ברכת החמה בערב פסח

 

ברכת החמה

ברכת החמה היא ברכה נדירה, וזמנה מכ"ח שנים לכ"ח שנים, כלומר אדם מברך אותה, פעמיים במהלך חיו, ואם בגבורות, שלוש פעמים, ובע"ה וב"נ, השנה נדרש לברך ביד' ניסן, ערב הפסח, מייד בנץ חמה הנראה, לכן מן הראוי ללומדה ולהבינה. אלא שמחמת נדירותה ומורכבות העיסוק בחישובים הנצרכים לה, אף תלמידי חכמים גדולים פרשו ממנה. על כן נסמכתי על מי שתלה מאורות ברקיע השמיים, ותליתי בו את עיני, יתעלה וישתבח, והחלטתי לכתוב ממה שנצרך, לזיכוי הרבים, ולע"נ מור אבי, בכלל מתי ישראל, ולרפואת כלל חולי ישראל, ובתוכם מרים חיה בת אודט, כי שמש ומגן ה', חן וכבוד ייתן ה', לא ימנע טוב להולכים בתמים. וה' יזכנו לברך את ברכת החמה בזמנה, השנה ובכל שנה שתחול במהלך חיינו, בטוב לבב, בשמחה ובבניין המקדש, אכי"ר.

מעיון בלוח שנה, עולה שביום רביעי בשבת, יד' לחודש ניסן, תשס"ט, ערב הפסח, נברך אי"ה, ברכת חמה. ובלוח כתובים הזמנים: "נץ חמה מישורי", לפי אופק ת"א, בשעה 06:21 "ונץ חמה הנראה", לפיו נברך, בשעה: 06:24:3/4 בדיוק. אלא שמלוח השנה, לא ברור למעיין, מה יהיה נוסח הברכה? ממתי מברכים, ועד מתי זמנה? ואיך הסתבר לחכמי ישראל, מחברי הלוח, שערב הפסח תשס"ט, יש לברכה? ואם יש בברכה מחזוריות קבועה, מהו? והאם יש לה תשלומים? ועולות הרבה שאלות כלליות והלכתיות. ובכל אלו נעסוק בע"ה, בקונטרס זה.

מושגי יסוד
עיון בלוח שנה רגיל, שיש בו זמנים הלכתיים, יצביע על כך ששנת תשס"ט, היא שנה שתים עשרה למחזור קטן מספר ד"ש. ושנה אחת למחזור גדול מספר ר"ז. ויש להבין מה הם מושגים אלה: מחזור קטן ד"ש, ומחזור גדול ר"ז.

המחזור הקטן - מהו?
רשב"ג, אומר במשנה: מקובלני מבית אבא, שאין בין מולד למולד פחות מעשרים ותשעה ימים, שנים עשר שעות ותשצ"ג חלקים. כלומר לפי דבריו, הירח משלים סיבוב אחד סביב כדור הארץ, במחזוריות קבועה, בכל עשרים ותשעה ימים, שתים עשרה שעות, ותשצ"ג חלקים (793) מתוך תתר"ף (1080) חלקים של שעה . בתחילת חודש הירח מתגלה, אח"כ גדל עד לשיאו במחצית החודש, אח"כ קטן והולך, ובסוף חודש נעלם ושוב מתחדש במולד וחוזר חלילה . ובין מולד למשנהו, הזמן קרוי: חודש, מלשון חידוש, לכן חודש הוא תוצאה הכרחית ממהלך טבעי .

בשנה, יש שנים עשר חודשי ירח. וכמה ימים זה? התשובה הינה: מכפלת ימי חודש אחד, בשנים עשר חודשים. והתוצאה הינה כ 354 ימים. אולם באמת, בשנה, כלומר בסיבוב אחד של כדור הארץ סביב השמש, עד שחוזר למקומו , נמשך יתר על 365 ימים. ואם כן, יש הפרש של כ 11 ימים, בין מספר הימים בשנים עשר חודשי ירח, למספר ימים בשנה שמשית. וזה מחייב לבצע התאמה, בגלל הציווי המפורש: "שמור את חודש האביב" . כלומר שחג הפסח ייפול בחודש שהוא בעונת האביב. וקאי על החודש הראשון לחודשי השנה, הוא חודש ניסן, מועד צאתנו ממצרים. כלומר: הפסח חייב לחול בחודש הירחי: ניסן, בעונה השמשית: אביב. ואם בי"ד רואה שבגלל ההפרש בין שנת הירח לשנת השמש, חודש ניסן זז לכיוון החורף, יותר מדי, עד שכבר יוצא מעונת האביב, מייד מעבר את השנה, ומוסיף לה חודש אדר שני, בכך מאלץ את ניסן לחול בעונת האביב, ומתאים את מועד הפסח: טו' בניסן, לציווי התורה. היות ואי אפשר להוסיף את כל ההפרש בין 11 ימים לחודש מסוים, אז בכל מספר שנים מוסיפים חודש שלם לתיקון הפער המצטבר . החישוב המדויק מלמד שבכל 19 שנים, אם מוסיפים 7 חודשי תיקון מלאים, בשנות המחזור: גו"ח אדז"ט, כלומר: שנים ג, ו, ח, יא, יד, יז, יט למחזור, אזי משווים את מספר הימים הכולל של השמש, למספר הימים הכולל של הירח. וזה הוא המחזור הקטן, שנמשך כל 19 שנים.

הלינק למאמר המלא, קונטרס ברכת החמה נמצא באתר בבא קמא וניתן להורידו .