ומתחזק, במיוחד לאור הצעת החוק החדשה על פיה תותר פונדקאות להומוסקסואלים ולאלו שאינם נשואים. במקביל, תלויות ועומדות בקרב הרבנים מספר שאלות עקרוניות לגבי יחסה של ההלכה היהודית לתהליך: של מי בעצם הילד? האם מותר לגבר נשוי שזרעו יגדל ברחם אישה אחרת? האם מותר לאשה נשואה לגדל ברחמה ילד מזרע של מי שאינו בעלה? האם יחשב הילד ליהודי כשאימו הפונדקאית אינה יהודייה? כאשר הפונדקאית נשואה, האם הילד נחשב ממזר? יחסי מין עם האח הלא ביולוגי ייחשבו לגילוי עריות? ושאלות רבות נוספות. שוחחנו עם אברהם אלטלף, עו"ד דתי המומחה בתחום הפונדקאות ובהשלכותיו ההלכתיות והמשפטיות, כדי שיעשה לנו קצת סדר.
בימי קדם עוד לא המציאו את הפריות המבחנה, ואברהם אבינו לא יכל לטוס לתאילנד כדי למצוא פונדקאית. אז מה בכל זאת עושים פוסקי ההלכה היהודית, בבואם להתמודד עם סוגיות הקשורות לעידן המדע והרפואה המודרנית? בתחילת הדרך כאשר עלו השאלות הללו על שולחנם של רבנים שונים, היו הדברים כרוכים בלבטים קשים ולא פשוטים ועיקר ההתלבטות הייתה על אילו מקורות הלכתיים ניתן להתבסס בפסיקת הלכה בעניין זה.
הרצון לילדים הוא אחד מצרכיה העמוקים של האנושות, וצערן של נשים המנועות ללדת, הוא מסוגי הצער הגדולים ביותר הקיימים בעולם, כפי שאמרה רחל ליעקב: "הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (בראשית ל, א), ואמרו חז"ל בעקבות דבריה: "מי שאין לו בנים חשוב כמת" (תלמוד בבלי נדרים דף סד), וכמובן שמצוות "פרו ורבו" היא גם המצווה הראשונה בתורת ישראל. ומנגד, האיסורים החמורים על יחסי אישות מחוץ לנישואים, גילוי עריות, ממזרות, הומוסקסואליות. איך ניתן ליישב בין הסתירות הללו? "פוסקי דורנו הביעו את עמדת ההלכה מתוך ראייה רחבה של מצוקת בני הזוג מצד אחד, והבעיות ההלכתיות והמוסריות המתעוררות מצד שני, וזאת כמובן מתוך בחינת כל סוגיה לגופה", אומר אברהם אלטלף, עו"ד דתי המומחה בתחום הפונדקאות ובהשלכותיו ההלכתיות והמשפטיות. "לכן, באופן עקרוני ניתן לומר שמבחינה הלכתית, קיימות דרכים בהן ניתן לקיים תהליך של פונדקאות, תוך שמירה על כללים הלכתיים ופסיקה רבנית".
אז נתחיל בשאלה הראשונה, של מי בעצם הילד? האם הוא של האם הביולוגית תורמת הביצית, או של הפונדקאית שנשאה אותו ברחמה? "לגבי סוגיה זו, בעבר רוב הפוסקים סברו שהיולדת היא האם של הולד, אולם בשנים האחרונות, במיוחד עם ההבנה של משמעות המטען הגנטי שבביצית, רוב הפוסקים סוברים שבעלת הביצית היא האם של הוולד. לכן, כאשר תורמת הביצית אינה יהודייה, הולד יצטרך לעבור הליך של גיור, שבתינוקות הינו הליך פשוט, בעוד שכאשר הביצית נלקחה מאשה יהודייה, גם אם הפונדקאית אינה יהודייה, הוולד יוכר כיהודי". שאלה נוספת הינה שאלת הייחוס של הולד והקשר שלו עם ילדים אחרים של הפונדקאית או של האם הביולוגית. "בעניין זה, כיון שאין הכרעה מוחלטת מי היא אמו של הולד, פסקו כי התינוק שנולד לא יוכל להתחתן לא עם אחיו מהאם הפונדקאית, ולא מאחיו מתורמת הביצית, כדי למנוע באופן 'הרמטי' את הסכנה שבגילוי עריות. כמובן ששאלה זו רלוונטית רק במקרה שהאם הביולוגית והאם הפונדקאית שתיהן יהודיות", אומר עו"ד אלטלף. ומה בנוגע לשאלה, האם מותר לגבר נשוי שזרעו יגדל ברחם אישה אחרת? "הפוסקים שדנו בעניין, פסקו שאין איסור הלכתי במעשה, משום שלא מתקיימים יחסי אישות בין האב העתידי ובין הפונדקאית שאינה אשתו", אומר עו"ד אלטלף. "עם זאת, הם הורו שעדיף שלא לעשות זאת עם נשים נשואות וכך גם נאמר בחוק הפונדקאות הרשמי של מדינת ישראל שנחקק ב- 1996, אם כי במקרים חריגים ניתן יהיה לקבל היתר לכך".
"הליכי הפונדקאות בישראל מנוהלים, מפוקחים ומבוקרים על ידי הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, ועם חבריה נמנה רב, אשר בוחן כל מקרה לגופו ומוודא שאין מניעה לאשר לצדדים לעבור הליך פונדקאות. הנחיות הועדה משתנות מעת לעת ולאחרונה, מזה כשנתיים, חל שינוי משמעותי בעמדת הוועדה בהתייחס לאם פונדקאית נשואה. כאמור, בעבר החוק אסר על אישה נשואה לשמש כפונדקאית, והסיבה הייתה ההיבט הדתי, מתוך חשש לממזרות. לאור הקושי הרב בו נתקלו זוגות לאתר פונדקאית שאינה נשואה והעונה על כל הקריטריונים לפונדקאות, בשילוב העובדה כי פונדקאית רווקה מעוניינת בדרך כלל בתשלום מאוד גבוה, החליטה הוועדה להרחיב את מעגל הפונדקאיות הפוטנציאליות גם לפונדקאיות נשואות, על סמך פסק הדין התקדימי של הרב עמאר, שהתייעץ עם הרב עובדיה יוסף והיה הראשון להתיר זאת"."כיון שמדובר בהליך מורכב, מומלץ להיוועץ בגורמים מוסמכים אשר יכולים לכוון את בני הזוג בדרך הנכונה והמתאימה לנסיבות הספציפיות שלהם ובכך להימנע בעתיד משאלות היכולות לעורר ספקות לא מועטים ולא פשוטים, ואשר ניתן היה למנוע על ידי יעוץ ראשוני מוקדם".
