התפילה בדוקה ומנוסה לפקידת זרע קודש, עפ"י הרמב"ן יש לאומרה 3 פעמים ביום.

יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלוֹהַי וֵאֱלוֹהֵי אֲבותֵי, צּוּר הָעוֹלָמִים, צַדִּיק בְכָל הַדּוֹרוֹת, לְמַעַן שִמְךָ הַגָּדוֹל הַנֶעְלָם היוצא מפסוק: יְהוָה זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן, שֶׁתִּתֵּן לִי זֶרַע זָכָר, רָצוּי וְהָגוּן, וְטוֹב וְיָפֶה, מְתֻּקָּן וּמְקֻבָּל, וְרָאוּי לִחְיוֹת וּלְהִתְקַיֵּם בְּלִי שׁוּם עָוֹן וְאַשְׁמָה.
וְתִתֵּן לִי זֶרַע אֲנָשִׁים, וּתְּבָרְכֵנִי בְּשְׁמֶךָ, וּתְבָרֵךְ אֶת בֵּיתִי בְּזָּכְרֶךָ, וְאֵדַע כִּי שָׁלוֹם אֹהָלִי. וְתַשְׁפִּיעַ בּוֹ נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה מִמַחְצָב טָהוֹר, וּתְּכוֹנֵן כל הֲכָנוֹתָיו כְדֵי לְהַשְׁלִימוֹ וּלְקַיְמו וּלְהַעֲמִידוֹ בְּנוֹי, וּבְחֵן וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים,
בְקַו הַבְרִיאוּת, בְּאֹמֶץ וּבְתֹקֶף וּבִגְבוּרָה. וּתְרַחֵם עָלָיו בְּהֵעָשׂוֹתוֹ, בְהִתְרַקּמוֹ אֵבָרָיו. וְתַצִיגֵהוּ עַל בּוּרְיוֹ בְנַפְשׁוֹ וּבְרוּחוֹ וּבְנִשְמָתוֹ, בִקְרָבָיו וּבִיצוּרָיו.
וְלֹא יִהְיֶה בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו לֹא נֵזֶק וְלֹא חִסָּרוֹן, לֹא נֶגַע וְלֹא חֹלִי, וְלֹא יֶחְסַר לוֹ כָל טוּב כָל יְמֵי חַיָיו, וְיִוָלֵד בְּמַזָּל טוֹב וּבְשָׁעָה טוֹבָה וּבְרָכָה וְהַצְלָחָה,
וְיִחְיֶה חַיִים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים וּלְשָלוֹם, בֵין בְרוּחָנִיּוּת בֵין בְגַשׁמִיּוּת, בְעֹשֶר וְאֹשֶׁר וְכָבוֹד, בּכְלַל עַמְךָ יִשְרָאֵל. וּתְבָרְכֵנִי וְאֶת זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי בְכָל דָבָר הַמַשְלִים דַעְתֵנוּ וְשִֹכְלֵנוּ וְהַשָֹגָתֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ. וּתְבָרְכֵנִי בְּבִרְכוֹת שָֹמַיִם מֵעָל, וּבְבִרְכוֹת תְּהוֹם רוֹבֶצֶת תָחַת, בִרְכוֹת שָדַיִם וָרָחַם.
אָנָא יְהוָה צְבָאוֹת אֱלוֹהֵי יִשְֹרָאֵל יוֹשֵב הַכְרוּבִים, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשּׁוּבוֹת לְקוֹל תַחֲנוּנַי, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְךָ עָלַי הַשְׁקָפָה לְטוֹבָה, וְנָתַתָּה לִי זֶרַע אֲנָשִׁים מֻשְׁפָּע בִּנְשָׁמָה קְדוֹשָׁה, וְיִהְיֶה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּמְקַיֵּם מִצְוֹת, וּמִבִּרְכוֹת פִּיךָ תְּבָרְכֵנִי, וְיְבֹרַךְ בֵּית עַבְדְּךָ עִם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם. שִׁמְעָה תְּפִלָּתִי יְהוָה וְשַֹוְעָתִי הַאֲזִינָה. וְקַיַּם בִּי כַּוָּנַת יְצִירָתְךָ אֶת הָאָדָם בְּעוֹלָמְךָ, כִּי לָשֶׁבֶת אוֹתָהּ אַתָּה בְּרָאתָה וְאַתָּה יְצַרְתָּה, וְנָתַתָּה לִי זֶרַע אֲנָשִׁים קָדוֹשׁ וְטָהוֹר בִּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה, קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה, מִן הָאוֹצָר תָּבוֹא, מֻדְבָק בְּנִשְׁמוֹת קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן. וְאַתֶּם נְשָׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר הֱיִיתֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, חָלוּ נָא פְּנֵי אֵל, לְמַלאת שְׁאֵלָתִּי לְטוֹבָה, בִּזְכוּתְכֶם וּבִזְכוּת אֲשֶׁר אֲנִי מִתְאַוֶה לְהַעֲמִיד בֵּן זָרִיז וּמְמֻלָּח בַּתּוֹרָה וְהָגוּן לִנְבִיאוּת. שְׁמַע קוֹלִי יְהוָה אֱלֹהִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתִי, וְאַל תְּשִיבֵנִי רֵיקָם מִלְּפָנַיִךָ. וּתְמַלֵּא שְׁאֵלָתִי לְטוֹבָה, וַאֲגַדְלֶנּוּ לְיִרְאַת יְהוָה כָּל הַיָּמִים עַד עוֹלָם, הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל. אָמֵן,
כֵּן יְהִי רָצוֹן. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי.

התפילה הועתקה מאיגרת קודש ששלח הרב המקובל ר' משה בן נחמן (הרמב"ן) זצוק"ל זיע"א לתלמידו (1).

עדיף לומר את התפילה 3 פעמים ביום, ע"י שני בני הזוג, עד ארבעים יום מהפקידה בהריון.
מובא בספר תנא דבי אליהו (פרק ח"י): פעם אחת הייתי עובר ממקום למקום, ומצאני אדם אחד ואמר לי, רבי, מפני מה בעלי בתים של ישראל נעצרים על הבנים מהיות להם בנים? אמרתי לו, בני, מפני שהקב"ה אוהב אותם אהבה גמורה ושמח בהם ובתפלתם, לפיכך מצרפם, כדי שירבו רחמים על בנים (2).

רבי משה לייב שפירא זצוק"ל הציע לזוג נשוי ללא ילדים (שניסו הכול) לומר את תפילת חנה (3) בהר הזיתים בירושלים (בסמוך לקברי הצדיקים, מול מקום המקדש) בערב ראש השנה ויתמידו לומר בכול ערב ראש השנה גם לאחר שיפקדו בילדים ואכן הסגולה פעלה והזוג נפקד בילדים (4).

וכן מובא בשולחן ערוך הלכות ראש השנה (משנה ברורה): ויש מקומות נוהגין ללכת בערב ראש השנה לבית הקברות ולהרבות שם בתחינות, דבית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפלה נתקבלה יותר. להלן סגולות המופיעות בספרי הקדמונים: סגולה בדוקה ומנוסה להפקד בבנים - לקיים מצוות שילוח הקן (5).

להזהר ולהזהיר מאוד בתוספת שבת – בערב שבת ובמוצאי שבת (ספר סגולות ישראל).

לימוד בקביעות בספר "אור החיים" לרבנו חיים בן עטר זצוק"ל זיע"א מסוגל לפקידה.

שינוי השם לאשה באופן שיתוסף האות ה (המורה על התרחבות) לשם האם, בדוק ומנוסה לפקידה לדוגמא: מ-טלי ל-טליה.

עפ"י ספר המדות, ערך בנים (חלקי): (6) צניעות שבאשה מזכה לה לבנים (ראה תלמוד בבלי מגילה י).

מה יעשה אדם ויהיה לו בנים זכרים ישא אשה ההוגנת לו ויקדש את עצמו בשעת התשמיש ויבקש ממי שהבנים שלו (ראה נדה עא).

כל הרודף צדקה זוכה לבנים בעלי עושר בעלי חכמה בעלי אגדה (בבא בתרא ט:).

מכון פוע"ה מתמחה במתן ייעוץ, הכוונה וסיוע לזוגות להם בעיות בגניקולוגיה ופוריות השרות ללא תשלום טל : 1800-07-11-11. הערות:

1. האיגרת מתארת בן היתר את השפעת המאכלים בטרם קיום התשמיש וכן את כח המחשבה המתלבשת בזמן החיבור על הוולד, וכן מבואר בספר התניא (חסידות מבוארת) פרקים ב, ז.
2. ראה ספר בראשית פרקים יא, כה, כט, וספר שמואל א פרק א.
3. תפילת חנה מופיעה בספר שמואל א פרק ב.
4. הסיפור במלואו פורסם גם באתר צעירי חב"ד ב-כ"ו אלול תשס"ח (26/9/08).
5. עפ"י מדרש תנחומא פרשת כי תצא – אולם יש ללמוד את כל ההלכות הקשורות בזה בכדי לא לעבור על צער בעלי חיים, ניתן לשמוע את הרצאתו של הרב משה ארמוני באתרו המסבירה את חשיבות מצוות שילוח הקן .
6. ספר המדות נכתב ע"י ר' נחמן מברסלב זצוק"ל- ספר האוגד עצות וסגולות לחיים.