שמחת התורה בספרי הקודש

אם היינו שואלים את התורה, להרגשתה בדורנו, ודאי הייתה מביעה קורת רוח גדולה מהפריחה של לימוד התורה, ישיבת ומדרשות, תינוקות של בית רבן ופנסיונרים, וריבוי מסגרות לימוד, כל יום בשבתות, כנסים וימי עיון. אולם, נראה שגולת הכותרת היא הנגישות של חלקי תורה שהיו די קשים ורחוקים מיהודים רבים. לא תמיד קל היה ללמוד משנה עם ברטנורא, ובדורנו פרץ הרב פנחס קהתי.

עולם התלמוד הרגיש רחוק עוד יותר, שפתו הארמית ועולם שלם של מושגים עמוקים, לא אפשרה לרבים שלא גדלו ב'חידר', לטעום ממתיקות התלמוד. הרב עדין שטיינזלץ שליט"א [שעברת את שמו לעדין אבן ישראל] חידש ביאור ישראלי בהיר לפני 3 עשורים. יחד עם צוות של תלמידי חכמים וחוקרים, כתב באור על דברי הגמרא המודפסים מפוסקים ומנוקדים. כך נפתח שער לכל שחפץ להבין את התלמוד גם ללא רקע תורני. נוסף על כך בשולי העמוד ישנן הערות מחכימות בתחומי מדע, הסטוריה, תולדות אישים שונים הקשורים לאותו עמוד. בנוסף, התווספו ביאורים על מושגים מורכבים וכן פסיקת ההלכה למעשה.

לימים הוצאה ההוצאה הן בפורמט גדול והן בפורמט מוקטן לנוסעים בדרכים. כמו כן נענה הרב שטיינזלץ לביקוש של לומדי תורה, והוציא מהדורה נוספת בה בצד ביאורו ישנו העמוד המקורי המוכר והמסורתי של תלמוד דפוס וילנא – ביאור זה ידוע בשם שטיינזלץ וילנא. היה בכך זיכוי הרבים, רחב מימדים.

קנאת סופרים תרבה חכמה. ובשנים האחרונות הופיע ביאור חדש הנקרא 'שוטנשטיין', של צוות תלמידי חכמים שמבאר היטב , עם הרחבות מעמיקות את דברי התלמוד אך דף הגמרא נשאר בצורתו ובעימוד המקורי. הוצאה זו מסייעת לכל לומד, גם אם חכמה רבה צבר, ימצא בו חידושים והרחבות מעניינות. צוות הכותבים עבר על ספרים רבים ודלה מהם את השאלות העיקריות שדברי התלמוד עוררו משך הדורות, ואת תשובותיהם. כמו כן דברי אגדה שלעתים נשארו ללא פשר, זכו להסברים מיישבי דעת מפירוש זה. יישר כח להוצאות אלו. שתי ההוצאות שסקרנו שטיינזלץ ושוטנשטיין, לא נחים על השמרים אלא שאיפתם להמשיך ולהאיר באור יקרות גם את התלמוד הירושלמי שגם הוא יהיה נגיש ויילמד על ידי כל יהודי, בעזרת ה' יתברך, אמן.