חודש ניסן זמן ברכת האילנות - דינים
הרב דב בקשט, חבר לשכת הרבנות האזורית - מטה יהודה, חיבר קובץ דינים הלכות ומנהגים לברכת האילנות הנוהגת בחודש ניסן.
דיני ברכת האילנות
א. הרואה פריחת אילני מאכל וליבלובם היינו כשהאילן מוציא פרחים, מברך ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובים להנות בהם בני אדם. (רכו א' ב')
ב. אין לברך אלא פעם אחת בשנה, ואפי' אם ראה אילנות אחרים. ומשמע שגם כשראה נאים ויפים יותר לא יברך. על אילני סרק אין לברך כלל. (רכו ב' ג')
ג. אין ברכה זו מיוחדת דוקא לחודש ניסן. שמעיקר הדין אפשר לברך גם בחודש אחר, שכל שראה הלבלוב פעם ראשונה מברך (רכו א') (ובברכי יוסף כתב שברכה זו שייכת לניסן, ועיין כף החיים).
ד. ראה פריחת האילן ולא בירך, ושוב ראה שנית, אם עדיין לא גדלו פירות מברך. (רכו ה.)
ה. אם כבר נשרו הפרחים והתחילו הפירות לגדול אלא שהם עדיין לא בשלים - יברך. במה דברים אמורים כאשר זוהי ראייתו הראשונה, אבל ראה מקודם פרחין וכד' ולא בירך, לא יברך כעת (רכו ד')
ו. אם כבר גדלו הפירות וראויים לאכילה - לא יברך גם אם זו ראייתו הראשונה.
ז. יש אומרים שאין מברכים על אילן אחד, שלדבריהם צריך דוקא שנים (כף החיים) ובמ"ב לא נזכר הדבר.
ח. אפשר לברך בשבת ויום טוב. אך י"א שלא לברך בשבת ויו"ט (מובא בכף החיים).
ט. נשים מברכות, וגם הקטנים ראוי לחנכם לכך.
י. מאוד צריך להקפיד שיהא המקום נקי, שלא יהיו שם צואה או אשפה או ריח רע.
יא. ברוב עם הדרת מלך - ויש שכתבו שראוי להשתדל לומר בעשרה ויש שנהגו לומר אח"כ קדיש. (כף החיים)
יב. עפ"י דין אין צריך לומר אלא את הברכה כשלעצמה, אולם בהרבה קהילות ישראל נהגו לומר עוד בקשות ותפילות שונות. ("מעשה חמד")
נוסח ברכת האילנות:
בָּרוּךְ אַתָּה, ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ דָּבָר וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לְהַנּוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם:
קישור ל ברכת האילנות בפונט גדול כדי לתלות על עצי הפרי אשר בגן ביתכם ולזכות את הרבים.